הקשר היהודי-סיני: "אנחנו העמים הכי עתיקים בעולם"
ספרדים, אשכנזים ופליטים מאירופה - סיפורה של הקהילה היהודית בסין משקפת את קורות היהודים בעת המודרנית: הגירה למקום חדש, התבססות והקמת קהילה תוססת ומעבר הלאה. תערוכה חדשה מתעדת את הקשר ההיסטורי בין העם היהודי לעם הסיני
כשהכדורגלן ערן זהבי קיבל הצעה לשחק בליגה הסינית, הוא לא ממש התלהב לעבור לשם, למרות הסכומים הגבוהים מאוד שהוצעו לו. הוא התלבט ארוכות, בדק אפשרויות אחרות, וגם משכורת אסטרונומית לא הצליחה להניע אותו לחתום במהירות על החוזה.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק >>
רק כשנסע להתרשמות בעיר גוואנגז'ו וקיבל הבטחה משליח חב"ד במקום, הרב רוזנברג, כי ידאגו לו ולמשפחתו לאוכל כשר, ובכל יום שישי יערכו לו ולמשפחתו קבלת שבת וקידוש כהלכתו - השתכנע הכדורגלן לחתום על חוזה המיליונים.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- מי המציא את הלכות הצניעות/ פרופ' רוחמה וייס
- העיתונות הערבית מדווחת: בית כנסת בלונדון יקלוט פליטים מסוריה
הנציגות של בית חב"ד והדוגמה של זהבי, היא תמצית הקשרים כיום בין ישראל והעולם היהודי, לסין – קשרים פיננסיים של אנשי עסקים או נציגים של חברות ישראליות, שנוסעים לרילוקיישן או לתקופות קצרות לצרכים עסקיים. למעשה, כיום לא קיימת קהילה יהודית של ממש, ואת הצרכים של אנשי העסקים היהודיים ממלאים בתי חב"ד הפזורים במקומות אסטרטגיים בקרבת מרכזי העסקים והעבודה.
הסינים מתחברים ליזמות והיצירתיות היהודיות
אם היום הקשר הוא בבסיסו עסקי, מבט אל ההיסטוריה מראה שהיו לא מעט קהילות יהודיות שמצאו את מקומן בסין לאורך השנים. בשנים האחרונות, מנסה הממשל הסיני דווקא לשפוך אור על העבר היהודי של סין, והוא אף נתן חסות לתערוכה ייחודית באוניברסיטת בר אילן המציגה את הקהילות היהודיות שחיו בעבר בסין.
ד"ר דניאלה גורביץ, ראש דסק אסיה בלשכת סגן נשיא למחקר, ויו"ר התוכנית למונותאיזם אוניברסלי ע"ש סר נעים דנגור באוניברסיטת בר אילן, היא יוזמת התערוכה. "היהודים והסינים הם העמים העתיקים בעולם", היא אומרת. "התרבות העתיקה של סין התפתחה במקביל לתרבות היהודית הקדומה, ויש להן הרבה מן המשותף. סין נודעה כמקום מפלט ליהודים שאיבדו את ביתם, ועל אדמת סין הם חיו בדו-קיום תוך עזרה הדדית".
לדבריה, "נוכחנו שהחשיבה 'היהודית' נתפסת במזרח אסיה ובסין במיוחד כחשיבה יזמית ויצירתית. ברוח זו אנחנו מציעים לחוקרים שילובים יצירתיים במיוחד שמאוד מוצאים חן בעיניהם, ומוכיחים את ההנחה שלהם - כמו למשל השילוב של מדעי המוח ובלשנות, או מתורגמנות עם מחשבת ישראל".
באוניברסיטת בר אילן לומדים כ-20 סטודנטים מסין, כאשר חלקם אף חוקרים את הקשר היהודי-סיני בכיוונים שונים. אחת מהן, סיו גאו, נמצאת כאן כבר 4 שנים וחוקרת את הדרך שבה השתקפה דמות היהודי בטקסטים של שייקספיר אשר תורגמו לסינית. לדבריה, זה מלמד על התפיסה של היהודים בעיני הסינים בתקופות שונות.
סטודנט אחר, עמוס לין מסינגפור, חוקר את ההיסטוריה היהודית בדרום-מזרח אסיה, ובכלל זה את דמותם והשפעתם של הסוחרים העירקיים על סין וסינגפור. לדבריו, מחקרים אלה יוכלו להשפיע בעתיד על אסיה, שכן יש להם ערך היסטורי והוכחה לכינון הקשרים החזקים וההשפעה בין היהודים לסינים.
המדינה שהצילה הכי הרבה יהודים
גורביץ, מתרגמת הספר "היהודים בסין המודרנית", מספרת כי בעת החדשה ניתן להבחין בין שלושה גלי הגירה יהודיים לסין: הראשון שבהם היה ב-1840, עת הגיעו לסין יהודים ממוצא ספרדי מהמזרח התיכון ומאזורים אחרים באסיה. היהודים הללו הגיעו מאזורים שהיו תחת שליטה בריטית, ולכן החזיקו באזרחות בריטית שאפשרה להם לעסוק במסחר בעיקר בהונג-קונג ובשנחאי. הסוחרים, בעיקר מבגדד, עשו חיל, והפכו לקונסורציום פעיל מאוד בסין. הסוחרים היהודים הפסידו את אחיזתם בסין בשנת 1937, לאחר הכיבוש היפני.
הגל השני הגיע לסין בנסיבות קשות יותר. מדובר היה ביהודים אשכנזים ממזרח-אירופה שנאלצו לעזוב את ביתם בעקבות הפרעות החוזרות והנשנות. יהודים מרוסיה חצו את הגבול לסין, והתגוררו בעיקר באזור חרבין. בהמשך הם עברו דרומה, והתיישבו בערים הגדולות שנחאי, טיינג'ין וצ'ינגדאו. היהודים הללו התערו מאוד בחברה המקומית, והטביעו חותם. אין ספק שלנוכחותם הייתה תרומה משמעותית בהתפתחות הכלכלית והתרבותית של סין.
את הגל השלישי מציינים הסינים בסיפוק רב, לאור תרומתו להצלת חייהם של יהודים שנמלטו מגרמניה הנאצית. בין השנים 1933-1941 הגיעו לשנחאי למעלה מ-30 אלף יהודים שברחו מאירופה. למעשה, קלטה שנחאי יותר פליטים יהודים ממה שקלטו קנדה, אוסטרליה, הודו, דרום-אפריקה וניו-זילנד גם יחד.
למרות שסין הייתה תחת כיבוש יפן - בת ברית של גרמניה - סירבה יפן לבצע את "הפתרון הסופי" בקרב יהודי שנחאי, אך הוכרז על הקמת מעין-גטו בעיר, וכל יהודי המדינה רוכזו בו. מצבם של היהודים בגטו היה קשה, אך בסופו של דבר הם שרדו את המלחמה, ובעזרת סיוע מיהודי ארה"ב, הם הצליחו לעבור את שנות המלחמה בשלום. אחרי המלחמה עזבו היהודים את סין, וחלקם עלו לישראל בעוד שאחרים היגרו לארה"ב.
יבאו את אירופה לסין
הצדדים המפתיעים בסיפורם של יהודי סין נוגע בעיקר להתערותם בחברה המקומית, ולהצלחה שלהם לכונן תוך שנים ספורות קהילה יהודית תוססת עם פעילות חברתית, דתית וקהילתית. בין היתר, הוקמו בתי כנסת רבים, בתי חולים, בתי ספר, עיתונים ומוסדות תרבות.
לדברי ד"ר גורביץ', מדובר היה בהצלחה בלתי רגילה, בעיקר לנוכח העובדה שאנשי הגל השני, אלה שברחו מהפרעות ברוסיה, הגיעו לסין כמעט בלא כלום ונאלצו לבנות את הקהילה ממש מאפס. ההצלחה שלהם לא נעלמה מעיני יהדות העולם, ולאורך השנים הם זכו לביקורים ולתמיכה של אישים רבים דוגמת אלברט איינשטיין, יוסף טרומפלדור, וניתן גם לציין את מרדכי אולמרט (אביו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט), שהיה ממייסדי ארגון בית"ר בסין בשנת 1929.
 |
בין היתר, עסקו היהודים במסחר וייבאו לסין מעט מהתרבות האירופית, דבר שהשתקף בחנויות ובבתי קפה בעלי ניחוח אירופי - אך הם עסקו גם בבתי מלאכה לייצור חפצים שונים, ובפעילות תרבותית ותקשורתית.
מאז כינון היחסים הדיפלומטיים עם ישראל בשנת 1992, יש למשטר הסיני מוטיבציה לחזק את הקשרים עם ישראל, ובכלל זאת לתעד ולהוקיר את הקשר הסיני-יהודי מהמאה הקודמת. במקביל, עולה בהדרגה מספר הסטודנטים הישראלים שלומדים בסין, וגם בכיוון ההפוך יש לא מעט סטודנטים סינים בישראל.
לפנייה לכתב/ת 
