כך בוטל הסכם ממון שהותיר את הבעל חסר כל

גבר התחייב שבפרידה תקבל האישה את נכסי הנדל"ן והכספים המשותפים. כשהגיע המועד קבע בית המשפט: מצוקת הבעל נוצלה לחוזה עושק

עו"ד אביטל רבינוביץפורסם: 23.02.17 , 07:02

החלטה חריגה: בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב ביטל לאחרונה הסכם ממון בין בני זוג שאמור היה להעביר את הרכוש והכסף המשותפים לאישה, ולהותיר את הבעל בן ה-70 חסר כל. השופט ארז שני קבע שהאישה ניצלה את מצוקתו הרגשית של הבעל ואת כמיהתו לשיקום נישואיהם כדי להחתימו על הסכם עושק.

בני הזוג נישאו ב-1995 והביאו לעולם שתי בנות. לבעל, איש אקדמיה, היו אלה נישואים שניים ולאישה נישואים ראשונים. חייהם המשותפים היו רצופים עליות ומורדות, וביוני 2011, לאחר משבר נוסף שבו האשימה האישה את הבעל בבגידה, הם חתמו על הסכם ממון שאושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.

תביעה

גרושה תבעה: חצי מ-13 הדירות שירש הבעל

עו"ד זהר מימוני

בני זוג התפרנסו מהשכרת דירות שקיבל הבעל מקרובי משפחה שלו. לאחר הפרידה קבע ביהמ"ש: האישה זכאית רק לחלק מהשבחת ערך הנכסים

גרושה תבעה: חצי מ-13 הדירות שירש הבעל

ההסכם קבע שאם הצדדים ייפרדו, נכסי הנדל"ן שלהם (בית המגורים ודירה נוספת) יעברו לבעלותה המלאה של האישה. עוד נקבע שהבעל ימשיך לשלם את המשכנתה על הבית אף שלא יגור בו. כמו כן הוסכם שהאישה תקבל את מלוא הכספים שבחשבונות המשותפים, את כל זכויות הפנסיה של הבעל מעבודתו במשך 40 שנה ואת כל חסכונותיו.

ביולי 2013, לאחר משבר נוסף, האישה תבעה את אכיפת הסכם הממון. הבעל הגיש תביעה שכנגד בה ביקש לבטל את ההסכם מחמת עושק, הטעייה וחוסר תום לב. הוא סיפר שזה שנים ארוכות מצבו הנפשי ירוד והוא סובל מדיכאון וחרדה. לדבריו, הוא הוכר כ"הלום קרב" בשל השתתפותו במלחמת ששת הימים.

לדבריו הוא חתם על הסכם הממון רק כי האישה הציבה את החתימה כתנאי להמשך הנישואים, ולא היה לו שיקול דעת ממשי או יכולת נפשית להתנגד לה. הבעל הוסיף שהאישה ניסחה את ההסכם עם עורך דינה בעוד שהוא לא היה מיוצג בשלבי המשא ומתן. כמו כן, הוא סבר שמדובר ב"הסכם מגירה" שלא סביר שימומש אי פעם שכן האמין שאשתו באמת רוצה לשקם את הנישואים. הוא הדגיש שאכיפת ההסכם מותירה אותו בגיל 70 ללא קורת גג או מקור הכנסה וגוזרת עליו חיי עוני ודלות.

האישה טענה מנגד שבעלה חתם על ההסכם כדי לזכות במחילתה על בגידותיו לאחר שסלחה לו ושבה לחיות עמו, וכעת הוא מבקש כיום להתנער מהתחייבויותיו.

השופט ארז שני התרשם שהאישה לחצה על הבעל לחתום על ההסכם תוך שימוש בתחושות האשם שלו על בגידותיו והוא היה מוכן למלא את כל מבוקשה למען "השקט הנפשי" שלו ושמירה על משפחתו.

הוא קיבל את טענות הבעל שלפיהן ההסכם נחתם מתוך עושק, הטעייה וחוסר תום לב. נקבע שחומר הראיות מעלה שמצבו הנפשי של האיש היה רעוע והוא סבל מ"חרדת נטישה" עד כדי אי יכולת להתמודד עם המציאות. במקביל הוא היה נתון לסחיטה מצד אשתו, שהייתה מודעת למצוקתו ואיימה להטיל כתם על שמו המקצועי תוך חשיפת רומן שניהל לטענתה עם חבר לעבודה.

השופט שני הוסיף שתנאי ההסכם גרועים באופן קיצוני מהמקובל ומתקיימים טעמים של מוסר וצדק חברתי המצדיקים התערבות. בנסיבות אלה בוטל ההסכם והאישה חויבה בהוצאות של 30 אלף שקל.