מאולטימטום לדיל: מאחורי המהפכה בעליון
כחלון ועורכי הדין התעקשו על בחירת יוסף אלרון, שנטען כי נפסל רק בגלל היותו מזרחי. נשיאת העליון המיועדת חיות התנגדה למינוי אלרון והשופטת הדתייה יעל וילנר - אך נאלצה לקבלם. לעליון נבחר גם דוד מינץ מההתנחלות דולב, שכנו של מוטי יוגב. כך שינתה השרה שקד את פני בית המשפט העליון
שר האוצר ונציגי עורכי הדין הציבו אולטימטום, שרת המשפטים ניווטה והובילה לבחירת שני שופטים דתיים ושופט נוסף שנחשב שמרן - ונשיאת בית המשפט העליון הבאה נאלצה לקבל שני מועמדים שהתנגדה להם בחריפות. בתום חמש שעות של דיונים אינטנסיביים בחרה אמש (ד') הוועדה לבחירת שופטים ארבעה שופטים לבית המשפט העליון - יעל וילנר, דוד מינץ, יוסף אלרון וג'ורג' קרא - במה שהוא למעשה ניצחון ברור לאגף השמרני, והצלחה למהלך שאותו הובילו שרת המשפטים איילת שקד ויו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה.
פרופילים: אלו ארבעת שופטי העליון החדשים
שמרני יותר, ימני יותר. העליון החדש / פרשנות
בתחילת הישיבה הודיעו נציגי לשכת עורכי הדין לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור שאם אלרון לא ייבחר, הם לא יתמכו באף מועמד אחר. כחלון ואילטוב הצטרפו אליהם ואמרו - גם אנחנו לא נצביע לאף אחד. הוועדה התכנסה ללא הסכמות מוקדמות, אף שבמהלך היום היה ברור שאם יהיה דיל הוא יכלול את אלרון, וילנר וקרא. השאלה העיקרית שנותרה היתה מי יהיה השופט הדתי-ימני המקובל על ידי שרת המשפטים איילת שקד ויצטרף לאותה שלישיית שופטים.
שקד העדיפה את האפוטרופוס הכללי דוד האן, אך הנשיאה נאור הטילה וטו על כך. הסיבה - התנגדויות של שופטי העליון לקידומו וביקורות על התנהלותו בתפקידו הנוכחי. לכן הוסכם שהוא ימונה בעתיד לכהונת שופט מחוזי. בשלב זה הסכימה שקד להציג את מועמדה השני - שופט בית המשפט המחוזי בירושלים דוד מינץ, המתגורר בהתנחלות דולב בבנימין, בשכנות לח"כ מוטי יוגב.
הסכמה זו הביאה לסגירת הדיל. בהתאם לדיל קיבלו כל השופטים את תשעת קולות חברי הועדה, אך לבחירת השופט קרא התנגדו שני חברי לשכת עורכי הדין - עורכי הדין אילנה סקר וחאלד זועבי - שהעדיפו את השופט חאלד כאבוב. בסופו של דבר נבחרו שני שופטים דתיים - וילנר ומינץ - ושופט נוסף (אלרון) הנחשב שמרן שאינו דוגל באקטיביזם שיפוטי. אלרון הוא גם השופט המזרחי היחיד הנכלל בסבב הנוכחי. רביעיית השופטים שנבחרה תחליף את ארבעת השופטים היוצאים - מרים נאור, אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן וצבי זילברטל.
"עשינו היסטוריה", אמרה השרה שקד. "הערב מינתה הוועדה לבחירת שופטים שבראשותי ארבעה שופטים לבית המשפט העליון, וזאת לאחר שבחרנו כבר כ-150 שופטים מתחילת הקדנציה ועד כה. מינויי השופטים מביאים לידי ביטוי את הגיוון האנושי והמשפטי שכל כך נדרש לנו כחברה ושהיה כל כך חסר, עד היום, בערכאה המשפטית הגבוהה. ההגאים של ספינת הדגל המשפטית שלנו שינו הלילה את כיוונם".
שקד נחלה הישג גדול כאשר השלימה את התוכנית שלשמה נכנסה לתפקיד והיא יכולה לזקוף לעצמה מינוי שני שופטים דתיים לאומיים ומינוי שופט שלישי שמרן. יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה ושר האוצר משה כחלון הובילו את מהלך בחירתו של נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה יוסף אלרון, שלו התנגדה בתחילת הדרך כל צמרת המשפטית.
בימים האחרונים נראתה שקד פוסעת במסדרונות בית המשפט העליון לצורך מגעים עם הנשיאה נאור. שיחות רבות ביניהן התנהלו גם לבין נאור בתיווכחו של יו"ר לשכת עורכי הדין נוה, שנהנה מאמון שתיהן. לאחר שנודע כי הנשיאה המיועדת אסתר חיות מבקשת למנוע את מינויו של השופט אלרון נפתחו כל המגעים מחדש.
לחברי הוועדה הגיעו הדלפות מישיבה פנימית של בית המשפט העליון שבה הביעה חיות את התנגדותה ואף טענה שמצדה שלא ייבחר אף שופט. לזירה נכנס גם שר האוצר משה כחלון. נוה וכחלון הבהירו לשקד ולנאור כי ללא סיכום על מינוי אלרון לא יסוכם אף דיל. הם שבו וטענו שאלרון הוא נשיא בית משפט מחוזי השני בגודלו בארץ, הנהנה מהערכה מקצועית רבה.
הם הזכירו כי הוא זוכה להמלצות פרקליטים ותובעים והתרעמו על שופטים בעליון שטענו כי הוא "לא קורץ מחומר של העליון", בלי שיקבלו כל הסבר לפסילה. לדעתם, הרושם שנוצר הוא שמדובר בהתנגדות אישית ולא ענינית, שאינה נסמכת על נימוקים מקצועיים להתמודד עימם. היו גם כאלה שסברו כי ההתנגדות לאלרון נובעת עקב מוצאו המזרחי. בתחילת הדיון בוועדה, כאמור, הציב כחלון גם אולטימטום.
נאור ידעה שכאשר החוק מחייב לגייס רוב של 7 מתוך 9 חברי הועדה לבחירת שופטים יש להגיע לפשרות והסכמות שאם לא כן, לא יהיה אף מינוי. היא גם חששה שהקפאת ההליך תוביל את הכנסת ואת השרה שקד לקדם את הצעת החוק של ח"כ רוברט אילטוב שתחזיר הצבעה על שופטים לעליון למתכונת של רוב רגיל בוועדה, דבר שיחליש עוד יותר את מעמד השופטים.
בנוסף חששה הנשיאה היוצאת מאיום נוסף להעביר בוועדת חוקה החלטה להגדלת מספר השופטים בעליון מ-15 ל-17, ובכך לדלל את הזרם הליברלי בעליון. הנשיאה דאגה גם מכך שהמשך ההתנגדות לאלרון תוביל לכך שהשר כחלון, שמאז תחילת הקדנציה שלו כשר הגן בנחרצות על עצמאות בית המשפט העליון וסיכל כל יוזמת חקיקה שעלולה לפגוע בו לא יסייע עוד לעליון. זאת בשעה שהייתה לו רק בקשה אחת - שהשופטים יתמכו במועמד שגם לשכת עורכי הדין תומכת בו. לאור זאת, הבינה נאור שיש לחשב מסלול מחדש. היא קיבלה החלטה להסכים למינוי אלרון ובכך לשמר את היחסים עם הלשכה וכחלון ולהמשיך בקידום יתר חלקי הדיל.
השלב הבא היה משבצת "השופט הדתי-לאומי" של שקד, במסגרתו הציעה שקד שורת מועמדים דתיים הן מקרב האקדמיה והן מקרב השופטים. בחודשים הראשונים קידמה השרה את פרופ' גידי ספיר מבר-אילן, המסמל התנגדות למורשת אהרון ברק. אולם מועמדותו נתקלה בהתנגדות נחרצת הכוללת גם את חברה לקואליציה רוברט אילטוב ואת נציגי לשכת עורכי הדין. זאת, לאור התבטאויות ב"שימוע" שנערך למועמדי העליון, שבמהלכו כינה את אוכלוסיית העולים החדשים כ"מהגרים" ואת ערביי ישראל כ"ילידים".
דבריו אלה עוררו תרעומת בקרב אילטוב מיוצאי חבר העמים ובקרב חברי הוועדה הערבים - השופט העליון סלים ג'ובראן וחבר ועדת הבחירה חאלד זועבי. בשלב זה הודיעה שקד שתסיר את מועמדות ספיר, אך הטילה וטו על מינוי השופטות נאוה בן אור ורות רונן. בעקבות זאת התברר כי המועמדת שלה הסיכויים הגבוהים ביותר להתמנות על המשבצת הנשית היא השופטת יעל וילנר מחיפה, שהיא גם דתית. מינוי זה הוא הישג נוסף לשקד והתקבל בניגוד להעדפותיה של הנשיאה המיועדת חיות, שהעדיפה את השופטות רונן ובן אור. וילנר הייתה גם מקובלת על חלק משופטי העליון ובמיוחד על השופט יצחק עמית, שהגיע אף הוא מבית המשפט בחיפה וקידם את מינויה בקרב שופטי העליון.
בשלב זה נותר לסגור את משבצת השרה שקד: הכסא הדתי-לאומי. שקד נותרה עם שלושה מועמדים - האפוטרופוס הכללי ד"ר דוד האן, תושב אורנית שבשומרון ובן לאצולת המפד"ל, והשופטים המחוזיים דוד מינץ תושב ההתנחלות דולב בבנימין ורם וינוגרד. שקד העדיפה בתחילה את האן, למרות שבשבועות האחרונים על רקע יריבויות באוניברסיטת בר-אילן ובקרב הציבור הדתי-לאומי הגיעו לחברי הוועדה לבחירת שופטים טענות ביחס לכשירותו והתנהלותו כלפי עובדים במשרדו וכלפי עורכי דין. לאחר שהשרה שקד שקלה בין השניים היא החליטה להעדיף את המועמד נטול ההתנגדויות דוד מינץ - דתי המזוהה עם הימין ההתנחלותי.
בנסיבות אלה הנשיאה והשופטים עמדו על רגליהם האחוריות בהעדפתם את השופט המחוזי ג'ורג' קרא כ"שופט הערבי" על פניו של השופט כאבוב, שהיה מועמד לשכת עורכי הדין. השופטים טענו כי כאבוב הוא מועמד ראוי ביותר, אך לאור גילו הצעיר הם מעדיפים את השופט קרא הוותיק יותר שיישב על כיסא העליון ארבע שנים עד לפרישתו, בעוד כאבוב יוכל להחליפו בעוד ארבע שנים למשך חמש שנים נוספות, ובדרך זו יכהנו שניהם בבית המשפט העליון.
לעומת קרא, שלושת השופטים האחרים יכהנו שנים ארוכות יותר בעליון. מינץ בן ה-58 אמור לשמש כשופט עליון ב-12 השנים הקרובות, וכך גם וילנר. אלרון צפוי לכהן בבית המשפט הגבוה ביותר שמונה שנים, עד 2025.
לפנייה לכתב/ת 
