שופט: אין הצדקה למרדף משטרתי בגלל דיבור בסלולרי

כתב אישום הוגש נגד נהגת שהתעמתה עם שוטר סמוי שנסע אחריה בכביש 4, אבל ביהמ"ש קבע שאין הצדקה למרדף כזה, שעלול לסכן חיי אדם

עו"ד זיאד זועביפורסם: 09.03.17 , 07:19

בית משפט השלום בראשל"צ זיכה לאחרונה נהגת שהואשמה בהפרעה לשוטר בתום מרדף שנערך אחריה בכביש 4, משום שדיברה בטלפון הנייד בנסיעה. האירוע הסתיים לא רק בהתנגשות בין ניידת סמויה לבין המכונית של הנהגת, אלא גם במעצרה, אבל בדיון קבע השופט עמית מיכלס שלא הייתה הצדקה למרדף תוך סיכון חיי הנהגת ומשתמשי הדרך האחרים.

בכתב האישום שהוגש נגד הנהגת לפני כשנתיים יוחסה לה חבלה במזיד לרכב והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. נטען שבאוקטובר 2014 היא נסעה בכביש 4 ושוטר סמוי שהבחין שהיא מחזיקה טלפון סלולרי בידה כרז לה לעצור בצד. הנהגת בתגובה עברה לנתיב הימני והגבירה מהירות, ולכן השוטר עקף אותה וחסם את דרכה. בשל כך פגעה מכוניתה בחלק האחורי של הניידת.

אישום

למרות מאסר על תנאי: עבריין תנועה לא ייכלא

עו"ד רון סייג

עבריין פלילי נתפס פעם אחר פעם נוהג מבלי שהוציא רישיון נהיגה. חרף מאסר על תנאי, השופטת שרית זוכוביצקי-אורי התעקשה להמשיך לנסות לשקם אותו

למרות מאסר על תנאי: עבריין תנועה לא ייכלא

לטענת התביעה, כשהשוטר יצא מהרכב והלך לכיוון הנהגת, היא הסיטה את ההגה ונמלטה. הוא שב לנסוע בעקבותיה עד שחסם אותה בשנית ומכוניתה שוב פגעה בניידת. עוד נטען שבשלב זה התנגדה הנהגת למעצר, קיללה את השוטר ואיימה עליו שתתלונן שניסה לאנוס אותה.

בבית המשפט טענה הנהגת בתגובה שלא ידעה שמדובר במכונית משטרה שכן לא היו עליו כל סימנים מזהים. לדבריה היא סברה שמדובר ברכב הצלה שמבקש שיפנו לו את הדרך, ורק בהמשך הבינה שעליה לעצור, אלא שכאן "חתך" אותה השוטר והמכוניות התנגשו.

היא הכחישה שניסתה להימלט והוסיפה שהשוטר תפס אותה בכוח בידה, משך אותה וקילל. לדבריה, כתוצאה מהאלימות שהפעיל היא נפגעה בידה הימנית ונגרמו לה שטפי דם. היא הוסיפה שלא קיללה את השוטר או איימה עליו, ורק אמרה לו שתתלונן נגדו על הטרדה מינית לאחר שהוא כינה אותה "שרמוטה".

כאב ניכר בעדות הנאשמת

ואכן, השופט עמית מיכלס העדיף את גרסתה וזיכה אותה, בין השאר מאחר שלדבריו עדות השוטר הייתה "לא מדויקת, משתנה ולא החלטית". הוא קבע שאמנם לשוטר הייתה סמכות לעצור את מכוניתה של הנאשמת לאחר שהבחין בה מבצעת עבירת תנועה, אך הדרך שבה בחר לעשות כן לא הייתה הנכונה בנסיבות הללו.

השופט מיכלס ציין שהשוטר נהג בניידת מוסווית מבלי להפעיל את פנס האור המהבהב (צ'קלאקה), ובמצב זה לא מצופה מאזרח להבין שכלי הרכב שנוסע אחריו הוא משטרתי. הוא הוסיף שניתן להבין את סערת הרגשות שבה הייתה שרויה הנהגת כתוצאה מההתרחשות הבלתי צפויה, וניתן היה לצפות מהשוטר לשאול אותה לשלומה ולא ישר לאזוק אותה ולהחמיר את תגובתה.

בהקשר זה התקבלה גרסת הנאשמת שלפיה השוטר סגר אותה במכונית ללא אוויר, והיא נאלצה לבעוט בחלון כדי לסמן לו שהיא נחנקת מאחר שידיה היו אזוקות מאחורי גבה. הוא הוסיף שלא ניתן להאשים את הנהגת אם קיללה את השוטר לאחר שהאחרון הודה שגם הוא קילל אותה.

בסוף דבריו העיר השופט מיכלס ש"דבקות במשימה היא תכונה חשובה", אך כשמדובר בחשד לשימוש בטלפון תוך כדי נהיגה, אין הצדקה לביצוע מרדף בכביש מהיר תוך סיכון החשוד, השוטר וכלל הנהגים.