דו"ח: העלויות הנוספות של התפלת המים מגיעות לכ-444 מיליון שקל בשנה
מנתוני דו"ח שהוכן עבור "אדם טבע ודין" עולה, כי להתפלת מי ים יש עלויות סביבתיות חיצוניות גבוהות, בעיקר בשל זיהום אוויר כתוצאה מצריכת אנרגיה גבוהה, תפיסת שטחי חוף והשפעה על הסביבה הימית. הדו"ח קובע עוד כי טיפול במי תהום מזוהמים והבאתם לאיכות מי שתייה תחסוך למשק 60 מיליון שקל, וקורא לפעול לטיוב הבארות המזוהמות
העלויות החיצוניות של התפלת המים בישראל נאמדות בכ-444 מיליון שקל בשנה - כך עולה מדו"ח שבוצע עבור עמותת "אדם טבע ודין". מדובר בעלויות בגין זיהום אוויר או תפיסת שטחי חוף, והן אינן נלקחות בחשבון במסגרת עלות רכישת המים המותפלים. הדו"ח, שבחן את הערך הכלכלי של טיוב בארות מזוהמות ביחס להתפלת מי ים, קובע עוד כי כי המדינה יכולה לחסוך 60 מיליון שקל בשנה באמצעות טיוב בארות.
לקריאת הדו"ח המלא
מבט מבפנים: מתקן ההתפלה שיסייע לכנרת
הדו"ח הוכן עבור אדם טבע ודין על ידי הכלכלן ליאור שמואלי, מחברת אקופייננס (EcoFinance). הנתונים מתפרסמים הבוקר (יום ד') במסגרת פעילות שדולת המים של ח"כ יעל כהן-פארן (המחנה הציוני) וח"כ נורית קורן (הליכוד).
על פי הנתונים, חישוב זיהום האוויר הנפלט כתוצאה מייצור האנרגיה הנדרשת להתפלת המים מוערך בכ-443 מיליון שקל בשנה. כמו כן, העלות הסביבתית הנגרמת כתוצאה מתפיסת שטחים פתוחים ושטחי חוף של מתקני ההתפלה, נאמדת בכמיליון שקל בשנה.
הדו"ח גם בחן, כאמור, את עלות הפקת המים באמצעות טיפול במי תהום מזוהמים והבאתם לאיכות מי שתייה - טיוב בארות. בעמותה מציינים, כי בכ-60% מהבארות של אקוויפר החוף נמצא ריכוז גבוה של מזהמים במים, אשר פוגעים בתפקודו של המאגר ומונעים ניצול מיטבי של המים. לפי הדו"ח, לטיוב הבארות יש יתרונות נוספים, כגון תרומה לקיום מערכות אקולוגיות, הפחתת נזקי זיהום מי תהום, סיוע בפיתוח עירוני ותרומה לבטחון הלאומי באמצעות גיוון מקורות המים של ישראל.
בדו"ח נכתב, כי "העדפת התפלת מי ים על פני טיוב מי תהום טומנת בחובה עלות כלכלית וסביבתית לא מבוטלת למשק. למרות שעלויות ההתפלה הישירות דומות לעלויות טיוב הבארות, עדיין להתפלת מי ים יש עלויות סביבתיות חיצוניות גבוהות מאוד, שלא באות כיום לידי ביטוי (בעיקר בשל זיהום אוויר כתוצאה מצריכת אנרגיה גבוהה, תפיסת שטחי חוף והשפעה על הסביבה הימית), כאשר מן הצד השני קיימת תועלת סביבתית גבוהה מטיוב מי תהום מזוהמים והרחקת הזיהום מאקוויפר החוף.
"נכון להיום, המדיניות הקיימת כיום בכל הקשור לניהול משק המים לא לוקחת בחשבון עלויות/תועלות חיצוניות אלה, מה שגורם להעדפה ברורה של רכישת מים מותפלים על פני טיוב בארות והרחקת מזהמים ממי התהום".
עוד נכתב, כי "כאשר מחירי המים ממשיכים לעלות לכל הצרכנים בכל המגזרים, שמירה על מקורות המים הטבעיים, בתור מקור מים סביבתי וזול יותר, הינה צו השעה. על מנת להגשים מטרה זו, יש לפעול לשיקום מי התהום המזוהמים ולהפוך את השיקום לעדיפות עליונה".
"אסור לנו להיות תלויים במקור מים אחד בלבד"
חברות הכנסת כהן-פארן וקורן, יושבות ראש שדולת המים, מסרו: "בתקופה האחרונה פורסמו נתונים מדאיגים ביותר אודות משבר המים בצפון, אולם טרם פורסמה תכנית ממשלתית להתמודדות עם משבר זה. אנו קוראות לשר האנרגיה והמים, יובל שטייניץ להכין תכנית חירום לטווח הקצר בצפון, ותוכנית ארוכת טווח למשק המים בכלל הארץ, זאת תוך שיתוף של כלל בעלי העניין במשק המים והציבור הישראלי".
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, מסר: "משבר המים החריף בכנרת הוא תזכורת לכך שאסור לנו להיות תלויים במקור מים אחד בלבד. אם מדינת ישראל רוצה להבטיח אספקה שוטפת של מים לכלל שימושי המשק, לא רק היום, אלא גם בעוד 20 ו-60 שנה, עליה להתחיל כבר היום לשקם את מקורות המים הטבעיים שלה שזוהמו לאורך השנים.
"היום, בכל הקשור לניהול משק המים, ממשלת ישראל לא לוקחת בחשבון עלויות חיצוניות של התפלה, מה שגורם להעדפה ברורה של מים מותפלים על פני טיוב בארות. איש אינו טוען שאין עוד צורך בהתפלה, אבל אנחנו בהחלט קוראים לשמור על גוון עם מקורות מים נוספים, בין היתר באמצעות טיוב בארות, כך שנוכל להבטיח את האמינות והיתירות של משק המים בישראל".
לפנייה לכתב/ת 
