בזה עוד לא הייתם: סיור וירטואלי בשושן
מתחילים בהמדאן - עיר קדומה השוכנת בצפון מערב איראן - וממשיכים לשושן; בין קברי מרדכי ואסתר - לארמון שבו קרה הכל ולגינת ביתן המלך. הכל עוד קיים, הכל עוד שם - רק שעבורנו האתרים הללו נגישים רק באמצעות סיורים וירטואליים. שושן פורים - סיור בשושן
הכל עוד קיים, הכל עוד שם: בלחיצה על כפתור אתם מוזמנים לצלול עמנו לסיור המתחיל בעיר המקראית אחמתא, היום המדאן (Hamdan), שבה נתגלתה הצהרת כורש הרשמית (עזרא ו' ב'). העיר בנויה בצורה מעגלית. נדרים לכביש ההיקפי של העיר, אל עבר המאוזולאום - הציון של קברי מרדכי ואסתר, על פי המסורת היהודית הפרסית.
<< כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. היכנסו >>
ציון הקבר הוכר על ידי השלטונות האיראניים כאתר מורשת לאומי וכמקום עלייה לרגל. מנגד, בשנת 2012 התקיימה במקום זה מחאת סטודנטים על "שואת 77 אלף הפרסים שנהרגו באירועי הפורים".
עוד פורים בערוץ היהדות :
- "אני דתייה חמה": מחאת התחפושות נגד הרב לוינשטיין
- נראה אתכם: מה אתם יודעים על פורים?
- תתחילו לספור: 60 שניות על פורים
ואתם חייבים להיכנס לעמוד פורים המיוחד שלנו
אגב, מי שרוצה לפקוד את קברה של אסתר ממש, במקום בטוח יותר - יוכל להסתמך על מסורות קדומות בדבר העלאת עצמותיה לישראל, לאזור הגליל העליון, בסמוך לקיבוץ ברעם. אלא שיהודי פרס אינם מקבלים זאת, ומזהים את המדאן עם שושן הבירה.
אל גינת ביתן המלך
אנחנו נפנה למה שמזוהה ארכיאולוגית עם שושן – העיר שוש (Shoush), ששימרה במשך אלפי שנים את שמה הקדום של העיר הפורימית. בסמוך לנהר קרון (karkheh) שבמערב העיר שוכן ציון קברו של דניאל (על פי אחת מהמסורות), שכתב: "וַאֲנִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה אֲשֶׁר בְּעֵילָם" (דניאל ח', ב').
במרכז העיר - גוש סלעי מרובע, שבתוכו נתגלה בחפירות ארכיאולוגיות ארמון קדום בשנת 1887, ומיוחס לדריווש וכנראה גם לאחשוורוש. נסייר בין החפירות ונוכל לדמיין את מבנהו הדומה באופן מפתיע לתיאורי הארמון במגילה. אפשר לראות ממש את שרידי קירותיו – ולצדו מבנה שיש בו בסיסים של 36 עמודים, המכונה בשם אפדאנה קאסל שוש (Apadana Castle Shush), הארמון של שוש.
אפאדנה זו מילה פרסית קדומה המופיעה גם בספר דניאל ובתלמוד, שמשמעותה ארמון קבלת הפנים של האורחים החשובים שהגיעו לארמון. מצדיו של הארמון הזה אנחנו יכולים לראות גינה, מקום ירוק שמקיף אותו מכל הצדדים. ייתכן שזו גינת ביתן המלך, הממלאת תפקיד במגילת אסתר.
והעיר שושן נבוכה
האזור כולו יושב על אזור מוגבה, סלעי, מוקף חומה – ומתחתיו העיר התחתית והנחל. את כל זה אפשר לראות גם היום. שושן הבירה היא למעשה האזור המוגבה, המלכותי. "בירה" בימים ההם לא הייתה העיר הראשית, כי אם באכדית מבצר, מגדל, אזור (birtu), מקום משכנה של המלכות (אקרופוליס).
"והרצים יצאו דחופים בדבר המלך, והדת ניתנה בשושן הבירה, והמלך והמן ישבו לשתות והעיר שושן נבוכה", נכתב במגילת אסתר (ג', ט"ו). שרידי הארמון הזה, ליד המצודה, זהו המקום שבו נכתב הפתרון הסופי של יהודי הממלכה. כאן יושבים המלך והמן, כאן הם כותבים את הגזרה - ואז שותים, כאשר בעיר התחתית, הנמוכה, מגיעה הגזרה - וגורמת למבוכה ולבכי גדול.
2,500 שנים מאוחר יותר, ב-20 בינואר 1942 (ב' בשבט ה'תש"ב), ב"וילה ואנזה" שבברלין, נחתם גורלם של יהודי אירופה בידי מנהיגי הרייך השלישי תוך כדי אכילה ושתייה. אולם לא כך נגמר הסיפור במגילת אסתר, ועל כך אנו חוגגים את פורים מדי שנה בשנה.
בי"ג באדר קיבלו היהודים היתר חד-פעמי מהשלטונות להשמיד את שונאיהם מבקשי רעתם, משפחת המן, המנהיגים והפקידים (500 במספר). כל זה התרחש במרכז השלטון הפרסי, במקום שבו אנו עומדים, בשושן הבירה - הלא היא מצודת שושן.
- הרב ד"ר שוקי רייס הוא סגן ראש המכללה וראש החוג לתנ"ך במכללה האקדמית הרצוג. הצילומים – מתוך אתר התנ"ך של מכללת הרצוג
לפנייה לכתב/ת 
