שיאני השכר: רבע מיליון בחודש למרצה, 78 אלף לסדרן בנמל
דו"ח השכר במגזר הציבורי לשנת 2015: מרצה בבר-אילן בראש הרשימה עם שכר ברוטו של 252 אלף שקל בחודש. באוצר מסבירים את הסיבה לשכרו הגבוה. 96 מתוך 100 שיאני השכר הראשונים הם רופאים, חלקם במשרה חלקית. עוד בדירוג: עובד בדיקות באלתא, סדרן עבודה בנמל חיפה ונהג אוטובוס בחברת חשמל
דו"ח הממונה על השכר שפרסם היום (ד') משרד האוצר חושף את שיאני השכר במגזר הציבורי עבור 2015. בראש הרשימה עומד מרצה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, פרופ' גדעון פרחומובסקי, עם שכר חודשי ממוצע של 252,375 שקל ברוטו בחודש. מתוך 100 מקבלי השכר הגבוה ביותר ב-2015, כמעט כולם (96) הם רופאים, מתוכם 66 רופאים בשירותי בריאות כללית ו-28 הם רופאים בבית החולים איכילוב.
שיאני השכר במגזר הציבורי שנת 2014
מהנתונים עולה כי שבעה מבין הרופאים המקבלים יותר מ-100 אלף שקל בחודש, עובדים פחות ממשרה מלאה (בין 75% ל 95% משרה). במקום השני עד השביעי ממוקמים רופאים בקרן המחקרים של בית החולים איכילוב אשר שכרם נע בין 144,667 שקל ל-182,279 שקל בחודש.
משרד האוצר קיים מסיבת עיתונאים לרגל פרסום הדו"ח. הממונה על השכר, ערן יעקב, התייחס לשאלת ynet בדבר הסיבה לשכרו הגבוה של המרצה, הגבוה בכ-100% מהשכר הגבוה ביותר ב-2014, 127,888 שקל שקיבל רופא מומחה במחלקת נשים. לפי יעקב, מדובר באירוע חד פעמי שנבע ממענק גדול שקיבלו אותו פרופ' בעל שם עולמי במסגרת מענק קליטה של מוחות חוזרים. "הפרופ' חזר לאחר שנים רבות בחו"ל", אמר, "ואותו סל קליטה הוא הדרך להשיב לארץ טאלנטים משמעותיים וסביבם לייצר עולם שלם. אותו המענק הוענק לו כבר לפני 13 שנה והוא נפרש כעת בשכר, וזו הסיבה לגובה שכרו, באופן חד פעמי".
"רואים צמצום באי השוויון"
לדברי יעקב, במשק עצמו ובשוק העבודה הנתונים באים לידי ביטוי בשיעורי אבטלה היסטוריים בישראל ובשיעורי השתתפות גדולים. "אי השוויון הוא נקודת תורפה משמעותית בשיח החברתי. אבל הנקודה הכאובה שאני רוצה לתת לה משקל לא מבוטל היא פריון העבודה הלא גבוה בישראל - פריון שלא משקף את עליות השכר. הפריון הנמוך לא משקף את העליות בשכר". בנוסף אמר יעקב כי הוא מתכוון לשים דגש על צמצום הפערים, נושא משמעותי שעולה מתוך הדו"ח.
באשר לאי השוויון בין המרוויחים שבצמרת למרוויחים שבתחתית מבין הסקטור הציבורי, אמר יעקב כי לעומת מדינות אחרות, כמו ארה"ב, שעברה מהפך "וכיום חיה בעולם בו מנכ"ל מרוויח פי 100, 200 ולפעמים 300 מהעובד האחר – בין אם זה ראוי ובין אם לא, העולם הציבורי הממשלתי הישראלי לא נמצא שם. לעומת המקרה של ארה"ב, אנחנו נמצאים במקום טוב. רואים שיפור בישראל מדד אי השוויון ג'יני מאז 2003, ויש צמצום של אי השוויון".
אגף הממונה על השכר אחראי על 175.4 מיליארד שקל, המהווים את סך הוצאות השכר בתקציב המדינה, כולל 67 מיליארד שקל עליו אחראי האגף ברמת האכיפה, ועוד 130 מיליארד שקל שלא נאכפים על ידי האגף, אלא נמצאים באחריותו רק מבחינת רמת ההסכמים, הנהלים והנורמות.
מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אלי דפס, התייחס בראיון באולפן ynet לשיאני השכר בקרב הרופאים: "הרופאים מקבלים את שכרם על פי הסכמי עבודה. רוצים מחר לפתוח את ההסכמים איתם? בבקשה. הרופאים מקבלים את שכרם ביושר, זה מה שהוסכם וזה מה שהם מקבלים. חלק משיאני השכר עובדים במשמרות ובעלי ניסיון של שנים, זו אחריות שאין כמותה". צפו בראיון:
מי שהתברגו למאה מקבלי השכר הגבוה, שלא מתחום הרפואה, הם יו"ר דירקטוריון חברת רפאל (ייצור אמצעי לחימה), יצחק גת, עם שכר חודשי של 104,859, עובד בבדיקות ושילובים באלתא תעשיות, בשכר חודשי של 103,939 שקל עבור 83% משרה, ומנכ"ל רפאל, ידידיה יערי, שהשתכר 99,992 שקל בחודש.
ככלל, רפאל מככבת בשכר הגבוה לבכיריה ו-4 סמנכ"לים בחברה השתכרו בין 80 ל-95 אלף שקל בחודש. עוד מככבים ברשימה אחרי הרופאים, עובדי הנמלים, רשות שדות התעופה, התעשייה האווירית, בנק ישראל, רשות השידור וחברת החשמל.
כך לדוגמה, נתב בנמל אשדוד הרוויח 89,090 שקל בחודש, נתב בנמל חיפה הרוויח 84,980 שקל בחודש, מנהל מדור בנמל חיפה השתכר 82,892 שקל בחודש, סדרן עבודה בנמל חיפה גרף 78,506 אלף שקל בחודש, מנופאי גשר בנמל אשדוד קיבל 63,137 שקל בחודש ו"סדרן רב תכליתי" בנמל חיפה קיבל 67,124 שקל בחודש. גם דובר נמל אשדוד לא קופח והוא השתכר מדי חודש 66,965 שקל .
בין מקבלי השכר הגבוה ברשות שדות התעופה נמצא רמש בקר אזורי עם שכר חודשי של 81,020 שקל, מנהל אגף בקרה דרום שהשתכר 79,292 שקל בחודש ורמש בקר אזורי נוסף שגרף 73,236 שקל בחודש.
כמדי שנה גם לחברת החשמל נציגים רבים במעלה הדו"ח. יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, יפתח רון-טל השתכר 82,279 שקל בחודש. סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל, אורן הלמן, קיבל 75,983 שקל בחודש ודוברת חברת החשמל, דליה בודינגר, השתכרה 66,203 שקל בחודש. סגן ממונה השגחה השתכר 64,413 שקל בחודש ותורן חשמל גרף 60,657 שקל בחודש. נהג אוטובוס בחברת חשמל השתכר מדי חודש לא פחות מ-58,212 שקל ונהג נוסף - 53,467 שקל בחודש. תורן משנה לדלקים בחברת חשמל קיבל 54,595 שקל מדי חודש.
השכר הגבוה של חלק מעובדי מערכת הבריאות אינו נחלת הרופאים בלבד. מהנתונים עולה כי כתבנית מנ"מ הדמיה גנטיקה בקופת חולים מאוחדת קיבלה 79,989 שקל בחודש עבור 75% משרה, מנהל שירות בדיקת אבהות"בבית החולים תל השומר השתכר 81,049 שקל בחודש וטכנאי בבית החולים איכילוב קיבל 82,950 שקל בחודש.
מפקח קול ברשות השידור: 71 אלף שקל בחודש
ראשי האוניברסיטאות גם נמצאים במיקום גבוה ברשימה: נשיא האוניברסיטה הפתוחה השתכר 85,530 שקל בחודש, נשיא הטכניון קיבל 84,183 שקל, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון - 84,038 שקל, נשיא מכון ויצמן למדע - 83,591 שקל, נשיא אוניברסיטת בר אילן – 82,775 שקל, נשיא אוניברסיטת תל אביב - 80,840 שקל ונשיא האוניברסיטה העברית שקיבל 80,178 שקל.
עוד ברשימת בעלי השכר הגבוה במגזר הציבורי: פרופ' שלמה מור יוסף, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, עם 90,226 שקל בחודש, אבי דותן, מנכ"ל פי גלילות, עם 86,181 שקל, מנהל אגף בביטוח לאומי - 86,119 שקל, מנהל תביעות בקרנית (קרן הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים) - 85,704 שקל וחבר הנהלה בבנק ישראל עם 76,953 שקל.
ברקע העיצומים ברשות השידור, מעניין לציין כי גם חלק מחבריה התברגו ברשימה וזו לא השנה הראשונה. בין היתר ניתן למצוא מפקח קול עם שכר חודשי של 71,023 שקל, עבור 83% משרה, סגן מנהל אור עם 67,787 שקל עבור 75% משרה וראש דסק עם 64,533 שקל עבור 83% משרה.
מאוניברסיטת בר אילן נמסר בתגובה: "התשלום לפרופ' פרחמובסקי הינו תשלום מענק מקרן מיוחדת למצטיינים שהוקצתה לפני עשר שנים ע"י האוניברסיטה לקליטת סגל מצטיינים, באישור ות"ת ובתיאום עם הממונה על השכר באוצר. עם הצטרפותו של פרופ' פרחומובסקי לבר-אילן ב- 2005, הוא קיבל הלוואה בסך 500,000 דולר אשר על פי הכללים שנקבעו לקרן הנ"ל, הפכה עכשיו, בתום 10 שנים, למענק. יש להדגיש כי אין מדובר בשכר אלא בהלוואה עומדת שהפכה למענק בתום עשר שנים, והצגת המענק בדו"ח הממונה כשכר חוטאת לאמת ויוצרת מצג שווא".
לפנייה לכתב/ת 
