יתרון נוסף להנקה: מונעת היפראקטיביות
חוקרים באירלנד שבדקו אלפי נשים, מצאו סיכון נמוך להיפראקטיביות אצל ילדים שינקו בחצי השנה הראשונה לחיים. ככל שהתארכה תקופת ההנקה, כך פחת הסיכון לתופעה. עם זאת, ההגנה נצפתה רק עד גיל שלוש שנים
אין כמו חלב של אמא, ועכשיו יש סיבה נוספת להניק: מחקר חדש מגלה כי ההנקה מגנה לא רק בפני אלרגיות, זיהומים ומוות בעריסה, אלא גם בפני היפראקטיביות. הממצאים יפורסמו בקרוב בכתב העת לרפואת ילדים Pediatrics.
המחקר החדש שנערך באירלנד כלל 8,000 תינוקות שנולדו במועד. ההורים דיווחו על תדירות ומשך ההנקה, ובמקביל הילדים עברו מבחני התנהגות, יכולת מילולית וקוגניטיבית בהגיעם לגיל שלוש שנים ולגיל חמש שנים.
התוצאות הראו כי ילדים שינקו בחצי השנה הראשונה לחייהם, קיבלו בגיל שלוש ניקוד היפראקטיביות נמוך ב-84% בהשוואה לילדים שלא ינקו. בנוסף הראה המחקר כי ילדים שינקו קיבלו ניקוד גבוה יותר במבחני פתרון בעיות. עוד הראו הממצאים, כי ככל שארכה תקופת ההנקה, כך גברה ההגנה בפני היפראקטיביות. עם זאת, המחקר לא הראה הבדל סטטיסטי משמעותי ביכולת הקוגניטיבית של הילדים או היכולת המילולית במבחנים שהועברו להם בגיל חמש שנים.
"תוצאות המחקר מתווספות לעדויות נרחבות בספרות הרפואית המראות את יתרונות ההנקה, לא רק בהיבטים הרפואיים והקשר בין האם לתינוק", סיכמו החוקרים. "ככל שהתארכה תקופת ההנקה, כך גברה ההגנה לילד. הממצאים תומכים בהמלצות ארגון הבריאו תהעולמי המנחות להניק לפחות 6 חודשים כדי להעניק את ההגנה המתאימה לילד".
קראו עוד:
- מחקר נוסף מאשר: הנקה מעלה את רמת ה-I.Q
- סודות ההנקה המוצלחת: 10 עצות לאמהות
ההנקה הולכת ופוחתת
חלב אם הוא המזון המכיל את ההרכב המדויק הנחוץ לגדילת התינוק בחודשי החיים הראשונים, וגם אחר כך. הוא מכיל לא רק את אבות המזון, אלא גם ויטמינים, מינרלים וחומצות שומן התורמות להתפתחות ולבניית תאי מערכת העצבים. על פי ההמלצות של משרד הבריאות הישראלי, יש להניק את הרך הנולד במשך ששת החודשים הראשונים לחיים באופן בלעדי, ומגיל שישה חודשים לשלב מוצקים. ההנקה מומלצת עד גיל שנה לפחות, ובמידת האפשר עד גיל שנתיים.
סקר משרד הבריאות שנערך בשנת 2012, מגלה ירידה בשיעור ההנקה במהלך החודשים הראשונים לחיי התינוק. בתשאול הראשון ציינו 88.4% מהיהודיות ו-97.7% מהערביות כי הן מתכוונות להניק את התינוק. 9.8% מהנשים היהודיות ו-1.4% מהנשים הערביות, הצהירו שאינן מתכוונות להניק, והשאר לא החליטו עדיין.
לאחר תקופה, 42.2% מהיולדות היהודיות ו-39.2% מהיולדות הערביות דיווחו כי היה ניסיון הנקה בחדר הלידה. מבין אלו שלא ניסו להניק מיד לאחר הלידה, 28% מהיהודיות ו- 34.2% מהערביות דיווחו כי לא הוצע להם להניק על ידי הצוות בחדר הלידה.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
נשים רבות, מתברר, מבקשות שלא להזין את התינוקות בתחליפי חלב במהלך השהות בבית החולים. 63.9% מהיהודיות ו-49.6% מהערביות דיווחו כי ביקשו שהילוד יזון מהנקה בלבד. עם זאת, 64.7% מהיהודיות ו-74.6% מהערביות דיווחו שלתינוק ניתנה תמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות) במחלקת היולדות.
שיעור ההנקה באוכלוסייה היהודית בגיל חודשיים היה 70.9%. שיעור ההנקה הבלעדית היה 61.4%. באוכלוסייה הערבית, שיעור ההנקה היה 87.2% ושיעור ההנקה הבלעדית, 47.5%. בגיל חצי שנה שיעור ההנקה ירד ועמד על 51.5% ביהודיות ושיעור ההנקה הבלעדית עמד על 22.5%. הנתונים המקבילים אצל נשים ערביות היו 64.6% ו-12.3%. בגיל שנה הנתונים ירדו עוד יותר ועמדו על 26.8% אצל נשים יהודיות ו-36.9% אצל נשים ערביות.
מה דעתכם על הנקה בציבור? צפו בבייבי טוק: