5 טעויות שעושים סטארטאפיסטים מתחילים
מבנה חברה מורכב מדי, שותפים ומשקיעים לא מתאימים או יועצים שגוזלים לכם מהרווחים – סטארט-אפ חדש יכול להצליח ולהרוויח כספים רבים, רק אם לא תטעו כבר על ההתחלה. 5 טעויות שכיחות
יש לכם רעיון מבריק וכבר כמה חודשים שאתם יושבים ודנים בו בסודי סודות עם המשפחה ועם החברים מהצבא או מהאוניברסיטה? רגע אחרי שבדקתם את השוק וגיליתם שאף אחד עדיין לא המציא את הטכנולוגיה שחשבתם עליה, ושמדובר במוצר שיש לו צורך אמיתי וביקוש בשוק, קחו אוויר, ושימו לב לטעויות שעשו אנשים כמותכם שרק רצו לפרוץ לעולם עם הרעיון הגדול הבא, אבל עשו את זה בצורה שגרמה להם במקרה הטוב להפסיד כספים ובמקרה הפחות טוב להפסיד את הרעיון כולו.
"במשך השנים הרבות בהן אני מחנך את דור ההמשך הטכנולוגי ראיתי לא פעם טעויות של אנשים שהיה להם באמת רעיון נפלא והם אפילו קיבלו את המימון, אבל בגלל שהזדרזו לביצוע לפני שסגרו את כל הפינות המשפטיות, בסופו של דבר הם הפסידו כספים רבים כשהרעיון שלהם הפך למוצר מצליח", אומר פרופ' דן גלאי, דקאן ביה"ס סרנת לניהול, במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א).
"יזמים צעירים חייבים לחשוב עשרה צעדים קדימה", אומר עו"ד איתי פרישמן שותף בתחום ההייטק והון סיכון במשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות', "ולחשוב על מה יהיה כשהסטארט אפ יצליח ויהיו רווחים גדולים".
עו"ד פרישמן מצביע על חמש טעויות שכיחות שיזמי הייטק חוטאים בהם לא אחת:
מבנה חברה מורכב מדי – סטרטאפים שרוצים לגייס כסף מקרנות הון סיכון ומשקיעים מתוחכמים צריכים לשים בראש סדרי העדיפויות את פשטות מבנה המשפטי ונוחות התפעול. ברוב המקרים זה אומר הקמה של החברה בישראל או בדלוור. טעות בסיסית היא להקים את החברה במקומות של מקלטי מס וכדומה, עם מחשבה של "נשנה את זה בעתיד". ברוב המקרים מקלטי מס לא מתאימים לדרך ההשקעה של חברות הייטק, וקרנות הון סיכון לא רוצות להשקיע בחברות מהסוג הזה. שינוי מבנה הוא מאוד מורכב ולפעמים לא אפשרי.
מעורבות של אנשי אקדמיה שלא הסדירו מעמדם – חברות רבות מתבססות בפיתוח שלהם על רעיונות שבאו מהאקדמיה או מוסדות ציבור כמו בתי חולים. במקרים כאלו למוסדות האלו יש בחלק מהמקרים זכויות בקניין הרוחני. כל משקיע מתוחכם ירצה להסדיר את הדברים האלו טרם ההשקעה ודחייה של הטיפול במחשבה "שיהיה בסדר", לא רלוונטית. גם אם המוסד האקדמי לא יודע על זה, משקיע או רוכש פוטנציאלי ירצה חברה נקיה. טיפול מוקדם בדברים יהיה יעיל יותר לעתיד.
בחירת משקיעים שלא מהתעשייה – בחירת המשקיעים הנכונים היא אבן היסוד להצלחת החברה. ל"כסף אין ריח" זאת אמרה שנכונה לסרטים אבל לא למציאות. בחירת משקיעים לא מנוסים או לא מהתחום, ברוב המקרים תגרור ציפיות לא מתאימות וחיכוכים. "משקיע אנג'ל" יכול להתברר כ"מלאך המוות". יש השקעות שפשוט צריך להגיד להם לא. אם משקיעים מהתעשייה לא רוצים להשקיע בסטארטאפ ברוב המקרים זה אומר שצריך לעבור לרעיון הבא. אומנם ישנם סיפורים רבים על סטרטאפים שלא נתמכו בתחילה על ידי התעשייה ולאחר מכן התגלו כהצלחה, אבל אלו אינם רבים.
בחירה לא נכונה של שותפים – היזמים בסטארטאפ הם הגורם הכי חשוב להצלחה. רוב מוחלט של הסטרטאפים נופלים בגלל מערכות יחסים ולא בגלל הרעיון. רוב הסטרטאפים משנים את הרעיון במהלך הדרך ולעיתים רבות השינויים הם קיצוניים. יזמים שלא עובדים כמקשה אחת ומכבדים אחד את השני יביאו לחיסול החברה לפני שהמוצר ייצא החוצה. דבר זה קורה לעיתים כשהציפיות הן לא שוות או כשהתרומה היא לא דומה. בשלב הראשון עדיף לאסוף שותפים שמבינים בטכנולוגיה, כדי שידעו לאפיין את השוק, לפתח את המוצר ולגייס צוות מעולה לאחר ההשקעה. לא צריך לחפש בכוח יזם נוסף כדי שייטפל במכירות או בשיווק. יש לזה עוד זמן.
בחירת יועצים בשלב מוקדם מדי -
יזמים צעירים מחפשים להשלים את חוסר ניסיונם על-ידי גיוס יועצים. על פניו מדובר במחשבה נכונה, אבל במציאות ישנם הרבה אנשים שאמורים להיות יועצים אבל בפועל מדללים את החברה מאחוזים ללא תרומה ראויה. ברוב המקרים ניתן לחכות עם היועצים עד אשר יש גיוס. המשקיעים משקיעים בצוות הטכנולוגי בשלבים הראשונים ולא ביועצים עסקים. אחרי שגויס סכום ההשקעה קל לגייס יועצים טובים ובחלק מהמקרים אלו שעולים לרכבת בשלבים הראשונים יבקשו הרבה מידי בשביל מעט תרומה.עו"ד איתי פרישמן לקח חלק בכנס השנתי ליזמות בהייטק של המרכז ללימודים אקדמיים (מל"א) שהתקיים בקמפוס גוגל