מכות מפרסי עם בצל ירוק: מנהגי הסדר הכי מוזרים
הרווקות הרומניות חוטפות את הפולקע מקערת הסדר, התימנים לא שמעו על "כוס של אליהו הנביא", ומי מחביא אפיקומן בכיס כל השנה? חוקרת העדות אסתר שקלים באה לעשות לנו סדר, ולהסביר למה בשולחן של פרסים חוטפים בצל על הראש. זהירות, תמונות קשות
אם יצא לכם להיות סביב שולחן סדר של פרסים בשירת "דיינו", סביר להניח שחטפתם בצל ירוק על הראש. אם ביליתם עם רומנים, אולי ראיתם בחורה רווקה רצה עם פולקע ביד. בעדות המזרח יש מי שמתלבשים בבגדים בלויים באמצע הסדר – ואלה רק מקצת המנהגים הכי הזויים שחוקרת העדות, אסתר שקלים, מספרת עליהם באולפן ynet.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
"בכל פעם שאומרים את המילה 'דיינו', מצליפים בני העדה הפרסית וסביבתה זה בזה בבצלים ירוקים", כך שקלים. "מה שמיוחד במנהג הזה, זה שבעצם יש כאלה שקוראים לזה 'חיסול חשבונות' כי בחברה פטריארכלית יש בדרך כלל הרבה כבוד של האישה לבעלה והילדים להורים, אבל כשאומרים 'דיינו' אז מותר לאישה לחבוט בבעלה, ולילדים בהוריהם. עם בצל ירוק אתה בקושי מרגיש את זה, אבל זה סמלי".
קראו עוד בערוץ היהדות :
- "יהיה לנו פסח": איך עושים סדר, כשאין כסף לאוכל
- המדריך לילד החרדי: כך תגן על עצמך מפדופילים
- בדרך לשיא גינס: קבלו את המצה הגדולה בעולם
שקלים מסבירה כי מקור המנהג, להזכיר את העבדות הקשה במצרים, "זה גם מזכיר את עשר המכות שחוטף פרעה. אם הכוונה היא להשאיר את הילדים עירניים, אז תאמין לי, אצל הפרסים אף אחד לא ישן. עד 'דיינו' פשוט מחכים להזדמנות הזאת".
סגולה נגד כל צרה: אפיקומן בכיס
מה אין אצל הפרסים, וגם לא אצל תימנים או עיראקים? "כוס של אליהו הנביא", מגלה שקלים. "בבית הספר למדנו על אליהו הנביא, והמורה אמרה שבכל בית יהודי טוב שמים על השולחן כוס של אליהו הנביא, והוא בא ומברך את כל בני הבית. וכל שנה הייתי חוזרת הביתה וחושבת: הלך עלי, אליהו הנביא לא יבוא, לא יברך ולא כלום. למה? כי לנו לא היתה כוס של אליהו הנביא".
שקלים מספרת כי עדות רבות נוהגות לשמור את האפיקומן כסגולה. "יש אימרה ששיירי מצווה מגינים מפני הפורענות. מאחר שהשתמשת במצה הזאת בתור אפיקומן ובירכת עליה, אז היא מגינה מפני פורענות.
"אנשים נהגו להשתמש בה כסגולה לשמירה לאישה הרה, אבל בעיקר, כמעט בכל קהילות המזרח הייתה לה סגולה מיוחדת נגד סערה. לכן נוהגים עד היום שמי שנוסע בספינה למקום שהוא קצת מסוכן, לוקח איתו בכיס קצת מהאפיקומן שנשאר, וזה משכך את הסערה".
כמו פרחים - אבל עם פולקע
אבל גם עדות אשכנז לא נשארות מחוץ למעגל המנהגים. קחו למשל את הרומנים: "יש להם מנהג מעניין שהוא סגולה לבנות רווקות להתחתן. בקערת הסדר אחד הסימנים היא הזרוע. בשלב מסויים, אחת הרווקות - זו שמצליחה לחטוף את הזרוע - לוקחת אותה, הולכת ומתחבאת באיזשהו חדר, ואכל מהר מהר את כל הזרוע. היא חוזרת לשוחן החג עם העצם, ומניפה אותה. זו סגולה להתחתן עוד באותה השנה, כי אנחנו יודעים: הזרוע היא סמל לניצחון וכוח והתגברות על המכשולים".
לסיום, כולנו לבושים יפה בליל הסדר, עם חולצה לבנה והולכים לבית הכנסת, אבל יש עדות שדווקא לובשות בגדים מרופטים, זה נכון?
"יש מנהג בהרבה מעדות המזרח שבשלב מסויים עורך הסדר, או הילדים, או מי מהסועדים - לובשים בגדים של נוודים, לא יפים ובלויים, וחוזרים לשולחן כדי לענות את שאלת כמו מאין באת באתם? – ממצרים. לאן אתם הולכים? - לירושלים. מה אתם נושאים על הגב? מצות".
בדרך זו מקיימים את מצוות "והגדת לבנך" ומספרים את סיפור יציאת מצרים, ושקלים מוסיפה כי "בהגדה נאמר גם ש'חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים', אבל יש הגדות שבהן רשום: 'חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים'. לכן ההמחזה הזאת ממחישה את יציאת מצרים ואת הנס הגדול".
לפנייה לכתב/ת 
