מנהלים חשבון משותף? הבנק עלול להפתיע אתכם
זוגות רבים מנהלים חשבון משותף, אך מסתבר כי במקרה של פטירת אחד מבני הזוג, הבנק עלול להערים קשיים בפעילות הפיננסית
ניהול חשבון משותף בבנק נפוץ מאוד אצל רוב הזוגות בישראל. ההנחה היא כי אם חלילה אחד מבני הזוג ילך לעולמו, בן הזוג הנותר יוכל להמשיך ולפעול בחשבון. אולם מתברר שבמקרה של פטירת אחד מבני הזוג השותפים בחשבון, הבנק עלול להערים קשיים רבים בביצוע פעולות שונות.
- עוד כתבות בערוץ הכסף שלי
ואמנם, קיים סעיף בחוזה עליו חותמים מול הבנק בעת פתיחת החשבון שנועד לתת מענה למקרה של פטירת אחד השותפים. סעיף "היוותרות בחיים" או "סעיף אריכות ימים" הוא סעיף בהסכם פתיחת החשבון, בו נקבע שלאחר פטירת אחד השותפים השותף האחר רשאי להמשיך לפעול בחשבון.
מטרת הסעיף היא להימנע מהקפאת החשבון בעקבות פטירת אחד השותפים, ולאפשר לשותף הנותר בחיים לפעול בחשבון עד להוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה. ללא "סעיף היוותרות בחיים", על פי דיני הירושה, היה על הבנק לקבל צו ירושה או צו קיום צוואה בטרם יאפשר לשותף הנותר בחיים לבצע פעילות כלשהי בחשבון, או במילים אחרות להקפיא את החשבון.
כאמור, הסעיף הזה מובנה בטפסי פתיחת החשבון עליהם חותמים בני הזוג בבנק, ואולם המציאות קצת יותר מורכבת. ראשית כדאי לדעת כי אם החשבון נפתח מזמן, בעבר הבנקים לא תמיד הקפידו לכלול את הסעיף בניירת. בנוסף, גם אם הלקוח חתם על הסעיף - ייתכן והמסמכים אינם מעודכנים.
מעבר לכך, גם אם החשבון נפתח בשנים האחרונות, שותפים בחשבון עלולים לגלות כי הסעיף הזה נעדר מחוזה פתיחת החשבון שלהם, ולכן מומלץ לבדוק את הנושא מול הבנקאי.
אין מדיניות אחידה בבנקים
גם כאשר הסעיף קיים ובן הזוג הנותר בחיים רשאי לבצע פעולות, עדיין קיימות לא מעט מגבלות שהבנק עשוי להטיל.
כאמור, מטרת הסעיף היא לאפשר לשותף הנותר בחיים לפעול בחשבון, עד להוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה. צווים אלה מגדירים את זכויות היורשים - מה מגיע לבן הזוג הנותר בחיים ומה מגיע לילדים או ליורשים אחרים של הנפטר. הסעיף הזה לא מקנה לשותף הנותר בחיים זכויות הקשורות בירושה, מעבר למה שקובע החוק. יש לציין כי לפני מספר שנים בנק ישראל אף הוציא הבהרה כדי לחדד את העניין הזה.
למרות כל זאת נראה כי הבנקים לא מקפידים ליצור הבחנה ברורה של המותר והאסור במסגרת המושג "לפעול בחשבון". בשטח מתברר שקיימת שונות גדולה בפירוש שנותן לכך כל בנק ובנק.
כך לדוגמה במקרה של ד', שבעלה נפטר לפני מספר שנים. היא ביקשה לבצע העברה כספית של כמה עשרות אלפי שקלים, אולם הבנק לא אישר זאת בטענה שאין הרשאה לכך. במקרה דומה שארע לח', הבנק הציע לה לפתוח חשבון חדש על שמה ולהעביר לשם את הכספים, כך שבחשבון החדש היא תוכל לפעול ללא כל מגבלות.
העובדה שחלק מהבנקים (ולעתים המדיניות משתנה אפילו בין סניפים שונים של אותו בנק) מאפשרים ללקוח לבצע פעולות שונות, יוצרת רושם מטעה. מסתבר שגם במקרה כזה, אם יבוא יורש של הנפטר ויטען כנגד השותף הנותר בחיים שהוא "רוקן לו את הכסף", השותף יהיה מחויב להשיב אותו.
למשל במקרה בו לנפטר היו 2 יורשים. אחד מהם, שהיה גם שותף בחשבון, ביצע העברת כספים בגלל התחייבות של המנוח. בעקבות זאת, הגיש היורש השני תביעה נגד הבנק. הבנק החליט לשלם ליורש התובע את הסכום, אך מנגד הגיש בעצמו תביעה נגד השותף בחשבון שביצע את העברות הכספים.
"יש כאן אי בהירות והלקוח בסוף הוא זה שנפגע", אומר עו"ד גלעד נרקיס, מומחה בתחום הבנקאות. "גם אם בנק מאפשר ללקוח כזה לבצע פעולות, אפילו לפתוח חשבון חדש ולהעביר לשם את הכסף, הוא צריך ליידע את הלקוח ולהבהיר לו בצורה חד משמעית שאם ייתבעו הכספים בעתיד, הוא (הלקוח) יצטרך לקחת על כך אחריות.
"כאמור, למעשה סעיף היוותרות בחיים חל רק במישור היחסים שבין הבנק ללקוח ואינו משנה את יחסי הבעלות בין בעלי החשבון המשותף לבין עצמם או בינם לבין יורשיהם".
לפנייה לכתב/ת 
