השופט נגד טופס הוויתור של חברת כוח האדם

עובד ניקיון עזב על רקע העומס, והוחתם על טופס שלפיו אין לו טענות כלפי המעסיקה "י.ב שיא משאבים". השופט ספיבק מתח ביקורת על החברה

עו"ד יחזקאל חרלףפורסם: 26.04.17 , 19:04

בית הדין לעבודה בתל אביב מתח לאחרונה ביקורת קשה על טופס ויתור על תביעות עתידיות שבו משתמשות חברות כוח אדם בסיום העסקתם של עובדים. את הדברים כתב השופט דורי ספיבק, שקבע פיצויים לעובד זר שסיים את העסקתו בחברת משאבי האנוש "י.ב. שיא משאבים בע"מ".

התובע, מקונן טספאלם, הועסק על ידי החברה במשך 18 חודשים כמנקה רחובות בשירות עיריית רמת גן, עד פברואר 2016. הוא טען שבאותו חודש ביצעה החברה שינויים מבניים שבמסגרתם העבירה את אחד העובדים למקום אחר, וכפועל יוצא ביקשה ממנו לבצע בנוסף את תפקידו. לדבריו, בעקבות העומס ובכדי לעמוד במטלות הוא ביקש ממנהלו תוספת שעות עבודה, אלא שזה סירב, פיטר אותו לאלתר והציב במקומו מחליף.

דיני עבודה

תביעה: פס ייצור של בורקס גרם למחלה בידיים

עו"ד יהושע בלנגה

20 שנה טיפלה עובדת בחומרים קפואים, עד שהתגלתה אצלה תסמונת "רינו". ביטוח לאומי סירב להכיר בכך כתאונת עבודה, אבל ביהמ"ש חייב אותו

תביעה: פס ייצור של בורקס גרם למחלה בידיים

מנגד טענה החברה שהתובע נטש את עבודתו ללא כל הודעה מראש. היא הוסיפה שיש לדחות את התביעה על הסף, מאחר שעם סיום עבודתו חתם המנקה על טופס ויתור שבו הצהיר שאין לו שום טענות נגדה.

השופט דורי ספיבק הבהיר שבית הדין לעבודה לא ממהר לתת תוקף לכתבי ויתור, בוודאי כשמדובר בזכויות שלא ניתן להתנות עליהן ("זכויות קוגנטיות"). הוט קיבל את גרסת התובע לנסיבות סיום יחסי העבודה, ושוכנע כי הוא פוטר מיידית וללא שימוע.

מסקנה זו התבססה על כמה נימוקים. ראשית, השופט ספיבק התרשם שהתובע אמין. שנית, החברה בחרה שלא להביא לעדות את המנהל. בנוסף, איש מטעמה לא תיעד בכתב את נסיבות סיום העבודה. לפיכך נקבע כי החברה תפצה את העובד בכ-23 אלף שקל בגין זכויות סוציאליות שונות, כולל פיצויי הלנת שכר. בנוסף היא חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 שקל.

חלקו החשוב יותר של פסק הדין התבטא בהערות קשות שכתב נציג הציבור רן ורדי, הערות שהשופט ספיבק ציין כי הן מקובלות גם עליו.

ורדי מתח ביקורת חריפה על כתב הוויתור שעליו הוחתם התובע, והבהיר כי לא מדובר במסמך סטנדרטי הכולל רק ויתור על תביעות נוספות, אלא בטופס מוכן מראש שבו העובד נדרש לאשר שהוא התפטר ללא הודעה מוקדמת שמזכה את הנתבעת בקיזוז דמי ההודעה מהתשלום האחרון.

"להבנתי, המדובר בניצול מובהק של מצב חולשה של עובד, שבפרישתו מבקש לקבל את זכויותיו ומגלה כי תנאי לקבלת הכספים הינו חתימה על טופס שכזה (כפי שאישרה בעדותה נציגת הנתבעת), תוך 'אישור' עובדות שהן לאו דווקא נכונות... בית דין זה רואה בחומרה הכנה ושימוש בטופס... במיוחד עובדים זרים מוחלשים", נכתב בפסק הדין.

יש לקוות שמעסיקים וחברות משאבי אנוש יחדלו מנוהג זה, ולחלופין ינסחו כתבי ויתור חוקיים וסבירים, במקום מסמכים דרקוניים שבהם העובד למעשה "נסחט" על מנת לקבל את המגיע לו על פי חוק.