מוכר דירה הסתיר הליכי הוצל"פ – וחויב לפצות

בעל נכס בפתח תקווה לא גילה לרוכשים שעמם חתם על עיכוב שלו בתשלומי משכנתה. העסקה נפלה, ובית המשפט קבע שהוא ישלם להם 180 אלף ש'

עו"ד לאה מירליפורסם: 10.05.17 , 19:52

בית משפט השלום בפתח תקווה חייב לאחרונה בעל דירה בעיר לפצות ב-180 אלף שקל בני זוג שחתמו עמו על הסכם רכישה, משום שלא עדכן אותם שהנכס נמצא תחת הליכי הוצאה לפועל בשל עיכוב בתשלומי משכנתה.

בני הזוג חתמו ב-2014 על הסכם לרכישת הדירה, ואחרי שגילו על הליכי ההוצל"פ הגישו תביעה לביטולו. הם דרשו את הפיצוי המוסכם וטענו שבזמן המו"מ המוכר ידע שהוצא לדירה צו כינוס ואין אפשרות למכור אותה, אך הסתיר זאת מהם בחוסר תום לב. התובעים הדגישו שידעו על קיומה של משכנתה, אבל לא שלמוכר חובות עבר עקב פיגור בתשלומים.

תביעה

ניסתה לבטל מכירת דירה - ונדחתה בביהמ"ש

עו"ד אייל ברכה

בעלת נכס מב"ש ניסתה לבטל הסכם מול הרוכשים בטענה שאיחרו בהעברת תשלומים. אבל השופטת קבעה: לא הייתה הפרה יסודית שמצדיקה זאת

ניסתה לבטל מכירת דירה - ונדחתה בביהמ"ש

מלבד זאת, הוסיפו, הוסכם שהמוכר יעביר להם "מכתב כוונות" מהבנק שמעיד על כוונתו להסיר את המשכנתה הרובצת על הדירה כנגד תשלום התמורה, אך הוא לא קיים את ההתחייבות. למרות זאת, הם הסכימו לשלם למוכר את התשלום השני על הדירה, אך כשהגיע מועד התשלום השלישי הם סירבו לשלם עד לקבלת המכתב.

לדבריהם, בעל הדירה דרש מהם באותו יום גם את התשלום הרביעי, בניגוד להסכם, ומשסירבו – הודיע להם שביטל את המכירה. כתוצאה מכך, ומאחר שהם כבר פינו את ביתם הקודם, הם נותרו ללא קורת גג.

הנתבע טען מנגד שהעביר לתובעים כמה פעמים "מכתב כוונות", ובני הזוג הם שהפרו את ההסכם כשלא העבירו לו את התשלום השלישי במועד.

לגבי הליכי ההוצאה לפועל הוא טען בתחילה שלא ידע עליהם, שכן ההודעות נשלחו לכתובתו הישנה, אך בהמשך העלה טענה סותרת שלפיה ידע שקיים תיק הוצאה לפועל וגילה זאת לתובעים לפני החתימה על ההסכם.

אבל השופטת ניצה מימון שעשוע דחתה את גרסתו וקבעה שהוכח שבזמן החתימה הוא ידע על תיק ההוצאה לפועל ועל חוב המשכנתה, אך גילה זאת לתובעים. לדבריה, אין זה סביר שהנתבע לא ידע על ההליכים כשאישורי המסירה על פתיחת התיק נמסרו לאמו, המתגוררת מול הדירה שלו.

עוד נקבע שבצדק נמנעו התובעים מלהעביר את התשלום השלישי, שכן המסמך שהעביר להם הנתבע לא כלל התחייבות של הבנק לסלק את המשכנתה, אלא רק פירוט של תחשיב היתרות ועלות הפירעון המוקדם, ומדובר "בהבדל תהומי".

בנסיבות אלה היא קבעה בעל הדירה הפר את ההסכם, וחייבה אותו לשלם לתובעים את הפיצוי המוסכם בסך 180 אלף שקל. הוא חויב בנוסף בהוצאות של 40 אלף שקל.