החליקה בשירותי ביה"ח – ותקבל 92 אלף ש'

מאושפזת בת 68 מעדה על שלולית מים ביציאה מהשירותים בחדרה בהלל יפה ונפצעה. ביהמ"ש קבע שהיא זכאית לפיצוי בשל נוהלי הניקיון במקום

עו"ד שרית ברננקה-שורץפורסם: 14.05.17 , 18:39

בית משפט השלום בנתניה קבע לאחרונה שבית החולים הלל יפה בחדרה יפצה בכ-92 אלף שקל מאושפזת שנפצעה אחרי שהחליקה על שלולית מים ביציאה מהשירותים שבחדרה. השופטת ליאת הר-ציון קבעה שבית החולים היה צריך לקחת בחשבון שחיסכון על שירותי ניקיון בלילה יוביל לחיובו בפיצוי במקרה של נזק.

האירוע התרחש במרס 2012. ביום השני לאשפוזה, בסביבות 2:00 לפנות בוקר, הלכה אישה בת 68 לשירותים וכשיצאה החליקה על שלולית מים שנקוותה על הרצפה. היא נפגעה ביד שמאל ועברה טיפולים רפואיים רבים. בתביעה שהגישה נגד בית החולים ומשרד הבריאות כשנה לאחר מכן, היא טענה לרשלנות בהנהגת נוהל ניקיון לא מספק בשעות הלילה. היא הוסיפה שהיא עדיין סובלת ממוגבלות בתנועה ומכאבים עזים שמעירים אותה בלילות. מומחה מטעם בית המשפט קבע לה 14.5% נכות אורתופדית.

תביעה

איבד עין במוסד פסיכיאטרי – המדינה תפצה

מערכת PsakDin

חוסה המתמודד עם סכיזופרניה איבד את עינו השמאלית בנסיבות לא ברורות. ביהמ"ש קבע שהמדינה התרשלה בשמירה עליו, והוא יפוצה ב-350 אלף שקל

איבד עין במוסד פסיכיאטרי – המדינה תפצה

בית החולים טען מנגד שלא הוכח שהייתה ליד השירותים רטיבות למשך זמן ממושך, וסביר להניח שמדובר במים שהותירו אחריהם התובעת או מי שהיה שם לפניה. ממילא, הוסיף, התובעת לא הוכיחה את נסיבות התאונה כיוון שאינה זוכרת את כל פרטיה.

לחילופין, במידה שבית המשפט יקבל את גרסת התובעת בכל זאת, ביקש בית החולים לייחס לאישה אשמה תורמת ברמה גבוהה משום שהיה עליה לשים לב לשלולית.

אבל השופטת הר-ציון קבעה שגרסת התובעת לתאונה הוכחה בעדויות שלה ושל האדם שסייע לה לקום ואישר שהייתה "שלולית של מים, של ממש". השופטת סברה שאין לזקוף לחובת התובעת את חוסר הדיוקים בתיאור האירוע, שכן מדובר באישה חולה ומבוגרת שרק התעוררה משינה. מלבד זאת, בית החולים לא הביא עדויות שישפכו אור על נסיבות התאונה או על מקור הרטיבות, מה שמחזק את גרסת התובעת.

עוד נקבע כי על בית החולים מוטלת האחריות לשמור על ניקיון המחלקות על מנת למנוע סיכוני החלקה. השופטת הר-ציון הדגישה שבבית החולים שוהים אנשים מבוגרים וחולים המועדים להחלקה.

מבחינת נוהלי בית החולים, התברר כי בעוד שבשעות היום הניקיון נעשה אחת לשעה, בשעות הלילה השירותים מצטמצמים לכונן שמגיע לפי קריאה ואין פיקוח או בקרה על מצב המחלקות. "מכאן עולה כי בית החולים מתמחר את משאביו, באופן שמשאבים אלה נחסכים בשעת הלילה בשל חישוב כלכלי שלפיו בשעות אלה הסיכון של נפילות קטן יותר", נכתב בפסק הדין.

בסוגיית האשם התורם הסכימה השופטת שהתובעת הייתה צריכה להיזהר יותר, אולם לא סברה כי יש להטיל עליה אשמה משמעותית, והסתפקה ב-10% בלבד.

בסופו של דבר נפסקו לתובעת 91,800 שקל (לאחר ניכוי האשם התורם) בגין כאב וסבל, עזרת הזולת והוצאות רפואיות. בנוסף חויב בית החולים בשכר טרחת עו"ד בשיעור 23% מהפיצוי ובכיסוי הוצאות המשפט של התובעת.