זוכתה מבנייה לא חוקית בגלל בעיות נפשיות

תושבת הרצליה לא קיימה צו הריסה והוגש נגדה כתב אישום. אבל בית המשפט בעיר קיבל חוות דעת שלפיה האישה סבלה ממצב פסיכוטי

עו"ד טליה ברזאניפורסם: 17.05.17 , 22:45

בית המשפט לעניינים מקומיים בהרצליה זיכה לאחרונה תושבת העיר שהואשמה בכך שלא הרסה בנייה לא חוקית בביתה, בנימוק שסבלה ממצב פסיכוטי מתמשך "בעת ביצוע העבירה".

ב-2014 הגישה המדינה כתב אישום נגד האישה שבו ייחסה לה אי ביצוע צו בית משפט בגין עבירה על חוק התכנון והבנייה. האישום הוגש אחרי שמפקח בנייה גילה שהיא לא הרסה בנייה ללא היתר, אף שחויבה לעשות זאת עד מאי 2013.

חוק ונדלן

י-ם: בוטל צו הריסה למבנה ששימש לסולחות

עו"ד משה לין

שיפוץ שערך בעלי הבניין הישן במזרח העיר הוביל לצו מיידי נגדו. בהליך המשפטי בוטל צו ההריסה, אולם גורלו של המבנה עדיין מוטל בספק

י-ם: בוטל צו הריסה למבנה ששימש לסולחות

אלא שהנאשמת סובלת מבעיות נפשיות, והשופט יוסי ברכיה אימץ חוות דעת מומחית שלפיה באותה תקופה הייתה האישה נתונה במצב פסיכוטי, לא הייתה אחראית למעשיה ולא הבחינה בין מותר לאסור.

המומחית הוסיפה שגם כעת הנאשמת לא מסוגלת לעמוד בהליכי משפט בשל מצבה, ולכן מומלץ לסיים את ההליכים, "ולאפשר לה להגיע למצב של ספיגת התכנים הדיכאוניים הקשים".

השופט ברכיה הזכיר שמדובר במומחית מטעם הפסיכיאטר המחוזי, הפועלת מטעם המדינה, כך שלא מדובר בחוות דעת מטעם הנאשמת. לכן, הוסיף, יש לתת משנה תוקף לקביעותיה ולאמץ את חוות הדעת. "בעניינה של הנאשמת יש לפיכך, אי כשרות מהותית ודיונית לעמוד לדין", פסק.

בנקודה זו עלתה השאלה כיצד לסיים את ההליכים: האם לזכות את הנאשמת, כפי שביקש בא כוחה, או שמא רק להפסיק את ההליכים נגדה? השופט תיאר גישות שונות כאשר במוקד הדיון עמד פסק דין "וחנון" מ-2015, שבו קבע בית המשפט העליון שאם נאשם לא נושא באחריות פלילית בהתאם לסעיף 34ח לחוק העונשין, יש לזכות אותו זיכוי מלא, ולא רק להכריז עליו כ"לאו בר עונשין".

לבסוף החליט השופט ברכיה לזכות הנאשמת ולא רק להפסיק את ההליכים. הוא סבר שבמקרה שבו נקבע כי הנאשמת לא מסוגלת לעמוד לדין, אולם יחד עם זאת נקבע כי היא לא הייתה אחראית למעשיה, הרי שיש לזכות אותה גם אם היא לא יכולה "להיכנס" להגדרות סעיף 34.

הוא בחר לפסוק ברוח פסק דין וחנון, גם אם הנסיבות המדויקות אינן זהות. לעמדתו, יש לשים דגש על הנימוק המוסרי שלפיו לא ראוי להרשיע את מי שבעת מעשה העבירה לא היה בעל מחשבה פלילית בשל מחלתו הנפשית.

"לפיכך, אין זה ראוי ונכון לצמצם הלכה זו אך ורק לנסיבות המדויקות של הלכת וחנון, אלא צריך להחיל את רוחה של ההלכה החדשנית, שביקשה להביע אמירה עקרונית, ערכית, מוסרית ומשפטית כאחד, על פני מקרים נוספים, ובהם גם נסיבות המקרה שבפנינו", כתב.