60 אלף ש' פיצוי בגין ריב חברים בסטארט-אפ

מפתחת אפליקציה של שיחות לחו"ל שכרה חבר ילדות כמנכ"ל, אך בהמשך התכחשה ליחסי העובד-מעביד ביניהם. בית הדין קבע שעליה לפצות אותו

עו"ד רלי ארביבפורסם: 25.05.17 , 22:38

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שבעלת חברת סטארט-אפ לפיתוח אפליקציית שיחות טלפון לחו"ל תשלם 60 אלף שקל לחבר ילדות, שאותו העסיקה כמנכ"ל אך כעבור זמן מה התכחשה ליחסי העובד-מעביד ביניהם. השופט דורי ספיבק דחה את טענתה שלפיה מדובר היה בשותפות עסקית.

שורש הסכסוך בפגישה שקיימו השניים ביולי 2010 בבית קפה, שם דנו באפשרות שהתובע יתחיל לעבוד כמנהל במיזם עסקי שהקימה חברתו עם שותף נוסף, לפיתוח אפליקציה שבאמצעותה ניתן יהיה לבצע שיחות חינם לחו"ל.

תביעה

222 אלף ש' לעובד סטארט-אפ בגין הלנת שכר

עו"ד אורנה שמריהו

חברה המפתחת ארנק סלולרי לא שילמה לעובד במשך חודשים בטענה שהסכים לקבל אופציות במקום משכורת. בית הדין לעבודה חשב אחרת

222 אלף ש' לעובד סטארט-אפ בגין הלנת שכר

בתביעה שהגיש טען החבר שבפגישה סוכם שהוא ישמש כמנכ"ל חברה שתוקם בארץ תמורת 15 אלף שקל נטו בחודש, החל מאוגוסט 2010, ומאז ביצע פעילות משמעותית לקידום המיזם.

החברה הציגה בבית המשפט גרסה שונה לגמרי וטענה שהתובע ביצע פעילות עסקית עצמאית (וכושלת) שלא במעמד של שכיר. לדבריה היא רק הבטיחה להעניק לו אחוז מסוים מהרווחים, אם יהיו כאלה.

לא הייתה מחלוקת שהתובע לא קיבל שכר או תמורה כלשהי, למעט המחאה על סך 30 אלף שקל: לטענתו מדובר היה בשכר עבודה עבור חודשיים, ואילו לטענת הנתבעת מדובר היה בתשלום לפנים משורת הדין עבור הוצאות מסוימות.

השופט דורי ספיבק ציין שעדותו של התובע עשתה רושם אמין יותר מזו של הנתבעת ושהתקיימו יחסי עבודה ביניהם. מסקנה זו נבעה משורה של נימוקים, ובהם העובדה שבעדותה ציינה הנתבעת שהתובע "התקבל" לעבודה אחרי ראיון שנעשה לו ולשני מועמדים נוספים – דבר שחיזק את הסברה שלא מדובר בשותפות עסקית.

פרט נוסף שפעל לטובת התובע היה העובדה שהצדדים לא ערכו חוזה בכתב. "נותרה עמימות במערכת היחסים בין הצדדים, תוך שהנתבעת נמנעת מלשתף את התובע", נכתב בפסק הדין.

השופט ספיבק התרשם שהתובע היה כפוף לנתבעת ודיווח גם לה – ולא רק לשותף השני. כמו כן, הוא הצביע על העובדה שהתובע לא השקיע כספים מכיסו במימון המיזם, כלומר לא נטל סיכון כלכלי – סימן היכר חשוב למעמד של עצמאים.

אחרי ניתוח גובה השכר ותקופת העבודה, שנקבעה על שנה (ולא 22 חודשים כפי שטען התובע), הורה השופט לנתבעת לשלם הפרשי שכר בסך 31,700 שקל, כ-8,000 שקל בגין פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות שונות, וכן 20 אלף שקל פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לו עקב האופן שבו הועסק.