הוא רק נראה תמים: כך נלחם בסכנה של הפלסטיק
מוצרים מפלסטיק מאד נוחים לשימוש, אבל הם מזהמים את הקרקע והנוף, נאכלים על ידי בעלי החיים וגורמים לפציעות, זיהום ולעתים גם נכנסים למחזור השתייה שלנו ומזיקים לבריאותינו. דו"ח חדש חושף מהם סוגי פסולת הפלסטיק הנפוצים ביותר בעולם, וכיצד כל אחד מאיתנו יכול לצמצם את השימוש בהם
קשה לדמיין את חיינו בלי פלסטיק. אם תסתכלו כעת סביבכם סביר מאוד להניח שתמצאו לפחות פריט אחד עשוי פלסטיק כזה או אחר. אף על פי שנדמה שהפלסטיק עושה לנו חיים קלים יותר מבחינות מסוימות, הרי שמבחינות רבות אחרות הוא מסבך את המצב.
העולם טובע בזבל, כך תוכלו להציל אותו
כיסא ממוך: כך מתמודדים עם הלכלוך שיוצרת כביסה נקייה
השיטה היפנית שתשקם את נחלי ישראל
פריטים שעשויים פלסטיק מיועדים לרוב לשימוש לטווח קצר למדי, לכן הם מוצאים מהר מאוד את דרכם לאשפה ומצטברים עוד ועוד בין הררי הזבל שאנו מייצרים. הפלסטיק מזהם את הקרקע ואת הנוף, נאכל על ידי בעלי החיים וגורם להם לפציעות, לזיהום ולחנק. בנוסף, החומרים הרעילים שבפלסטיק נכנסים לפעמים גם למחזור השתייה שלנו, נספגים בקרקע וגורמים להשפעות בריאותיות שליליות שונות.
כמות עצומה של פסולת הפלסטיק שאנחנו משליכים גם מגיעה בסופו של דבר אל הים: 12 מיליון טונות של פלסטיק מגיעים לים בכל שנה - כלומר, טון שלם אחד כל כמה שניות. שם הפסולת מצטברת לאיים צפים גדולים או מתפרקת לחתיכות קטנות שפוגעות בבעלי החיים ובסביבה הימית. עד לשנת 2050, מעריכים מחקרים מהזמן האחרון, יהיה משקל הפלסטיק בים גדול ממשקל בעלי החיים שבו.
דו"ח חדש שפורסם על ידי מכון The 5 Gyres בקליפורניה, ארה"ב, סוקר את סוגי מוצרי הפלסטיק העיקריים שבהם אנחנו משתמשים ומעריך את רמת הרעילות שלהם, את רמת הזיהום שהם גורמים ואת פוטנציאל המחזור האמיתי שלהם (ב-2013, למשל, רק 14% מכלל אריזות הפלסטיק בעולם הועברו למחזור. וממילא, גם אם מחזור מוצר כמובן עדיף על השלכתו לזבל, צריך לזכור שמדובר בתהליך שגוזל הרבה משאבים, כמו אנרגיה ומים).
מה שמיוחד בדו"ח החדש הוא בעיקר העובדה שלא מדובר רק בסקירה יבשה של נתונים, אלא עולות בו גם חלופות לכל מוצר - החל מצעדי מדיניות של ממשלות ועד לפעולות הקטנות שכל אחד מאתנו יכול לעשות כדי לשפר את המצב.
הנה דירוג מוצרי הפלסטיק הנפוצים ביותר (גם בבית שלנו וגם במצבורי הפסולת):
אריזות ומכלים - 31.1% מסך פסולת הפלסטיק
הבעיה: אריזות ומכלים (שקיות חטיפים, אריזות ממתקים, קופסאות Take Away ועוד) מהווים את חלק הארי של פסולת הפלסטיק שאנו משליכים - כמעט שליש ממנה.
חלופות אפשריות: עידוד הקונים לקנות באריזות גדולות או במכלים שניתנים למילוי חוזר, ייצור אריזות מחומרים מתכלים, אכילת פחות מזון מעובד וארוז מראש וצריכת יותר ירקות, דגנים וקטניות (גם יותר בריא וגם פחות מזהם).
פקקים של בקבוקים ושל מכלים - 15.5%
הבעיה: באופן מפתיע פקקים מהווים אחוז גבוה בהרבה של פסולת מושלכת מאשר הבקבוקים עצמם. פקקים המגיעים לים צפים על פני המים בשל משקלם הקל, שם עופות ים מזהים אותם כמזון. הבעיה כה חמורה עד שמינים מסוימים של עופות ים נמצאים בסכנת הכחדה בעקבותיה.
חלופות אפשריות: כיום, בניגוד לתפיסה המקובלת, הטכנולוגיה מאפשרת מחזור של הבקבוק ביחד עם הפקק, למרות שאלה עשויים מחומרים שונים מאוד. הדו"ח מציע להחיל מדיניות שתעודד את חברות המשקאות לייצר פקקים הנשארים מחוברים לבקבוק גם כאשר פותחים אותו, וכך הם הולכים למחזור יחד עם הבקבוק ולא אובדים ומתגלגלים הלאה לסביבה מפאת גודלם הקטן, כפי שקורה פעמים רבות.
שקיות - 11.2%
הבעיה: שקיות פלסטיק הן אחד האיומים הגדולים על בעלי חיים כיום, בעיקר בים אך לא רק בין הגלים. צבי ים, ציפורים, יונקים ימיים ודגים מסתבכים בהן וחלקם מזהים אותן כמזון ואוכלים אותן. 3% בלבד משקיות הפלסטיק ממוחזרים (בעקר כיוון שתוצר המחזור הוא חסר ערך כלכלי). הן פוגעות פעמים רבות בציוד המחזור כיוון שהן מסתננות אליו עם סוגי פלסטיק אחרים, סותמות את המכונות וגורמות לצורך בתיקונים יקרים.
חלופות אפשריות: מחקרים מראים שצעדי מדיניות כחוק השקיות, המעודדים שימוש בפחות שקיות פלסטיק ויותר שקיות רב פעמיות, עוזרים להפחית משמעותית את הזיהום הסביבתי משקיות הפלסטיק. ואכן, המהלך שבוצע בישראל להפחתת השימוש בשקיות פלסטיק נראה שנמצא בדרך הטובה: נתונים של המשרד להגנת הסביבה מלמדים שחלה ירידה של כ-80% בשימוש בשקיות פלסטיק חד-פעמיות בישראל, ברבעון הראשון של 2017.
קשים ובוחשני קפה - 8.1%
הבעיה: כמו פקקים, גם קשי שתיה צפים על פני המים וגורמים לבעלי חיים לטעות בהם כמזון. בנוסף, החומר ממנו הקשים עשויים אינו ניתן כלל למחזור ולכן 100%(!) מקשי הפלסטיק מגיעים לזבל, לרוב אחרי שימוש אחד בלבד.
חלופות אפשריות: בתי עסק ומסעדות לנהוג לפי מדיניות של "קש רק לפי בקשה" - כלומר לחלק קשים רק ללקוחות שביקשו אותם, ולא באופן חופשי. לגבי הבוחשנים, עסקים יכולים להציב במקום נוח עבור לקוחות שלוקחים שתיה חמה לדרך כפית רב-פעמית לבחישה או בוחשנים שעשויים עץ.
בדלי סיגריות - 3.7%
הבעיה: הפילטר של הסיגריה עשוי מחומר פלסטיק (fibrous cellulose acetate) בלתי מתכלה, שפולט רעלנים לסביבה. הבדלים הקטנים שרבים זורקים על הארץ מגיעים בהמוניהם לקרקע, למקורות המים ולים, שם הם פולטים חומרים מזהמים שמזיקים גם לנו וגם לבעלי החיים.
חלופות אפשריות: מצד הצרכן - כמובן שהדבר הרצוי ביותר מכל הבחינות הוא פשוט לא לעשן. ולמי מי שבכל זאת חוטא בכך - כיום ישנן פילטרים העשויים מחומרים מתכלים. יש לעודד את חברות הסיגריות באמצעות צעדי מדיניות להחליף את הפילטרים שלהן לכאלה מחומרים מתכלים.
נצח של כמה דקות
"אין כל הגיון להשתמש בחומר המיועד לשרוד לנצח במוצר שמיועד לשימוש של כמה דקות בלבד", מסכם הדו"ח את האבסורד שבשעבוד האנושי לפלסטיק. אז למרות שבהרבה מהחלופות מדובר על צעדים שבשליטת היצרנים ושתלויים במידה רבה בצעדי מדיניות ורגולציה מצד המדינה, חשוב לזכור שגם לנו יש מה לעשות, ושהרבה פעמים מדיניות מתחילה מלמטה, בצורך או דרישה של הציבור שמופנים כלפי קובעי המדיניות.
בסופו של דבר, הפתרון העיקרי לבעיית הפלסטיק הוא הפחתה במקור של השימוש בו. זוהי במידה רבה סוגיה שתלויה בביקוש הצרכנים למוצרים. לא מדובר בצעד פשוט. גם מי שמאוד רוצה להתנזר מפלסטיק יתקשה בכך מאוד, כיוון שהפלסטיק נמצא כמעט בכל המוצרים בהם רובנו משתמשים על בסיס יומיומי: בקבוקי שתיה, מכלי שמפו וסבון, שקיות, קופסאות אוכל, כוסות קפה לדרך ועוד.
ולמרות זאת, כל אחד מאתנו יכול לחשוב לפני שהוא קונה מוצר מפלסטיק האם הוא באמת זקוק לו והאם אין באמת כל ברירה אחרת אלא לזרוק אותו אחרי השימוש לפח, או שאפשר לעשות בו שימוש נוסף או להעביר אותו למתקן מחזור.
הכתבה פורסמה באתר זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לפנייה לכתב/ת 
