צה"ל לא אבחן בעיה נפשית – החייל הוכר כנכה

בן 18 בעל רקע פסיכיאטרי גויס לקרבי, ובמהלך שירותו הלך מצבו והידרדר. חרף התנגדות משרד הביטחון, ביהמ"ש קבע שהתנהלות צה"ל הייתה רשלנית

עו"ד פליקס פרטוקפורסם: 03.06.17 , 08:13

בית משפט השלום בחיפה הורה לאחרונה למשרד הביטחון להכיר כנכה צה"ל בחייל לשעבר שגויס ליחידה קרבית חרף רקע פסיכיאטרי, והשירות גרם להחמרה במצבו. השופט אורי גולדקורן פסק שמדובר ברשלנות וייתכן שאבחון מוקדם היה מונע את ההתדרדרות.

הצעיר התגייס במרס 2008 ונשלח לטירונות רגילה בחיל ההנדסה. מתוך מוטיבציה גבוהה ורצון להגיע לשירות קרבי הוא לא גילה בלשכת הגיוס שמכיתה י' הוא סובל מבעיות נפשיות ודיכאון חמור שהביאו אותו לנשור מהלימודים ואף לנסות להתאבד. הוא סיפר רק שהוא סובל מהפרעות אכילה מגיל 9.

תביעה

הקלידה 11 שעות ביום – ותוכר כנכת צה"ל

עו"ד אלי סבן

מתורגמנית לשעבר במודיעין סובלת מתסמונת התעלה הקרפלית ומפגיעה בשורש כף היד. משרד הביטחון התנגד, אך ביהמ"ש קיבל את תביעתה

הקלידה 11 שעות ביום – ותוכר כנכת צה"ל

אלא שהוא התקשה להתמודד עם השירות ומצבו הנפשי התדרדר. הוא ערק שלוש פעמים, נשפט ונשלח לכלא שבו שהה בסך הכול 140 יום. רק באוגוסט 2010, במהלך תקופת המעצר השלישית, הוא הופנה לקב"ן ששחרר אותו מיידית מהשירות. מאז הלך מצבו והחמיר: הוא אושפז בבית חולים פסיכיאטרי ואובחן כסובל מסכיזופרניה. כשנה לאחר שחרורו ביקש הצעיר מקצין התגמולים במשרד הביטחון להכיר בו כנכה אך נדחה לאחר שנקבע ש"דפוס מחלתו הנפשית" היה קיים אצלו עוד קודם לשירות.

בערעור על ההחלטה לבית משפט צירף הצעיר חוות הדעת רפואית של מומחה שטען שהצבא התרשל בתהליך המיון כשלא גילה שהצעיר סובל מבעיה נפשית ושלח אותו לטירונות "מלחיצה". עוד נטען שדיווחיו במהלך השירות על בעיות אכילה לא נבדקו כראוי, אף שהן מעידות על פתולוגיה קשה. המומחה סיכם כי היעדר הטיפול הנפשי במהלך השירות וכליאתו של החייל לתקופות ארוכות גרמו להחמרה במצבו, בשיעור של לפחות 50%.

אביו העיד שקודם לשירות הצליח בנו לתפקד רגיל, אך לאחר תקופות המעצר הממושכות "זה לא אותו ילד שהתגייס לצבא".

משרד הביטחון טען מנגד שבמועד הגיוס הסתיר הצעיר את עברו הנפשי, ולכן אין לייחס רשלנות לצבא.

אבל יו"ר ועדת הערר, השופט אורי גולדקורן, קבע שהצבא התרשל משום שצעירים רבים מעוניינים להגיע ליחידה מובחרת, והצבא צריך לצפות הסתרת מידע רפואי מצדם. לדבריו, במועד הגיוס האחראים לא הקפידו לקבל מהצעיר שאלון רפואי חתום על ידי רופא משפחה שנשלח לכל מועמד לשירות, וסביר שלו היו מקפידים על כך הבעיות הנפשיות היו מתגלות.

כמו כן, הפרעות האכילה שעליהן דיווח הצעיר ביום הגיוס הן נדירות אצל בנים ומעידות על בעיה פסיכיאטרית קשה שהייתה אמורה "להדליק אור אדום". השופט גולדקורן פסק שמאחר שהצבא לא אבחן את מחלתו הנפשית של הצעיר בתחילת הדרך, לא ניתן לברר אם אבחון מוקדם היה מונע את החמרתה, ולכן מתקיים קשר סיבתי בין המחדל לבין הנזק.

השופט הוסיף שכליאתו של הצעיר לתקופות ממושכות, מבלי לטפל במצבו הנפשי, תרמה להחמרת המחלה שכן תנאי הכלא עבור עציר הסובל ממחלה נפשית אינם "רגילים" כפי שהם עשויים להיות עבור עציר אחר. בסיכומו של דבר הוא קיבל את הערעור וקבע שהשירות החמיר את מצבו הנפשי של הצעיר ב-50%.