שתף קטע נבחר

 

"חושבים שאנחנו תימנים": קהילת קוצ'ין חוזרת לשורשים

2,500 שנים חיו יהודים בקוצ'ין שבהודו, תוך שהם משמרים את המנהגים העתיקים, ומסרבים לנגן בשל האבל על חורבן בית המקדש. קום המדינה הביא אותם לעלות ארצה כאיש אחד, תוך שהם מתערים בישראל בקלות יחסית. 60 שנים אחרי, הדור הצעיר מחפש את שורשיו, מה שהוליד פרויקט שחברים בו אלפי אנשים - וטקס שבמהלכו החליטו הקוצ'ינים לחגוג את תחילת הגאולה ולהשיב את המוזיקה לחייהם

 

יותר מ-60 שנה חלפו מאז עלתה הקהילה הקוצ'ינית ארצה מהודו ונקלטה במהירות במדינה הצעירה. נדמה כי בתוך כל קיבוץ הגלויות, הקוצ'ינים השתלבו מהר מכולם, ואולי בשל כך סיפורה ומורשתה של הקהילה המרתקת נותרו ידועים רק לחבריה. שלשום (יום ה') עלו לירושלים מאות מבני הקהילה וצאצאיהם, ובטקס מיוחד הם ערכו מעין שחזור של העלייה ארצה. אחרי דורות של חיים בהודו, הם באו כמקשה אחת להגשים את חלומם הציוני.

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק  >>  

 

הטקס בירושלים הוא גולת הכותרת של התחייה המחודשת שעוברת הקהילה בחודשים האחרונים. ההתעוררות שחווים הקוצ'ינים כוללת מחקר שורשים מפואר שאותו עורכים במקביל מאות מבני הקהילה. המנהגים, השירים, התרבות העשירה שרק הדור המבוגר זוכר, כעת מתעוררים מחדש.

 

קראו עוד בערוץ היהדות :

 

"אנחנו קהילה עתיקה שלפי הכתובים הגיעה להודו בתקופת שלמה המלך", אומר בן הקהילה, יואל אליאס, בראיון באולפן ynet. "יש לנו מורשת מפוארת ועדיין, רבים לא יודעים עלינו. חושבים שאנחנו תימנים או אתיופים או משהו באמצע".

 

אישור רכיבה על פילים ופטור ממס

קוצ'ין הוא מחוז במדינה קראלה, שבו חיה קהילה יהודית תוססת בת כ-2,500 נפש, שהתגוררו בחמישה ישובים: ארנקולאם, קוצ'י, פארור, מאלה וצ'נאמנגלם. ראשיתה של ההתיישבות היהודית, כאמור, בתקופתו של שלמה המלך, אז עברו לשם היהודים לצורכי מסחר. יהודים הגיעו לקראלה אחרי חורבן בית שני, ומאוחר יותר הגיעו ה"פרדשים" - זרים בשפת מילאלם המקומית - במאה ה-16 לאחר גירוש ספרד.

 

 

על לוחות נחושת עתיקים משנת 1000 לספירה מוטבע כתב הזכויות שהוענק ליהודי קראלה על ידי השליט המקומי, ובהן פטור ממיסים וזכויות חברתיות ומעמדיות, כגון רכיבה על פילים, נשיאת מנורות, שמשיות וליווי תזמורות בתהלוכות - דברים שהיו שמורים לבני מעמד האצולה בלבד.

 

יהודי קוצ'ין חיו כקהילה מגובשת ושיתופית, קיימו אורח חיים מסורתי סביב בתי הכנסת, וחיו בהרמוניה עם בני הקהילות האחרות - ועם זאת חלמו על ארץ ישראל ושאפו לעלות ארצה. בשנות ה-50 החליטה הקהילה כולה למכור את נכסיה, לרכוש כרטיסי טיסה ולממן את ההתיישבות בישראל, וכך עלו כולם יחד. הם עשו זאת אף שמעולם לא סבלו מהתנכלויות, ואדרבא, ידעו שכנות טובה עם בני המקום.

 

יהודים מקוצ'ין במושב מסילת ציון בשנת 1954 (צילום: דוד רובינגר) (צילום: דוד רובינגר)
יהודים מקוצ'ין במושב מסילת ציון בשנת 1954(צילום: דוד רובינגר)

 

"זו עדה שחלמה על ארץ ישראל, שהתפללה להגיע יום אחד לארץ, שלא ניגנה בכלים מוזיקליים במשך 3,000 שנה בגלל חורבן בית המקדש הראשון", מזכיר אליאס. "כאשר רצו לפייט, הם שרו או מחאו כפיים. לא השתמשו בכלים. ההיסטוריה שלנו מפוארת ומעניינת, אבל מעטים מכירים אותה".

 

פתאום, חוזרים לשורשים

לפני כמה חודשים עלה רעיון שהפך במהרה לנחלת כלל העדה: כמה מבני הקהילה החלו לבנות אילן יוחסין באתר MyHeritage. מהר מאוד הוא צמח, וכעת נכללים בו כ-9,000 איש.

 

 

"אחרי חודשיים של עבודה יש קרוב ל-400 איש שעובדים במקביל למלא את אילן היוחסין, ולהעלות לתוכו את כל ההיסטוריה המשפחתית שלנו", מספר אליאס. "פתאום נוצר פה קשר בין-דורי מדהים. עוד ועוד אנשים מצטרפים למלאכת בניית האילן, הצעירים החלו לשאול שאלות - מי היה סבא? מה הוא עשה בחייו? זה מדהים. אנשים מתחילים להתעניין בסיפור שמאחורי האנשים, ומעלים לאילן תכנים שעד היום ישבו במגירה ובארון הספרים".

 

עלו ארצה כאיש אחד. יהודים מקוצ'ין (צילום: דוד רובינגר) (צילום: דוד רובינגר)
עלו ארצה כאיש אחד. יהודים מקוצ'ין(צילום: דוד רובינגר)

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים