שתף קטע נבחר

 

המכה הבאה: תוכיח שיש לך "דם יהודי"

האם היהדות היא דת שניתן להגדירה על בסיס די-אן-איי? ואיך החברה תתייחס לאלה שיוכח שאין להם "גן יהודי"? ברגע שנתחיל לעשות שימוש בבדיקות גנטיות, הרי שנגדיר מחדש שני סוגים של יהודים: אחד שנבדק ואושר גנטית, ואחד שלא

דגימת רוק פשוטה תאפשר לאתר את "הגן היהודי", ובכך לקבוע האם אדם הוא יהודי או לא. זהו הפתרון החדשני שמצאו חוקרים ואנשי הלכה, בכדי להוכיח יהדות ולהקל על הגיור, והוא בעיניי מסוכן והרסני לעם היהודי. לא פחות.

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק  >>  

 

כדי להבין למה, צריך להכיר את ההבדל שבין אוכלוסיית חסרי הדת ואוכלוסיית מבררי היהדות, עבורן מופנה הפתרון המהפכני. שתי אוכלוסיות אלו חיות בסטטוס שונה, עם צרכים שונים, אך הציבור נוטה לבלבל ביניהן.

 

קראו עוד בערוץ היהדות :

 

"חסרי הדת" הם כ-300 אלף עולים לא יהודים, שהגיעו לארץ בעלייה הגדולה מחבר העמים מתוקף חוק השבות. הם הורשו לעלות כיוון שיש להם שורשים יהודיים – אב או סב יהודי. במילים אחרות, כשליש מתוך מיליון עולים שהגיעו לישראל אינם יהודים מכֵיוון שאמם איננה יהודייה על פי ההלכה, ועל כן הסטטוס שלהם במרשם האוכלוסין ובתעודת הזהות הוא "חסר דת".

 

מדובר בציבור שמגדיר עצמו כבעל זהות יהודית, וככזה ששולח את ילדיו לחינוך ממלכתי יהודי, משרת בצבא ומשלם מיסים. דא עקא, אנשים אלה אינם זכאים לכל הזכויות שמהם נהנים אזרחים ישראלים, שכן הם אינם יכולים להתחתן ברבנות או להיקבר בקבורה יהודית, אלא אם יתגיירו.

 

כבר היום יש בידינו את כל הכלים הנדרשים בהלכה בכדי לפסוק האם אדם הוא יהודי או לא, וכבר היום בתי הדין נמנעים מלהשתמש בכלים אלה, ומעדיפים לפתוח בחקירות על סמך מסמכים (צילום: טלי פרקש) (צילום: טלי פרקש)
כבר היום יש בידינו את כל הכלים הנדרשים בהלכה בכדי לפסוק האם אדם הוא יהודי או לא, וכבר היום בתי הדין נמנעים מלהשתמש בכלים אלה, ומעדיפים לפתוח בחקירות על סמך מסמכים(צילום: טלי פרקש)

 

ואכן, רובם המוחלט של המתגיירים היום בישראל הם "חסרי דת" המבקשים להשלים את שיבתם לציון ולהתגייר. כל ההתרחשויות בעשורים האחרונים בתחום הגיור - ובכלל זה חוקים שקמו ונפלו, החלטות הממשלה, פתיחת וסגירת אגפים ומשרדים - הם, למעשה, ניסיונות (כושלים עד כה) של מדינת ישראל לתת מענה לאותה קבוצה הולכת וגדולה של "לא יהודים" בתוך החברה היהודית.

 

תעשו הבחנה

"מבררי היהדות", לעומת זאת, הם אנשים המעידים על עצמם שהם יהודים, אך אין בידם הוכחה כתובה לכך, כגון כתובה של הוריהם או מסמכים. מדובר בכ-4,700 איש בשנה, שהנם, מטבע הדברים, עולים או בני עולים, ולא בהכרח מברית המועצות לשעבר.

 

בבואם להינשא הם מופנים להליך "בירור יהדות" בבתי הדין הרבניים, משום שהוריהם לא נישאו ברבנות בישראל - ההוכחה הטובה ביותר היום בישראל ליהדותו של אדם. בסופו של דבר, למעלה מ-80% מהם מצליחים להוכיח את יהדותם ולהינשא כדת משה וישראל כפי שרצו, וכ- 4% נדחים בהיעדר הוכחות. לגבי היתר, לא ניתן להכריע לכאן או לכאן.

 

בדורות הקודמים ביררו יהדות באופן קהילתי, והסתמכו על עדויות מתוך הקהילה, חזקות ונאמנות הלכתית, וכך נהגה גם מדינת ישראל עד לשנות התשעים. אולם מאז העלייה הרוסית הגדולה, והגידול במספר הלא יהודים בתוך החברה הישראלית, גבר החשש מלא יהודים שיעידו על עצמם שהם יהודים, והשימוש בכלים ההלכתיים הוחלף בבירור יהדות באמצעות הוכחות, על סמך מסמכים ומאגרי מידע.

 

יהדות "חשודה"

כעת מציעים לנו להשתמש בבדיקה גנטית. ההצעה זו, אין בה כדי לפתור את הבעיה של 300 אלף "חסרי הדת", שאין עוררין על כך שהם צריכים לעבור הליך גיור. בדיקה גנטית, מדויקת ככל שתהיה, לא תהפוך את האנשים האלה ליהודים, מהטעם הפשוט: אמם איננה יהודייה.

 

 (צילום: EPA) (צילום: EPA)
(צילום: EPA)

 

עבור ציבור "טעוני בירור יהדות" בדיקה גנטית הינה בעייתית מכמה בחינות: הלכתית, השולחן ערוך קובע ש"כל המשפחות בחזקת כשרות". החזון איש כתב שאם נערער על חזקה זו, הרי שנתחיל לערער על יהדותם של כולם. יוצא מכך, שבדיקה גנטית כזו מערערת על חזקה זו בצורה שמטילה ספק ביהדותו של כל העולם היהודי.

 

זאת ועוד, קיים חשש שברגע שאפשרות של בדיקה גנטית תהיה קיימת במערכת, יהיה בה בכדי לספק תירוץ נוסף שלא לקבל יותר הכרעות על סמך כלים הלכתיים. הביטוי המעשי לכך הוא שבתי הדין יגדירו יותר ויותר יהודים ככאלה שיהדותם "חשודה". למעשה, כבר היום יש בידינו את כל הכלים הנדרשים בהלכה בכדי לפסוק האם אדם הוא יהודי או לא, וכבר היום בתי הדין נמנעים מלהשתמש בכלים אלה, ומעדיפים לפתוח בחקירות על סמך מסמכים. הסתמכות על בדיקות גנטיות, לדעתי, תחריף את הבעיה.

 

"פטנט מדעי" במקום עיון הלכתי

במישור החברתי-לאומי, ברגע שנתחיל לעשות שימוש בבדיקות גנטיות, הרי שנגדיר מחדש שני סוגים של יהודים: אחד שנבדק ואושר גנטית, ואחד שלא, ואין זה משנה אם משפחתו נהגה כיהודית דורי-דורות לאחור. זהו מצב נפיץ ומסוכן. הגנטיקה, שמקומה היום בתחום הפרט, תהפוך לכלי ציבורי לקביעת זהות ושייכות.

 

השאלות שבדיקה גנטית מעלה הן רבות, והתשובות הן לא חד-משמעיות. איך החברה תתייחס לאלה שיוכח שאין להם "גן יהודי"? מה המשמעות לגבי גרי צדק, אי-שם באילן היוחסין, שהתגיירו והצטרפו לעם היהודי כדת וכדין, אך לא השאירו חותם גנטי לגיורם? מי המוסמך לענות על שאלות אלו, שבכל אחת מהן גלום פוטנציאל לפילוג וחלוקה לא צודקת? אני מוטרד מהיקף השאלות המוסריות שנצטרך לתת עליהן את הדין.

 

לסיום, אני רוצה לאתגר את הקוראים בשאלות הפילוסופיות: מהי הדרך האופטימלית לקביעת יהדותו של אדם - האם על בסיס "דם יהודי", או על בסיס אמונה ומסורת משפחתית? האם היהדות היא דת שניתן להגדירה על בסיס די-אן-איי? איזה תפקיד משחקות הנשמה והתודעה של האדם היהודי, והאם יש בכוחה של בדיקה פיזיולוגית לבטל את מקומן?

 

אני נפעם מהדרך שבה ההלכה פיתחה לאורך מאות שנים כלים שישמרו על מערכת חברתית מכילה, הוגנת וצודקת, ולעתים אני נבוך מהאופן שבו רבנים היום בועטים בכלים אלה, ומעדיפים "כלים טכנולוגיים". במקום חיפוש אחר "פטנט" מדעי שעוקף את הצורך בעיון הלכתי, ראוי שנגייס את הכלים שהעמידו לנו חז"ל בכדי להתמודד עם האתגר העצום של שיבת ציון, וסיוע למאות-אלפי עולים להיות חלק בלתי נפרד מהעם היהודי.

 

  • הכותב עומד בראש ארגון עתים, וממייסדי בית הדין העצמאי "גיור כהלכה"

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים