העוזרת תבעה את בני הזוג ותקבל 40 אלף ש'

אזרחית ניגריה הועסקה במשך כמה שנים במשק בית, עד לידתה השנייה. בית הדין לעבודה קבע שמעסיקיה ישלמו עבורה ביטוח לאומי וזכויות אחרות

עו"ד דלית כסליו-ספקטורפורסם: 06.06.17 , 07:05

בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שבני זוג שהעסיקו אזרחית ניגריה כעובדת משק בית במשך כמה שנים, יפצו אותה בכ-40 אלף שקל משום שלא שילמו עבורה דמי ביטוח לאומי וזכויות סוציאליות אחרות.

את התביעה היא הגישה לפני כשלוש שנים ובה עתרה לחייב את בני הזוג לשלם לה שכר עבודה עבור התקופה בה הייתה בחופשת לידה, פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות. לדבריה, היא החלה לעבוד אצלם בנובמבר 2011 במשרה מלאה תמורת שכר חודשי של 4,800 שקל ודמי נסיעות. כעבור שנה ילדה את בתה והייתה חמישה חודשים בחופשת לידה, שלאחריה שבה לעבודה במשרה חלקית של שני ימי עבודה בשבוע.

תביעה

עוזרת בית נפלה מסולם ותפוצה ב-92 אלף ש'

עו"ד מרדכי וסרטייל

במהלך עבודתה במושב בית דניאל מעדה העוזרת כשניסתה לנקות חלונות גבוהים. שופט קבע שהמעסיקה התרשלה כשביקשה ממנה לעשות זאת

עוזרת בית נפלה מסולם ותפוצה ב-92 אלף ש'

לטענת התובעת, מעסיקיה לא שילמו עבורה דמי ביטוח לאומי וביטוח רפואי החל ממועד תחילת עבודתה ועל כן לא הייתה זכאית לדמי לידה עבור התקופה של חופשת לידה, ואף נאלצה לממן מכיסה את כל הטיפולים הרפואיים. היא הוסיפה שלאחר שנת עבודה במשרה חלקית היא ילדה תאומות ויצאה לחופשת לידה נוספת בת חצי שנה שלאחריה ביקשה לשוב לעבודה. אולם בני הזוג הודיעו לה שמקומה נתפס ולמעשה פיטרו אותה ללא התראה מוקדמת ומבלי ששולמו לה פיצויי פיטורים.

גרסת בני הזוג הייתה שונה בתכלית. הם טענו שהתובעת החל לעבוד בביתם רק ביולי 2012, כשלושה חודשים לפני הלידה, תמורת 4,000 שקל בחודש בלבד. להוכחת טענתם הציגו שלושה תלושי שכר שהפיקו לה עבור תקופה זו מחברה בבעלות קרוב משפחה.

כמו כן הם טענו שהעובדת התפטרה לאחר לידתה הראשונה ולאחר מכן הועסקה על ידם מחדש במתכונת מצומצמת הכוללת יום אחד בשבוע בלבד. לפיכך, לשיטתם זכויותיה לא נצברות ממועד התחלת העסקתה הראשוני. הם הוסיפו שהיא הייתה זאת שביקשה להתפטר לאחר חופשת הלידה השנייה, ועל כן אינה זכאית לפיצויי פיטורים כטענתה.

גרסה מתחמקת

אלא שהשופטת שרון אלקיים שוכנעה בצדקת גרסת העובדת והחליטה לקבל את מרבית תביעתה. היא הגיעה למסקנה שהתובעת אכן החלה לעבוד אצל בני הזוג כשנה לפני הלידה הראשונה, ולכן באופן עקרוני לו היו משולמים לה כמתחייב בחוק דמי ביטוח לאומי עבור מלוא התקופה – היא הייתה זכאית לדמי לידה.

כמו כן נדחתה טענת בני הזוג שלפיה העובדת התפטרה לפני שתי הלידות, ונפסק כי יש לה רצף תעסוקתי בעבודה עד למועד שבו פוטרה סופית לאחר חופשת הלידה השנייה.

השופטת אלקיים מצאה את גרסת בבני הזוג כלא אמינה ומתחמקת, וזקפה לחובתם את העובדה שלא העידו את האישה שניהלה את העובדת באופן יומיומי.

בנסיבות אלו חויבו בני הזוג לשלם לתובעת חלף דמי לידה, פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת ואת יתר הזכויות הסוציאליות שלא שולמו לה - בסך הכול כ-40 אלף שקל – בנוסף להוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 שקל.