החברבורות והנמר: הדרישה של טראמפ מאבו-מאזן
דונלד טראמפ דורש בעצם שאבו מאזן יאמץ את הקו של נשיא מצרים סיסי ומלך ירדן עבדאללה, כלומר, התנערות מוחלטת מהטרור ובעיקר, ביצוע פעולות מוכחות למיגורו. אבו מאזן מתלבט: מה יאמר לבניהם ולנכדיהם של אלה שהוא שלח לרצוח את ספורטאינו במינכן 72'? מה יגיד לדור השלישי של הפליטים החולמים להגיע לבתים הישראליים מהם גורשו? אם יסכים עבאס יהיה זה קץ החלום על "שחרור פלסטין במאבק מזוין"
אמירתו של נשיא ארה"ב טראמפ לאבו מאזן בביקור בבית לחם, "ששלום לא יושג במקום בו מתגמלים טרור", היא לא פחות מהיסטורית ומכוננת. זאת, מכיוון שאמירתו זו של נשיאה ה-45 של ארה"ב, נוגעת בעצבים היותר חשופים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. טראמפ משתוקק ליישם ב"שטחים" את הדגם הערבי-סוני המתון, למשל, מצרים וירדן.
עוד דעות ב-ynet:
היקף ההסתה האנטי-ישראלית בשתי המדינות, להן הסכמי שלום עימנו, אינו נופל מזו שב"שטחים". התקפות מילוליות של נשיא מצרים סיסי ועבדאללה מלך ירדן על מנהיגי ישראל, כתשלום מס לגופים האופוזיציוניים במדינותיהם - גם הן די "לגיטימיות" במזרח התיכון. ואולם, מחויבותם של הנשיא המצרי והמלך הירדני ללחימה אמיתית בטרור, היא הדגם שארה"ב הייתה רוצה לראות גם בשטחי הרשות הפלסטינית. האם זה יקרה אצל מחמוד עבאס?
הסיכויים לכך לא רבים. טוענים נגד טראמפ כי חרף תקופת כהונתו הקצרה, הוא מיהר להסיק מסקנות אופרטיביות בסכסוך הישראלי-פלסטיני. דומני שתמונת המצב השוררת ברחבי הגדה המערבית ורצועת עזה, לא חייבה אותו ללימוד ממושך ואינטנסיבי מדי של הסוגייה. טראמפ הבין מיד שגם אם עבאס חנוט בחליפה, מדבר בשקט ובמתינות ומשנן שוב ושוב ש"הוא מושיט יד לשלום", הראיס הפלסטיני עדיין מחויב לטרור. עבאס, מאמין טראמפ, עדיין לא בשל לשינויים שמתכננת ארה"ב במזרח התיכון. לפיכך, בבית לחם הציב הנשיא האמריקני לאבו מאזן רף גבוה מאוד: הוא מוכן להותיר לפלסטינים את החברבורות ובלבד שייפרדו מתכונות הנמר.
במה דברים אומרים? זהו לא רק השכר החודשי הגבוה המשולם למי ששפך דם ישראלי רב יותר, או האנדרטאות והרחובות המנציחים טרוריסטים שרצחו תינוקות ישראליים במיטותיהם. זו לא רק הגלוריפיקציה שסוף סוף המערב החל לסלוד ממנה, של "לוחמי החופש" נוסח המחבלת דלאל מוגרבי שהיא ושותפיה לפשע רצחו 37 ישראלים באוטובוס הדמים במרס 78'. אלה גם לא רק גני הילדים ב"שטחים" שעל מדפי הבובות והפאזלים שם, מונחים לראווה חגורות נפץ של מחבלים מתאבדים. זה גם אבו מאזן עצמו.
לאבו מאזן מוניטין טרוריסטי מוכח. נטען כי הוא היה ממתכנני רצח ספורטאינו במינכן 72' ועמד לצד ערפאת ואבו ג'האד בכל צמתי הטרור הקשים ביותר. מנהיגים במערב ששים להעניק מעין רהביליטציה לטרוריסטים. יחד עם זאת, עד היום אף מנהיג אמריקני לא תבע מהפלסטינים להשתנות, אבל באמת להשתנות. לא אובמה, לא קלינטון, ואף לא הנשיאים בוש כיוונו אקדח לרקתו של מנהיג פלסטיני איזשהו ותבעו ממנו לעשות צעד שמשמעותו כמעט התאבדות פוליטית. עבאס נדרש לוותר על הרעיון הנשגב שעליו חונך כל פלסטיני מיום היוולדו - שחרור כל פלסטין באמצעות מאבק מזוין ושיבת הפלסטינים אליה.
אבו מאזן אמור להתעלם מהפליטים במחנות החולמים לשוב למולדת הכבושה. הוא אמור להפנות עורף לדור השני והשלישי של מי שצעדו עימו בנתיבי הטרור משך שנים. למעשה דורש טראמפ מעבאס לבגוד בדרכם ובתורתם של המופתי אל חוסייני ושל השיח' אל קסאם, להתנתק מהבסיס האידיאולוגי עליו קם פת"ח ועליו הוקם אש"ף שמשמעותם היא ללא ספק - אובדן שליטתו של הראיס על הרחוב, על הארגון, ועל העם הפלסטיני.
טראמפ מבקש אפוא להחליף את העם הפלסטיני....אך עלול דווקא לגרום להחלפת אבו מאזן.
ד"ר משה אלעד הוא מרצה באקדמית גליל מערבי ובעבר שירת בתפקידים בכירים בשטחים
לפנייה לכתב/ת 
