אורח נפל מעליית הגג – הקבלן נמצא אחראי

אדם שהגיע לפנות רהיט מבית ביישוב עלי נפל מפתח בגובה 4 מטרים ונפצע. המחוזי קבע שהאחריות לתאונה היא שלו, אבל העליון הפך את ההחלטה

עו"ד יצחק סבגפורסם: 11.06.17 , 22:11

בית המשפט העליון קבע לאחרונה שקבלן שבנה בית ביישוב עלי בשומרון אחראי לתאונה שהתרחשה בתחילת העשור שעבר, ובמסגרתה נפל אדם מפתח עליית הגג. בכך הפכו שופטי ההרכב החלטה של בית המשפט המחוזי, שהטיל את האחריות על בעל הבית ועל הנפגע עצמו. הדיון בשאלת הפיצויים ימשיך במחוזי.

התאונה התרחשה באוקטובר 2001. לטענת הנפגע, שהגיע כדי לפנות רהיט, בעל הבית הוביל אותו לעליית הגג, ושם הוא דרך על לוח גבס שהונח על פתח ברצפה. הלוח נשבר והוא נפל מגובה של ארבעה מטרים, נפגע בגבו ובקרסולו ונותר עם נכויות אורתופדיות ונפשיות. בתביעה המקורית שהגיש לבית המשפט המחוזי ב-2008 נגד החברה הקבלנית "יפים פרידמן ובניו" ונגד חברת הביטוח שלה "הראל", הוא טען שמגיע לו פיצוי על נזקים שנגרמו לו.

תביעה

תושבת נפצעה בפארק חשוך – העירייה תפצה

עו"ד יוסי ימיני

אישה שבילתה בשעת ערב עם בתה בפארק "הכט" בחיפה נתקלה בחבל ושברה את ידה. ביהמ"ש קבע שהתאורה במקום הייתה לקויה. הפיצוי: 216 אלף ש'

תושבת נפצעה בפארק חשוך – העירייה תפצה

הנפגע טען שהקבלן שבנה את הבית התרשל בכך שהותיר את הפתח מבלי למגן אותו ולהציב אמצעי אזהרה מספיקים. הקבלן כפר באחריות וטען שהפתח נועד לאפשר הרחבה עתידית ומוקם במפלס שהגישה אליו הייתה מוגבלת ביותר, בין השאר על ידי קיר בטון בגובה 1.40 מטר. מכל מקום, הוסיף, הוצב במקום שלט המתריע מפני הסכנה.

הקבלן הוסיף שהנפגע חצה את כל המכשולים והתעלם מכל אמצעי הזהירות ועל כן הוא ובעל הבית שהוביל אותו לאזור הפתח, הם האשמים בקרות התאונה.

ואכן התביעה נגד הקבלן נדחתה לפני כשנתיים. השופטת דליה גנות קבעה שלא הוכחה אחריותו לתאונה ומנגד ייחסה אחריות לבעל הבית ולנפגע עצמו שלטעמה התנהגותם הייתה "פזיזה, בלתי צפויה וחסרת אחריות".

השופטת קבעה שהקבלן יצא ידי חובתו כאשר מנע את הגישה ממפלס המגורים למפלס עליית הגג ובאמצעות הצבת השלט, וכי לא יכול היה לצפות שמישהו ינהג באופן כל כך בלתי סביר ולא אחראי ויסכן את עצמו כפי שעשה הנפגע. היא אף ציינה כי ממילא לא ניתן להטיל על הקבלן אחריות לנזק שנגרם מעבודות שביצע על פי תכנית מאושרת.

אלא שהנפגע ערער על כך לבית המשפט העליון, והשופטים צבי זילברטל, דפנה ברק-ארז ויורם דנציגר הפכו את ההחלטה. הם קבעו שהקבלן התרשל ושהפתח שהותיר היה בגדר מפגע בטיחותי מסוכן, במיוחד כשנמצא בבית פרטי שאמור לאפשר תנועה חופשית ובטוחה לשוהים בו.

כן נקבע כי הקבלן צריך היה לצפות כניסת אנשים לאזור הסכנה ובנסיבות אלה אמצעי הזהירות שננקטו על ידו לא היו מספקים. השופטים הוסיפו שהקבלן היה צריך לחסום את הגישה לאזור הסכנה לחלוטין ולא רק להגביל אותה. העובדה שהקבלן פעל על פי תוכנית, הוסיפו, לא משחררת אותו מאחריות לנזק שנגרם מפתח שהותיר ללא גידור.

לקראת סיום מצאו השופטים לנכון לציין שלשיטתם לא מוצדק לייחס בנסיבות אלו אשם תורם מכריע למערער – דבר שעלול לאיין את אחריות הקבלן – אך הדגישו כי סוגיה זו, כמו גם גובה הנזק וחלוקת האחריות בין כל הצדדים המעורבים בתיק, תמשיך להתברר בבית המשפט המחוזי.