"ברילוקיישן החברים הם המשפחה"
משפחת ברנע גרה בשלוש שנים האחרונות בפרבר של אטלנטה, ולדברי ההורים החופש הגדול לא שונה כל כך מהחופש בארץ. אז איך בכל זאת מעסיקים חמש בנות? והאם סופרים את הימים לחזרה לשגרה?
משפחת ברנע - ההורים תובל ומיטל והילדות גלי ומיקה (תאומות בנות 8), רוני (4) ומאיה ונגה (תאומות בנות שנתיים וחצי). גרים בג'ונס קריק, פרבר של אטלנטה, זה שלוש שנים. תובל עובד כארכיטקט מערכת בחברת אמדוקס, ומיטל עצמאית, עובדת כ"סופר נני" ומייעצת להורים.
"נסענו לרילוקיישן דרך חברת אמדוקס", מספר תובל.
"החופש מתחיל אצלנו ב-25 במאי ונמשך עד 8 באוגוסט, כחודשיים וחצי. יש הרבה קייטנות, ממש לא בסגנון של הארץ. לרוב זה קייטנות שקשורות לספורט או למדעים, אבל אין הפעלות ואת כל הכיף שיש בקייטנות בארץ. הבנות הגדולות שלי הולכות לקייטנת שחייה חמש פעמים בשבוע, 20 דקות לכל שיעור. אחרי חודש אימונים יש תחרויות בין השכונות השונות.
"בדרך כלל אנחנו גם טסים לארץ לחודש עד חודש וחצי, ואם לא בארץ אז מטיילים באזורנו הקרוב (שעתיים נסיעה לכל כיוון) ועושים טיול או שניים לאזורים רחוקים יותר, למשל מרכז אמריקה או מקומות רחוקים יותר בארצות הברית. החופש לא שונה יותר מדי מהחופש בארץ, ההבדל העיקרי הוא שבמקום לבלות עם משפחה מבלים עם חברים - שהם המשפחה פה".
"הבנות מתעוררות יקיצה טבעית, נפגשות עם חברים באחד הבתים או באחת הבריכות (לכל שכונה יש בריכה), אוכלות ארוחת צהריים בבית או ביחד עם החבר'ה. בזמן שהקטנות ישנות שנת צהריים הגדולות עושות תרגילים בחוברת או רואות קצת טלוויזיה. אני מגיע הביתה באזור 16:30 ואנחנו הולכים לבריכה או לפארק, חוזרים הביתה לארוחת ערב או מזמינים פיצה לבריכה, עושים מקלחות והבנות הולכות לישון, ואנחנו מתרסקים על הספה בסלון".
"בגלל שבית הספר כולל את כל הילדים מהשכונה שלנו אז קל יותר לקבוע ללכת לבריכה ביחד, או שפשוט נפגשים שם במקרה. בנוסף, האמצעית שלנו הולכת לגן יהודי, ואנחנו קובעים לה 'פליי דייט' עם חברים מהגן".
"יש לנו כאן פחות ימי חופש מאשר היו לנו בארץ - המקסימום פה הוא 20 ימים, אם אני לא טועה. אני חושב שמיטל ואני די תמימי דעים בנוגע לכך שככל שהחופש ארוך יותר ככה כיף יותר. מיטל עצמאית ולכן נמצאת בבית עם הבנות, ואני יכול לצאת לעבודה מוקדם יותר ולחזור הביתה מוקדם יותר. הימים ארוכים יותר ויש מלא פעילויות קרובות אז לא צריך לצאת מדעתך על מנת ללכת לאיזה פארק ירוק מגניב או לבריכה עם כל המשפחה".
"זוהי אכן ארץ האפשרויות הבלתי-מוגבלות, הכסף פה קונה יותר, והכול פה גדול, יפה וזול. איכות החיים פה גבוהה, בתי הספר מעולים, ושירותי הרפואה מהירים ומעולים (למי שיש ביטוח רפואי איכותי). אין לחץ - לא בכבישים, לא בתור בסופר ולא בשום מקום. אם אתה רוצה להשתלב בנתיב - אפילו אם אתה ישראלי חצוף שנדחף לנתיב הזה - הנהג בנתיב המקביל פשוט ייתן לך לעבור. העבודה בדרך כלל נגמרת כשיוצאים מהמשרד. החברים הם המשפחה, רק שבניגוד לארץ, כשעושים משהו כמו ערב חג או ארוחת ערב או כל מפגש, כולם מכינים, כולם מנקים, כולם מסדרים, לא מחכים שאימא תעשה הכול או שהמארחים יעשו הכול".
"המרחק מהמשפחה, החוסר במשפחה והפרש הזמן מהארץ".
לפנייה לכתב/ת 
