חשבון הבנק הוגבל? זה מה שכדאי לכם לדעת
כ-460 אלף חשבונות בבנקים מוגדרים כמוגבלים. בין אם מדובר בחשבון שהוגבל בגין צ'קים שחזרו ובין אם החשבון הוגבל בעקבות הליך בהוצל"פ, כדאי לדעת מה הזכויות הקיימות ואיך להימנע מטעויות. מדריך
סקירת בנק ישראל שפורסמה לפני מספר שבועות מצביעה על הסיכון ההולך וגובר מהיקפי ההלוואות שנוטלים משקי הבית.
על פי הנתונים, היקף האשראי הצרכני של משקי הבית זינק בשש השנים האחרונות בכ-50% לסכום של 153 מיליארד שקל בשנת 2016, רמת הסיכון עלתה ושיעור החובות בפיגור גדל.
הסוגיה הזו נידונה בשבועות האחרונים בכנסת ואף נגידת בנק ישראל נקראה לספק הסברים על התופעה בפני הממשלה.
חלק ממשקי הבית שמינפו את עצמם בהלוואות נקלעו למציאות שבה אין להם יכולת להחזיר את החוב. המציאות הזו, אם בחוסר כיסוי לצ'קים שנתנו ואם בפתיחת תיק כנגדם בהוצל"פ בגין חוב שלא שולם, הובילה רבים מהם לסטאטוס לא מחמיא של בעלי חשבון מוגבל.
על פי נתוני בנק ישראל, נכון לסוף חודש מאי היו קצת יותר מ-260 אלף לקוחות מוגבלים ו- 460 אלף חשבונות מוגבלים.
מהו חשבון מוגבל? הגבלת חשבון יכולה להתבצע או כתוצאה מצ'קים שחזרו הואיל ולא היה כיסוי מספיק בחשבון, או כתוצאה מהגבלה שהוטלה על ידי ההוצל"פ.
על פי הכללים, חשבון בנק שלפחות עשרה צ'קים שנמשכו ממנו היו חסרי כיסוי, במשך תקופה של שנה, יוגדר כמוגבל. כמו כן, אפשרות נוספת להגבלת החשבון כאמור, הינה מכוח הליכי הוצאה לפועל. רשם הוצאה לפועל מוסמך להפעיל סנקציות כנגד חייב בתיק הוצאה לפועל, וחלק מסנקציות אלו הינן הגבלת חשבונותיו של החייב.
כאשר חשבון מוכרז כמוגבל, מוטלות עליו סנקציות רבות, אשר חלות גם על בעל החשבון, מורשי חתימה בחשבון ומיופה כוח בו.
ערעור לביהמ"ש
מיותר לציין כי התרופה הטובה ביותר היא המניעה. מומלץ להימנע ממציאות של צ'ק חוזר ככל שניתן ולהימצא בתוך מסגרת האשראי. באם אנו מזהים כי החשבון יקלע לחריגה רצוי לגשת מבעוד מועד לבנק ולבקש הגדלת המסגרת או העמדת מסגרת אשראי זמנית.
מה ניתן לעשות אם הבנק הגדיר את החשבון כמוגבל? "מיד לאחר קבלת ההודעה על כך שהחשבון עומד להיות מוגבל, יש להגיש ערעור על ההגבלה לבית-המשפט השלום הסמוך למקום בו מתנהל החשבון", אומר עו"ד גלעד נרקיס, מומחה להתמודדות מול המערכת הבנקאית.
"בערעור זה על הלקוח לשכנע את בית המשפט כי הבנק שגה בסירובו לכבד הצ'ק וזאת בנוגע לכל אחד מהצ'קים. יש לשים לב כי בית המשפט מוסמך לגרוע צ'ק כזה או אחר ואין הוא דן באופן ככלי בהתנהלות החשבון. כל שבית-המשפט בודק האם במועד הצגת הצ'ק היה על הבנק לכבדו".
לעיתים קורה כי צד ג', ספק או גורם אחר שקיבל את הצ'ק, מפקיד אותו למרות שסוכם כי לא יעשה כן. השאלה היא מה דינו של צ'ק זה. לדברי נרקיס, כעקרון בית המשפט יבטל הצ'ק רק באם מדובר בטעות של הבנק וככל שצד ג' שגה - אין זה מעניינו של הבנק. אולם במקרים מיוחדים בית המשפט בכל זאת יתערב.
"ללקוח יש יסוד סביר להניח שצ'ק ייפרע בעיקר כאשר סוכם עם הבנק על מסגרת אשראי כלשהי או על פירעון צ'ק למרות חריגה ממסגרת האשראי. מובן כי כאשר הלקוח לא חורג ממסגרת האשראי שהוקצתה לו, לא ניתן לסרב לכבד צ'קים שנמשכו מחשבונו".
כך לדוגמה, קבע בית-המשפט באחד המקרים, כי הבנק הוכיח בדרך של התנהגות שהאשראי המבוקש אושר על ידו ולכן, אם החליט להפסיקו, היה חייב להודיע ללקוח במסמך מפורש מטעמו. במקרה אחר נקבע כי נוכח הסכם בעל-פה בין הצדדים ושיחה טלפונית עם פקיד הבנק שאישר הפקדת צ'קים כנגד יתרת חובה, היה ללקוח יסוד סביר להניח כי על הבנק לכבד את הצ'קים.
נרקיס מוסיף כי חשוב להמציא לבית המשפט אסמכתאות המעידות על הנטען וזאת מהר ככל שניתן על מנת שהנזק לא יגדל וצו המניעה ייכנס לתוקפו. "כיום לאחר שהמפקח על הבנקים קבע כי לא תתאפשר חריגה ממסגרת האשראי, בתי המשפט לא יאפשרו בנקל את ביטול ההגבלה, נוכח המגמה להפסיק תופעה של משיכת צ'קים ללא כיסוי. אולם דווקא נוכח מגמה זו כאשר בית המשפט יבחין בהפרת סיכום על ידי הבנק, הוא ייתן ללקוח הסעד".
להקפיד לעמוד בצו התשלומים
כאמור, הגבלת חשבון יכולה להיווצר גם דרך לשכת ההוצאה לפועל ולמעשה רוב מוחלט של החשבונות המוגבלים הינם בגין הוראה שהבנק מקבל מההוצל"פ, ללא כל שיקול דעת מצדו.
לשכת ההוצאה לפועל פותחת תיק הוצל"פ כנגד חייב כאשר ניתן כנגדו פסק דין שלא שולם או כשמוגש כנגדו צ'ק לביצוע, שלא שולם.
"מיד לאחר שנפתח תיק ההוצאה לפועל עומדת לחייב הזכות להגיש התנגדות במקרה של צ'ק שהוגש לביצוע, אם וכאשר יש טענות בעניין זה", אומר נרקיס.
"ככל שפסק הדין או הצ'ק לא שולמו עקב סיבות כלכליות, עומדת לחייב הזכות להתייצב בלשכת ההוצאה לפועל, להמציא מסמכים שונים המעידים על היכולת הכלכלית, לשלם את החוב בתשלומים, ואף להיחקר בעניין זה (כדי לקבוע מה התשלום החודשי שיש להשית עליו)".
אם החייב לא התייצב לחקירה או לא עומד בצו התשלומים שנקבע לו, יכול רשם ההוצאה לפועל להטיל על החייב הגבלות שונות, כאשר אחת מהגבלות אלו הינה הגבלת חשבונותיו של החייב.
כדי להימנע מכך, יש להקפיד לעמוד בצו התשלומים שנקבע לחייב וכן לעמוד בכל הוראות רשם ההוצאה לפועל. יצוין כי המצב הינו הפיך, וככל שהוטלו על החייב הגבלות שונות ובכלל זה הוטלו הגבלות על חשבונותיו, ניתן עדיין להגיש בקשה להסיר את ההגבלות, תוך הבטחה כי מעתה יעמוד החייב בהוראות רשם ההוצל"פ ובצו התשלומים שיושת עליו.
"אפשרות נוספת להגבלת חשבונותיו של חייב בלשכת ההוצאה לפועל הינה במצב בו קיימים לחייב שני תיקי הוצל"פ פעילים או יותר. במקרה כזה יכול להיווצר מצב שבו יאוחדו כל תיקיו של החייב (מצב משפטי זה מוגדר "איחוד תיקים"), ואז, בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, מוטלים על החייב הגבלות אלו, ובכלל זה הגבלות על חשבונותיו, באופן אוטומטי".
לדברי נרקיס, גם הליך זה הינו הליך הפיך, ויש לפעול להגשת בקשה נפרדת להסרת ההגבלה יחד עם תשלום הצו החודשי והסבר מדוע ההגבלה גורמת לנזק חסר תקנה.
לפנייה לכתב/ת 
