"הטובים לכנסת" זו לא סיסמה - זה צורך קיומי

האירועים בזירה הפוליטית אפשר שיביאו להקדמת הבחירות ואפשר שלא, אבל דבר אחד ברור - הבוחר הישראלי יאלץ לשוב ולבחור רשימות מועמדים שבהן גם מועמדים שלהבנתו אינם מתאימים לכהן בכנסת. מצב דברים זה, גורם להשלכות שליליות בתחומים רבים עד לכדי סיכון עתיד המדינה. כדי לשנות מצב מסוכן זה, נדרשת פעולת הסברה המדגישה את השפעתם העצומה של השרים וחברי הכנסת על חיינו ועל עתידנו. המטרה היא לשנות את יחסה של החברה הישראלית למערכת הפוליטית וליצור אווירה ציבורית שתגרום לראשי המפלגות לנקוט צעדים שיבטיחו שרשימת המועמדים של מפלגתם לכנסת תהיה מורכבת ממועמדים שהתאמתם אינה מוטלת בספק.

עוד דעות ב-ynet:

הנגשה מצטיינת

עריצות במסווה אתיקה

תודה, אבל אל תחסמו לנו את האוזניים

שנת ההתפכחות של הקהילה הגאה

קטאר - הלה-לה לנד האמיתית

לשם כך, חובה לעורר דיון ציבורי המדגיש כי יכולתה של מדינת ישראל להתמודד עם האתגרים הקשים והמורכבים הנצבים לפניה - שחלקם מאיימים על צביונה כמדינה יהודית ודמוקרטית וחלקם על עצם קיומה - תלויה באיכויות של הפוליטיקאים המכהנים בממשלה ובכנסת. אנשים אלה שותפים להחלטות חשובות ולעתים גורליות, המחייבות ידע וכישורים בסיסיים. לכן, יש הכרח לעשות כל שניתן כדי שמיטב ההון האנושי שיש לחברה הישראלית להציע ירצה להשתלב במערכת הפוליטית ולנו האזרחים תינתן הזכות לבחור מביניהם את הטובים ביותר.

הניסיון מלמד כי הדרישה לשינוי חייבת להגיע מהחברה, מפני שהסבירות שהיא תגיע מהכנסת או מהממשלה נמוכה מאוד. לצורך זה, נדרשת פעולת הסברה המדגישה לציבור שהמצב הנוכחי, המאפשר בחירת מועמדים לא מתאימים לכנסת ומשם לשולחן הממשלה, פוגע בערכים דמוקרטיים חשובים בחוסן החברתי. ייתכן שיש צורך במחאה חברתית בדומה למאבק ביוקר המחיה שהוציא רבבות ישראלים להפגנות. מסע הסברה ומחאה ממוקד מטרה יכול להוביל לשינוי המיוחל.

למרבה הצער, האירועים המביכים שבהם מעורבים נבחרי ציבור ושלהם אנו נחשפים בתדירות גוברת, גורמים לתהליכים שליליים עמוקים בחברה הישראלית ומסכנים את קיומנו כחברה דמוקרטית מתוקנת.

פגיעה קשה באמון הציבור

ריבוי הפרשיות השליליות שבהן מעורבים פוליטיקאים, גורם לפגיעה קשה באמון הציבור במערכות השלטון ובשיטה הדמוקרטית. כתוצאה מכך, אזרחים טובים ומוכשרים נמנעים מלהצטרף לחיים הפוליטיים, והוואקום שנוצר מאפשר למועמדים לא מתאימים להיבחר ואף להגיע למוקדי ההשפעה. כל מי שעתיד המדינה והדמוקרטיה חשובים לו, צריך לסייע להצלחת המאבק כדי שיותר ויותר אזרחים מוכשרים וערכיים בעלי אומץ לב אישי וציבורי ירצו להצטרף לפוליטיקה מתוך תחושת שליחות ציבורית.

במסגרת זו, יש לתת את הדעת לטיעונים הנשמעים על-ידי הנמנעים מעיסוק בפוליטיקה. אלה החוששים מפגיעה בפרטיותם, הנרתעים מחשיפה לרכילויות ולהאשמות מצד יריבים פוליטיים ואלה שלא רוצים להשתייך לקבוצה בעלת תדמית שלילית. לצדם יש הטוענים שלעיסוקם חשיבות לא פחותה למדינה. במסע ההסברה הציבורי נודעת חשיבות מיוחדת להעלאת המודעות לנושא בקרב בני הנוער.

במקרים רבים ההימנעות מכניסה למערכת הפוליטית נובעת מחוסר הבנה מספקת, עד כמה חמור ומסוכן המצב. להערכתי, תוכנית הסברה ארצית המתמודדת עם טיעונים אלה עשויה לעודד אזרחים טובים וראויים להצטרף לפוליטיקה, למרות המחיר האישי והוויתורים הכרוכים בכך.

לצד זה, ראוי גם לבחון מחדש את הקריטריונים להגשת מועמדות לבחירות לכנסת. יודגש כי מדובר בנושא עקרוני המעלה דילמות קשות ומורכבות. בין היתר, מפני שנדרשת הכרעה בין הערך החברתי, שנועד לאפשר ולעודד קבוצות אוכלוסייה רבות ככול שניתן להשתלב במערכת הפוליטית, לבין הצורך להבטיח בחירת מועמדים מתאימים. למעשה הדיון מתמקד בשאלה: "האם קביעת תנאי סף להגשת מועמדות לכנסת מהווה פגיעה קשה בדמוקרטיה או שהיא ערובה לקיומה?". לעניין זה ראוי לציין כי מאז ומתמיד נדרשת החברה הדמוקרטית להעדיף ערכים חברתיים מסוימים על פני ערכים חשובים אחרים. לדוגמה, "שיקולי ביטחון" על פני "זכות הציבור לדעת". מכאן הצורך לבחון מחדש את הקריטריונים להגשת מועמדות לכנסת כדי להבטיח את האינטרס הציבורי.

החברה הישראלית שהתברכה בהון אנושי איכותי המצליח להגיע להישגים מרשימים המעוררים התפעלות ברחבי העולם, ראויה להנהגה פוליטית המורכבת מהטובים ביותר שביכולתה להציע.

יש לצמצם את הפער הלא מובן והמסוכן בין האיכויות האנושיות בחברה הישראלית לבין רמתם הלא מספקת של חלק מנבחרי הציבור שאף הופכים למקבלי החלטות בנושאים חשובים וקיומיים. עלינו לחזור לשנן, ובמיוחד לחנך את בני הנוער, שאין לנו הזכות להיות אדישים למציאות מסוכנת זו ובוודאי שלא לאבד את התקווה. וברוח דבריו של דוד בן גוריון, נזכה במהרה ליום בו ניתן יהיה לומר: "יידעו אזרחי ישראל כי הפקידו את ענייני המדינה בידיהם של פוליטיקאים הראויים לכך".

הכותב הוא יו"ר צ.א.ל.ה - אזרחים לחברה טובה יותר, מרצה למדיניות ציבורית באוניברסיטת בר-אילן, לשעבר מנכ"ל משרד הפנים.