העירייה דרשה 190 אלף ש' מנכה בסכנת פינוי

חד-הורית המתגוררת בדירת עמידר עם בנה החייל הייתה זקוקה לאישור היעדר חובות עבור המשכנתה. העירייה סירבה, אבל ביהמ"ש חייב אותה

עו"ד עופר דב פורתפורסם: 19.06.17 , 07:10

בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה קיבל לאחרונה עתירה של תושבת עכו, חד-הורית המתקיימת מקצבת נכות, והורה לעירייה להנפיק לה אישור על היעדר חובות כדי למנוע את פינויה מדירת עמידר שבה היא מתגוררת עם בנה החייל. השופטת ריבי למלשטריך-לטר קבעה שאף שהעותרת עדיין חייבת סכום ארנונה מסוים, מדובר באישה "מוחלשת" שזכאית לכך מטעמי צדק, בפרט כשהעירייה הציגה חישוב מופרך של החובות.

העותרת מתגוררת בדירה בעכו שהיא ובעלה לשעבר רכשו לפני שנים בעזרת משכנתה מבנק מזרחי-טפחות. כשנפרדו הם חתמו על הסכם גירושים שמעביר לה את מלוא הבעלות בדירה, אך היא לא הסדירה זאת בטאבו. כשהיא החלה לפגר בתשלומי המשכנתה, והבנק איים בפינוי, היא ניסתה להגיע עמו להסדר פריסת חוב. אך הבנק דרש ממנה קודם כל להעביר על שמה את הדירה על מנת שאפשר יהיה להסיר את שמו של בעלה לשעבר כלווה.

תביעה

זמנך עבר: בוטל חוב ארנונה של 400 אלף ש'

עו"ד שירי אבן דוד

אחרי שנים בחו"ל חזרו לארץ שתי אחיות שירשו מאביהן דירה בקריית אתא. כשביקשו למכור אותה – התגלה החוב. המאבק מול העירייה הגיע לעליון

זמנך עבר: בוטל חוב ארנונה של 400 אלף ש'

בנסיבות אלה, האישה ביקשה מהעירייה אישור על היעדר חובות לצורך העברת הזכויות בטאבו. אלא שהעירייה סירבה לבקשתה בטענה שהיא חייבת לה כ-190 אלף שקל עבור חובות ארנונה לשנים 2016-2005. בעתירה שהגישה האישה לפני כחצי שנה היא ביקשה לחייב את העירייה להוציא לה את האישור כדי שתוכל להגיע להסדר עם הבנק. היא טענה שסירוב העירייה אינו סביר שכן לא מדובר בעסקת מכר פורמלית, אלא בהעברת זכויות לפי הסכם גירושים.

היא הוסיפה שסכום החוב לא הגיוני, שכן הוא כולל חובות שכבר קיבלה עליהם הפטר או שהיא משלמת אותם דרך ההוצאה לפועל. לדבריה העירייה הפסיקה להעניק לה הנחה מכוח נכותה למרות זכאותהּ, ולפי חישוביה, החוב האמיתי עומד על כ-5,000 שקל בלבד. אלא שהעירייה התעקשה על מלוא החוב והוסיפה שהעותרת הפסידה את הזכאות להנחה משום שלא עמדה בתשלומי הארנונה המוזלים.

בפסק דין ציינה השופטת למלשטריך-לטר כי העותרת כלואה ב"מעגל שוטה": מצד אחד עליה להעביר את זכויותיה בדירה כדי שלא תפונה, ומצד שני אין לה יכולת לשלם את חובותיה לעירייה ולכן הדבר נמנע ממנה.

השופטת בחנה את השתלשלות צבירת החובות והליכי ההוצאה לפועל שפתחה העירייה בעטיים, וכן את רישומיה הפנימיים, והגיעה למסקנה כי חישובי העירייה היו מוטעים, ולא התחשבו בהפטר שקיבלה העותרת לפני כמה שנים ובזכותה להנחה בארנונה.

בהקשר זה נקבע כי העירייה שגתה כששללה מהעותרת את ההנחה משום שלא עמדה בתשלומי הארנונה עקב מחסור אמיתי. "מצוקה איננה מצדיקה ענישה של התעלמות מנכותה ומזכאותה להנחה", נכתב.

השופטת למלשטריך-לטר הוסיפה כי בנסיבות המקרה הנוכחי, מול העירייה החזקה עומדת "עותרת מוחלשת, אם חד הורית... מוכרת בנכותה בשל העדר יכולת השתכרות, ומתקיימת מקצבת נכות בלבד, ברור שהסכומים שנדרשו מהעותרת על ידי המשיבה היו מופרכים".

לסיכום פסקה כי אף שהעותרת עדיין משלמת לעירייה דרך ההוצאה לפועל, והיא לא זכאית לאישור היעדר חובות, במקרה הנוכחי יש לתת לה את האישור מטעמי צדק, בכפוף לתשלום חובותיה לשנים 2016-2014 בלבד, שעומדים על 3,871 שקל.