אחרי גירושין: מתי מוכרים את הדירה המשותפת

גבר המחזיק בנדל"ן רב בחו"ל עזב את הבית בארץ ודרש למכור אותו מיידית. גרושתו ביקשה לחכות בזמן שהיא מנסה לקבל חלק מהרכוש. מה נקבע?

עו"ד רינה צ'סנובצקי בניסטיפורסם: 20.06.17 , 17:32

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל לאחרונה ערעור שהגישה אישה גרושה, שתבעה לעכב את מכירת הדירה המשותפת לה ולבעלה לשעבר עד שתתקבל הכרעה כוללת בעניין חלוקת נכסי הנדל"ן הרבים שלו ברחבי העולם. בכך הפכה השופטת גאולה לוין החלטה קודמת של בית המשפט לענייני משפחה, שקבע שיש למכור את הדירה מיידית.

בני הזוג נישאו לפני כ-10 שנים ומאז רכשו יחד דירה יוקרתית בדרום הארץ שבה גידלו את שתי בנותיהם. באפריל 2016 חל משבר ביחסים והבעל עבר לגור בשכירות. זמן קצר לאחר מכן הגישה האישה תביעה שבה דרשה לקבל חצי מנכסיו הרבים שאינם רשומים על שמה. בין היתר היא פירטה נכסים בארה"ב, מגרש ברומניה, דירה בווינה ודירה בתל אביב.

תביעה

שלחו אוכל לקשיש – ודרשו לקבל את דירתו

עו"ד שני רויטמן

במשך עשרות שנים טיפלו בני זוג באדם מבוגר, ולאחר מותו ביקשו לממש צוואה ישנה שבה הוריש להם דירה. הם נדחו בביהמ"ש, והדירה תעבור לבתו

שלחו אוכל לקשיש – ודרשו לקבל את דירתו

היא ביקשה שפירוק השיתוף בדירת המגורים יתבצע יחד עם ההכרעה בסוגיות הרכושיות האחרות, אבל זמן קצר לאחר מכן הגיש הבעל תביעה מצדו שבה דרש שפירוק השיתוף בדירה יהיה מיידי.

בפברואר השנה קיבל בית המשפט למשפחה באשדוד את תביעתו והורה על מכירת הדירה בשוק החופשי. בית המשפט הדגיש את זכותו של שותף בנכס לתבוע את פירוק השיתוף בכל עת והוסיף שדחיית הפירוק עלולה לעכב את סיום המחלוקות ולגרום נזק כלכלי ממשי לבעל "מבלי שהתקיים אפילו תנאי אחד שיצדיק את עיכוב ההליכים".

על החלטה זו הגישה האישה ערעור בטענה שהפירוק המיידי פוגע בה ובבנותיה באופן משמעותי. היא חזרה על עמדתה שיש להכריע בכלל הסוגיות הרכושיות במאוחד וכי הוצאת הדירה למכירה מיידית מסכלת את יכולתה לרכוש את חלקו של הבעל בדירה, בין היתר באמצעות כספים המגיעים לה מכוח איזון המשאבים.

הבעל השיב שאין הצדקה לעכב את המכירה כי הסיכוי שטענותיה הרכושיות של האישה יתקבלו אפסי. הוא הסביר שהדירות והנדל"ן בחו"ל נרכשו על ידו טרם הנישואים מכספים שקיבל בירושה. לדבריו, פירוק השיתוף כעת יסייע להוציא את האישה מ"כלוב הזהב" שבו היא נמצאת והוא יפסיק להיות "מותקף ונגזל". הוא ציין שהעיכוב שהיא מבקשת הוא צעד טקטי שנועד "לשבור אותו מבחינה כלכלית".

אולם השופטת גאולה לוין קיבלה את הערעור. היא הסבירה שבסוגיה מצטלבות מערכות דינים שונות – מצד אחד דיני הקניין, שלפיהם זכותו של שותף במקרקעין לדרוש את פירוק השיתוף בכל עת, ומאידך, שיקולים מתחום דיני המשפחה המאפשרים לפרק את השיתוף במסגרת הסדר רכושי כולל.

השופטת השתכנעה שבמקרה זה השיקולים התומכים בפירוק השיתוף בדירה יחד עם יתר ענייני הרכוש גוברים על השיקולים התומכים בפירוק מיידי. היא הסבירה שמדובר בדירה שבה גרו הילדות מאז שנולדו והפינוי יביא לטלטלה בחייהן. בנסיבות אלה יש לאפשר לאם למצות את האפשרות לרכוש את חלקו של הבעל ובכך למנוע מהן את הזעזוע.

מנגד, ניכר שלבעל נכסים והכנסות לא מבוטלים כך שדחיית הפירוק אינה מונעת ממנו לרכוש בית אחר ובוודאי שאינה מותירה אותו בלא קורת גג הולמת. השופטת לוין הוסיפה שמדברי הבעל מתקבל הרושם שהוא מקווה שמכירת הדירה ופינוי האישה ישברו את רוחה ויגרמו לה לוותר על תביעותיה הרכושיות ומדובר בתכלית שאינה ראויה.