איך יודעים שהילד באמת מחונן
האם יש רק הגדרה אחת לילד מחונן? עד כמה מבחני האיתור בישראל נותנים אומדן נכון לרמתם של התלמידים? ומה המשמעות של הרחקת ילד מחבריו, לטובת לימודים ברמתו? ראיון עם מומחית למחוננות בעקבות צפייה בסרט "חיבור פשוט"
מה הייתם עושים לו הייתם מגלים שאתם מגדלים בבית ילדה מחוננת? ילדה שכישורי המתמטיקה שלה, בגיל שבע, עולים על אלו של תלמידים בתארים מתקדמים? האם הייתם רוצים שלילדה שלכם תהיה ילדות "רגילה", עם חברים ומשחקים, כי ללמוד תמיד אפשר וילדות יש רק אחת, או שבעיניכם זה יהיה בזבוז של כישרון, והייתם מכוונים אותה להתחייב, להתמיד ולהשקיע בלימודים, גם אם זה בא לפעמים על חשבון החוויות הפשוטות של הילדות?
זו הדילמה שעומדת במרכז הסרט "חיבור פשוט" שמוצג בימים אלו בבתי הקולנוע. מרי (מקינה גרייס) מתגוררת עם דודהּ פרנק (כריס אוונס) ועם החתול פרד בעל העין האחת, בדירה צנועה בעיירת חוף בפלורידה. בין מרי ופרנק נרקם קשר מיוחד וחייהם הם סמל לפשטות נטולת גינונים - פרנק מתקן סירות למחייתו, והשניים נוהגים להשתולל על חוף הים ולבקר את השכנה רוברטה (אוקטביה ספנסר) שאוהבת את מרי אהבת נפש. הסיפור מתחיל להסתבך כשמגיע הזמן של מרי ללכת לבית ספר.
כבר ביום הראשון ללימודים מתגלה הכישרון יוצא הדופן שלה למתמטיקה, כשהיא מחשבת חישובים מורכבים בראש מול עיניהם המשתאות של שאר התלמידים שנאבקים בתרגילי חיבור פשוטים, אבל כשמנהלת בית הספר מציעה להעביר את מרי לבית ספר לילדים מחוננים, פרנק מתנגד, בטענה שלמרי צריכה להיות ילדות "נורמלית". הסיפור מסתבך אפילו יותר כשלחייהם של השניים נכנסת אוולין (לינדזי דנקן), סבתהּ של מרי, שמתעקשת להתערב בעתידה של הילדה ומסרבת לראות את הכישרון שלה מתבזבז על חיים "סתמיים" ולימודים בבית ספר רגיל.
על השאלה העיקרית שעולה בסרט - איך "להתמודד" עם ילד מחונן - שוודאי מעסיקה הורים רבים לילדים כאלה, ננסה לענות בעזרת ד"ר חנה דויד, דוקטור לפסיכולוגיה חינוכית, שמתמחה במחוננות.
ד"ר דויד, מניסיונך - איך מתמודדים עם דילמה כזאת? איך מחליטים מה יותר טוב עבור הילדה?
"ההחלטה מה יותר טוב עבור ילד אינה נושא לדיון של בעד ונגד שבו משתתפים אנשים שיש להם דעה והם בטוחים שדעתם היא-היא הנכונה. הדרך היחידה בה ניתן להגיע למסקנות מיטיבות עם כל ילד היא בדיקה לעומק של מצבו החברתי, הרגשי והלימודי, נטיותיו והעדפותיו בכל התחומים – לא רק אלו הקוגניטיביים – אלא גם בתחומים כמו אמנות, ספורט, מוזיקה או בישול.
"בנוסף, צריך לקחת בחשבון את האפשרויות הבאות בחשבון עבורו – מבחינת ההיצע במקום מגורי המשפחה, העלויות בזמן, בכסף ובאנרגיה, התמיכה ההורית והאחרת הקיימת או שאינה קיימת עבורו, מספר הילדים במשפחה והיכולת של ההורים להתמקד בצרכיו של ילד מסוים בלי להזניח את צרכי האחרים, וכמובן – נכונותו ורצונו של הילד עצמו לעמוד באתגרים שאינם טריוויאליים. אלה כמובן הם רק מקצת הנושאים הנידונים בייעוץ בכל שאלה שיש להורים לגבי ילדיהם המחוננים.
"לפיכך ברור שהדילמה – עם היותה תדירה ואמיתית – אינה נושא לוויכוח בין אנשים שיש להם דעה כלשהי בנושא, וגם לא בהרכח רק עניין של ניסיון, כי כל ילד הוא עולם לעצמו. כאשר יש בעיה כלשהי, בכל תחום, הנוגעת לילד – בין אם הוא מחונן ובין אם לא – יש להיעזר במומחה שיציג את האפשרויות השונות, את הפתרונות השונים על יתרונותיהם וחסרונותיהם, ויעזור להורים לגבש דעה שתהיה לטובת הילד".
איך אדע אם הילד שלי מחונן?
"ההנחה לפיה ילד או ילדה הם 'מחוננים' או 'לא מחוננים' היא שגויה", מסבירה ד"ר דויד. "יש הגדרות רבות למחוננות, בהן הגדרתה של ד"ר אריקה לנדאו, שהגדירה 'מחונן' כילד שיש פער בין יכולותיו הקוגניטיביות ליכולותיו הרגשיות, הגדרתו של פרופסור אבנר זיו, שהגדיר מחוננוּת כפוטנציאל למצוינות, והגדרתה של אליס מילר, שתיארה ילד מחונן כילד רגיש.
"יש גם הגדרות שרבים מכירים והן קשורות ל-IQ. זה מדד מהימן וקבוע במידה רבה, אבל גם כאשר משתמשים בו יש הבדלים בין מקום למקום. לדוגמה: בארצות הברית, במרבית המדינות בהן נהוג חינוך למחוננים – 'גבול המחוננות הוא IQ של למעלה מ-130. ביישוב חורה שבנגב, לעומת זאת, ילדים בעלי IQ הגבוה מ-125 מתקבלים לתוכנית המחוננים האזורית.
"מניסיוני, מה שבאמת מעניין את ההורים בארץ זאת השאלה איך אפשר לדעת אם הילד שלהם יאותר כמחונן על ידי מבחני סאלד של משרד החינוך שנערכים בכיתה ב', או איך אפשר לדעת אם הילדה שלהם תאותר כמחוננת במבחני המחוננות של מכון קרני שנעשים בסוף בית הספר היסודי. על כך התשובה תהיה שאי אפשר לדעת, מפני שמבחני המחוננות הנערכים בארץ הם חסרי מהימנות ותוקף".
באיזה אופן הם חסרי מהימנות?
"ראשית, ילדים רבים שרמת המשכל שלהם, שנקבעה על ידי אבחון מהימן ותקף, היא 150 ומעלה, אינם מקבלים את 'תווית המחוננוּת' של משרד החינוך. ושנית, בארץ קיימת 'העדפה מתקנת' לטובת בנות - ביישובים רבים בארץ הסיכויים של בת להתקבל לתוכנית המחוננים גדולים עד פי שניים מסיכוייו של בן שדרגת האינטליגנציה שלו דומה לשלה, וזאת בשל ההעדפה המתקנת הנהוגה בקבלת הבנות לתוכניות המחוננים.
"אני מכירה מספר ילדים שה-IQ המדיד שלהם הוא למעלה מ-150, שלא התקבלו בארץ לתוכנית המחוננים במקום מגוריהם, וגם נער שה-IQ שנמדד אצלו היה 'רק' 160 – שכן במבחן שנערך לו זה הגבול העליון – והוא נכשל פעמיים במבחני המחוננוּת בארץ".
לכתבות וטורים נסופים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
באיזה גיל מאבחנים מחוננות בישראל?
"אבחוני המחוננוּת של משרד החינוך בישראל נערכים בפעם הראשונה במרבית היישובים בארץ בכיתה ב'. שלב א', שבו מאתרים את 15% התלמידים בעלי ההישגים הגבוהים ביותר בכל כיתה, נערך בדרך כלל מיד אחרי החגים, דהיינו, באוקטובר. רוב הילדים הם בגיל שבע וחצי באותה עת, אבל יש גם ילדים שהם כבר בני שמונה ואפילו יותר.
"שלב ב' של מבחני המחוננוּת נערך בארץ בין ינואר למרץ כל שנה. הילדים שנבחנים הם בגילים משתנים, שכן בארץ מקובלת מאוד הפרקטיקה של השארת ילדים שנה נוספת בגן, וככל שהמצב הסוציו-אקונומי גבוה יותר כן נפוץ יותר מנהג זה.
אי אפשר להצליח במבדקים ללא כישורים במתמטיקה
"מאחר שמבדקי המחוננוּת הנהוגים בארץ, בניגוד לכל מבחן משכל שקיים בכל שפה אחרת בכל מקום אחר בעולם, אינם תלויי גיל, הרי הילדים הגדולים יותר הם בעלי סיכויים טובים יותר להיחשב מחוננים מאשר הילדים הצעירים יותר.
"רק מיעוט מהתלמידים המאותרים כמחוננים הם בגיל הקרוב לממוצע הגיל של תלמידי אותה כיתה. כך נוצר מצב הפוך למקובל בעולם: בעוד שבכל מקום בו קיים חינוך למחוננים אחד המאפיינים של מחוננים הוא שהם לומדים עם ילדים הגדולים מהם, הרי בארץ – התמונה הפוכה".
האם בכל המקרים המחוננות מתבטאת בכישורים יוצאי דופן במתמטיקה?
"לא, אבל בארץ לא ניתן להצליח במבדקי המחוננוּת ללא כישורים יוצאי דופן במתמטיקה, משום שהם כוללים חלק מתמטי-לוגי ועוד חלק הנחשב מילולי אבל גם הוא כולל בתוכו גם חשיבה לוגית-מילולית".
תגובת משרד החינוך: "המבחנים מהימנים"
"האגף למחוננים ולמצטיינים מקיים מבחני קבלה לתוכניות ייחודיות למחוננים", מוסר מנחם נדלר, מנהל האגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך. "המבחנים מפותחים ומבוצעים באמצעות גופים שנבחרים במכרז מדי מספר שנים, ועוברים בדיקות תוקף ומהימנות שנתיות הן על ידי הגופים שנבחרו והן על ידי ועדה מקצועית המלווה את האגף ואינה תלויה בגופים הבוחנים (קבוצת פסיכומטריקאים מומחים, מהמובילים בארץ ובעולם בנושא מבחנים, ובשיתוף עם מומחים מהרשות הארצית למדידה והערכה - ראמ"ה).
"מדובר במבחני אינטליגנציה קבוצתיים. תנאי הבחינות הקבוצתיים שונים מתנאי הבחינות האינדיבידואליים כפי שקיימים במבחני אינטליגנציה כדוגמת וכסלר, בהם קיימת אינטראקציה 'אחד על אחד' וניתן לקיים חלקים שונים בזמנים שונים וליצור תנאים אופטימליים לחשיפת הפוטנציאל החבוי.
"זאת ועוד, בספרות המקצועית ידועה התופעה בה המחוננות מוסווית לעתים על ידי מיוחדות נוספת כדוגמת הפרעת קשב, לקות תקשורתית ו/או לקות למידה ובוודאי מצב רגשי מיוחד. במבחנים אינדיבידואליים ניתן להתגבר ביתר קלות על המורכבות ולעשות אבחנות מבדילות.
"העובדה שישנם תלמידים מחוננים שאינם מגיעים לסף הקבלה לתוכניות המחוננים אינה מלמדת שהמבחנים אינם תקפים ומהימנים אלא שישנם גורמים נוספים המשפיעים על הקבלה כגון סף הקבלה ומצבו של הילד בזמן ביצוע המבחן. בעניין סף הקבלה נהוג להגדיר בעולם סיפי קבלה שונים לרוב עד 5% הגבוהים ביותר בשנתון".
לפנייה לכתב/ת 
