התינוק נולד פג עם פיגור אחרי זירוז - האם תפוצה

עוד בנושא:

האישה הגיעה לבית החולים הצפוני בשבוע ה-27 להריון בשל ירידת מים. כשלושה ימים לאחר מכן בוצע בה דיקור מי שפיר, אשר לא הצביע על זיהום. בבדיקת חום הגוף של היולדת התגלה כי חום גופה הוא של 37.7 מעלות. לאחר שעתיים נמצא בבדיקה חום של 37.8 מעלות והיא הובלה לחדר לידה שם ניתן לה זירוז לידה באמצעות הזלפת פיטוצין. על פי רישומי בית החולים, ההחלטה על זירוז הלידה התקבלה ללא דיון.

"נתנו זירוז לידה בלי דיון רפואי"(צילום: שרון צור)

כעבור כשעתיים היא ילדה את בן במשקל של 1.09 שנזדקק להנשמה עם לידתו. בשל לידתו המוקדמת של התינוק הוא סובל מפיגור שכלי ומנכות בשיעור של 40 אחוזים.

בכתב התביעה טוענת האם כי זירוז הלידה ניתן לה שלא לצורך ומבלי שהוסבר לה כי קיימות אפשרויות טיפול אחרות. המומחים מטעם התובעת קבעו בחוות דעתם כי זירוז הלידה היה בלתי מוצדק וכי על רופאי ה"עמק" היה להמתין עם הלידה עד להבשלת ריאות העובר.

עוד קבעו המומחים כי משום שהחום שנמדד לאישה היה נורמלי ובדיקת מי השפיר הייתה תקינה, סכנת הפגות של הולד הייתה גדולה יותר מסכנת הזיהום. "ביצוע זירוז לידה מבלי דיון רפואי מעמיק מהווה סטייה רפואית בולטת", פוסק המומחה מטעם התביעה, פרופ' יוסף שנקר. מומחה אחר מטעם היולדת קבעה כי "שכל יום שהריון נמשך זה משפר את תחזית מצבו של העובר".

הוכללה במחקר ללא ידיעתה

בנוסף לרשלנות בזירוז הלידה, התובעת מלינה כי בדיעבד התברר לה שרופאי בית החולים הכלילו אותה במחקר רפואי ללא ידיעתה. הכללתה במחקר התגלתה ליולדת רק לאחר שקיבלה את המסמכים הרפואיים בעניינה לצורך הגשת התביעה. המומחה מטעם התובעת לא היה יכול לקבוע האם הכללתה בניסוי של היולדת שינתה את הגישה הרפואית בעניינה. "אין ביכולתי להביע דעה רפואית היות ולא ברור לי מה היה הפרוטוקול של בחירת הנשים לאחת הקבוצות של הניסוי", כותב פרופ' שנקר.

בכתב התביעה מציינת היולדת כי בית חולים העמק "הפר את זכותה לאוטונומיה להחליט על מעשיה. לא הוסבר לתובעת שהיא הוכללה במחקר ומה ההשלכות של כך".

נולד כשהוא סובל מפיגור שכלי. אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

בכתב ההגנה כפר בית החולים בקביעות מומחי התביעה וטען כי מדובר בחוכמה לאחר מעשה. על חוות דעתו של פרופ' שנקר כתבו בבית החולים כי מדובר בחוות דעת "מנותק מהמציאות ומעובדות המקרה" וכינו אותה "מגמתית שאין בין האמור בה לבין עובדות המקרה ובין המציאות דבר". את המקרה, כך מסבירים בבית החולים, יש לבחון באמות המידה שהיו קיימות ביום התרחשותו ולא לפי הפרקטיקה הנהוגה כיום.

בין הצדדים נחתם באחרונה הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין. בהסכם הפשרה הוחלט כי שירותי בריאות כללית, אשר מפעילה את בית החולים, תפצה את האם בסכום של 1.3 מיליון שקל, אך מבלי "להודות בטענה כלשהי מהטענות המועלות בכתב התביעה".