הנה זה מתחיל: 2 סרבני גט יועמדו לדין פלילי

שני מקרים ראשונים שבהם מיושמת הנחיית הפרקליטות מ-2016. שני גברים המעגנים את נשותיהם ונמצאים במאסר אזרחי - יועמדו לדין פלילי

עו"ד מירב אלמוגפורסם: 21.06.17 , 18:21

בתי הדין הרבניים בחיפה ובירושלים עשו לאחרונה שימוש ראשון בהנחיית פרקליט המדינה מנובמבר 2016, והורו לפרקליטות לפתוח בהליך פלילי נגד שני סרבני גט עיקשים. ההנחיה קובעת שבמקרה שבית הדין כפה על בעל להתגרש והוא לא עשה זאת במשך יותר מ-60 יום, ניתן להשתמש בסעיף 287 לחוק העונשין המטיל ארבע שנות מאסר על מי שמסרב למלא אחר צו שיפוטי שניתן "לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם אחר".

מדובר בשני מקרים חמורים ויוצאי דופן במיוחד. הראשון, שנדון בפני בית הדין הרבני בירושלים, עסק בבעל המסרב לתת לאשתו גט במשך כ-20 שנה, מתוכן הוא שוהה 15 שנים במאסר אזרחי שהוטל עליו כסנקציה על מנת להביאו להסכמה.

תביעה

סרבנית גט תשלם 85 אלף שקל לבעל לשעבר

עו"ד אודי בוזמן

גבר תבע חצי מיליון ש' מאשתו, שסירבה לפעול לפי החלטת בית הדין הרבני. אבל ביהמ"ש קבע שהייתה לה סיבה מוצדקת, ולכן היא תשלם הרבה פחות

סרבנית גט תשלם 85 אלף שקל לבעל לשעבר

במקרה השני מדובר על בני זוג שפרודים זה כ-14 שנה, ומאז האישה – שלטענתה סבלה מאלימות קשה – לא מצליחה להתגרש. בעלה אמנם שוהה במאסר כבר חמש שנים, אך הוא עומד בסרבנותו ונשבע שלא ייתן לה גט לעולם.

משמעות ההנחיה היא הפיכת סרבן גט לאסיר פלילי של ממש. כלומר, בניגוד לסרבני גט שנאסרו אזרחית ויכולים להשתחרר ברגע שהם מסכימים להתגרש, סרבן גט שנוהל נגדו הליך פלילי ייחשב לעבריין לכל דבר ועניין, והדבר משפיע על תנאי מאסרו ועל האפשרות שלו להשתחרר.

בשני המקרים בחנו הדיינים אם נקיטה של הליך פלילי כזה עשויה לגרום ל"גט מעושה" –שנחשב פסול לפי ההלכה היהודית. החשש עלה עקב ההוראה ההלכתית שלפיה למעט בית הדין הרבני אין הרשאה לאף גורם אזרחי – כמו המשטרה או בית המשפט האזרחי – לכפות גירושים.

אולם המסקנה של רוב הדיינים הייתה ששימוש בהנחיה לא מעלה חשש לגט מעושה. בשני פסקי הדין נעשתה סקירה מרחיבה של דעות פוסקי ההלכה לאורך הדורות, החל מהרא"ש וכלה ברב אלישיב, והמסקנה הייתה כי מאחר שההליך הפלילי מתנהל בהוראת בית הדין, לא ניתן לראות בכך כמעשה של גורם אזרחי אלא כשליחות לביצוע הוראותיו.

הדיינים הרב דניאל אדרי, הרב בן ציון הכהן רבין והרב אלעד עלי מבית הדין בחיפה חידדו כי ההליך הפלילי כשלעצמו לא בא לכפות על הסרבן את הגט אלא להענישו על כך שלא נשמע להוראות בית הדין.

עם זאת, במסגרת ההליך שהתנהל בבית הדין בירושלים בפני הדיינים הרב אוריאל לביא, הרב שלמה תם והרב דוד מלכא, הובעה גם דעת מיעוט. אחד הדיינים (לא צוין מי) סבר שאין תועלת בהליך פלילי נגד הבעל שלא מתנגד בצורה נורמלית "ואינו פועל מתוך דפוסי הגיון ומחשבה רגילים". במקום זאת הוצע בין היתר לשלוח אותו להסתכלות פסיכיאטרית ולשחרר אותו לחצי שנה למעצר בית, כשלאורך התקופה ינסו לשכנעו להתגרש.

השימוש בהנחיה כרוך בפרוצדורה: ראשית, התיק מועבר לפרקליטות שמחויבת להתייעץ עם היועמ"ש של בתי הדין הרבניים, ורק לאחר שהובעה הסכמה מועבר התיק להליך שיפוטי, שבתומו – אם הסרבן יורשע – הוא יישלח לארבע שנות מאסר פלילי.