דילמת הבכי: הדרך הנכונה להרדים תינוק
מנסים כל מיני שיטות, מתלבטים אם לתת לילד לבכות ומתוסכלים כל ערב מחדש. נשמע לכם מוכר? אפשר להימנע ממאבקי כוחות מתישים, בעזרת כמה צעדים פשוטים שכל הורה יכול לעשות
קיימות לא מעט גישות, שיטות והנחיות להורים על הדרך הנכונה להרדים את התינוק - האם לתת לו לבכות עד שיירדם? המשמעות של להרדים תינוק עם בכי קצת סותרת את המשמעות והחשיבות של לתת מענה לצרכים שלו. לא מעט מחקרים מצביעים על כך שזיהוי הצורך בשלב מוקדם מסייע במתן מענה מדויק ואיכותי לתינוק ומבסס הרגלים נכונים להמשך חייו, עוזר לחיזוק הקשר בין התינוק והוריו ובעצם מסייע לבניית היקשרות בטוחה שתשפיע רבות על התינוק וגם על עתידו כאדם בוגר.
כאשר הורה מלמד את הילד שלו ללכת לישון זה צריך לבוא מהסיבה הנכונה - ללמד אותו שכשעייפים הולכים לישון ולא שעכשיו ההורה רוצה שהוא ישן כי זה מה שמתאים לו באותו רגע או באותה שעה. נכון שקיים הבדל בין בכי של תינוק בגיל חודש לבכי של פעוט בגיל שנה וחצי, ולאותו פעוט בן שנה-שנה וחצי יש כלים אחרים להתמודד ולהבין את מה שקורה לו, אם כי הוא עדיין תינוק וחשוב לזכור שהצורך הוא צורך ממשי וזה לא פינוק.
למה התינוק בוכה?
באמצעות בכי התינוק מתקשר וגם מביע מחאה על דברים שקורים ואולי חדשים לו. לא צריך להשתיק בכי ויש להבדיל בין סוגים שונים של בכי. הורים רבים מפרשים בכי של מחאה כבכי של סטרס אולם בכי שנובע מסטרס שונה מבכי של מחאה. איך מבדילים בין שניהם? קיטורים וקולות של אממ או אהה נמצאים בקטגוריה של קיטורים ומחאה. בכי שנהפך לסטרס הוא יותר רציף ובווליום גבוה יותר, מתווסף אליו כל הגוף של התינוק ובכי כזה יכול להעיד על מצוקה של ממש.
מחקרים מראים כי ניסיון ללמד את התינוק משהו כשהוא בוכה מייצר לימוד לא אפקטיבי לטווח ארוך. לימוד בזמן בכי אמנם מייצר למידה מסוימת אבל היא פחות אפקטיבית כי כשהורה נותן מענה במצב אקוטי ומלחיץ האזור שאחראי על הלמידה במוח לא מופעל ואז אין פניות ללמידה. בשלב זה עלינו לתת מענה לצרכים של התינוק ולא לנסות ללמד אותו, כלומר לא ללמד אותו דרך הבכי להירדם לבד. לדוגמה יש הורים שמנסים להרדים את הילד כשהוא חולה ומנסים ללמד אותו לישון אבל זה לא יעבוד כי הילד לא פנוי ללמידה.
עקביות בתהליך
כניסה לשינה מתוך בכי עשויה לפגוע באיכות השינה. בכי מפריע לשרשרת הורמונים שמכינים את הגוף להתכנס לשינה, מקשה על הכניסה לשינה, פוגע בשינה עצמה ויכול להוביל לריבוי התעוררויות. זה גם דבר שרלוונטי לכל גיל ולא רק לתינוק, בדיוק כמו שאתם למשל כמבוגרים חווים משהו מאוד עצוב לפני שאתם הולכים לישון או בלחץ לקראת פגישה חשובה למחרת בעבודה, אתם בסטרס וכך זה יתאפיין גם בשינה שלכם. היא תהיה קלה יותר, יהיה לכם קשה להירדם ותתעוררו לא מעט פעמים במהלך הלילה וחלקכם אפילו יחלמו על הסיטואציה במהלך הלילה.
יכולות להיות המון סיבות לכך שהתינוק לא ישן בלילה, לכן חשוב קודם כל לוודא שלא מדובר בבעיה רפואית כמו שקד שלישי, הפסקות נשימה או חרדת נטישה שמופיעה בגילאים הללו. הורים רבים סבורים שהם ניסו הכול ושום דבר לא עובד ולכן אם שללנו את אחת הסיבות שהוזכרו כאן יכול להיות שהמקור של הבעיה הוא דווקא ביישום תהליך הלמידה על ידי ההורים וכלל לא בילד. יכול להיות שאין עקביות בתהליך או שההורים מזגזגים בין שיטות שונות. לפעמים יכול להיות שניסתם משהו רק שבוע אחד והחלטתם שזה לא עובד, אבל בשבוע הזה הילד היה חולה ובגלל זה זה לא עבד, אז זה לא נכון לקבוע שהשיטה לא מתאימה.
קראו עוד:
- כשהאבא טבעוני והילדים רוצים עוגת שוקולד
חשוב לזכור שבתהליך למידה, בטח בגיל שנה וחצי לאחר שהשתרשו הרגלים לאורך הרבה חודשים, ללימוד הראשוני לוקח זמן (אפילו שבועיים) עד שמתחילים לראות התקדמות ויישום. חשוב מאוד לא לתייג את הילד שלנו ולהגיד למשל: "הילד שלי עקשן או בכיין", יכול להיות שעובר עליו משהו וקשה לו, אולי הוא מבולבל מהניסיונות שנעשו, מהלימוד החדש, מהשינוי ואולי הוא צריך גישה אחר ויותר הכלה וסבלנות מההורים.
דוגמה 1: לפעמים אומרים על תינוק שהוא בכיין ואז מגלים שיש למשל בעיית הנקה. התינוק לא בכיין אלא פשוט בכה כי הוא רעב.
דוגמה 2: ילד שמתעורר הרבה פעמים בלילה ובבדיקה במעבדת שינה מתברר שיש לו הפסקות נשימה והתייחסנו אליו כמתפנק אבל יש לו בעיה רפואית של ממש שהקשתה עליו לישון.
מה כדאי לעשות לפני שנותנים לילד לבכות או בוחרים גישה בשינה?
1. לוודא שאין שום דבר רפואי או רגשי והקושי אכן נובע מסיבה התנהגותית.
2. לבחור שיטה שמתאימה גם לתינוק וגם להורים, להיות שלמים עם ההחלטה במאה אחוז ולהתמיד בה. כשאתם לא בטוחים אתם משדרים את ההרגשה לילד ויוצרים בלבול וחוסר ביטחון בתהליך, לכן אתם חייבים להאמין בתהליך.
3. הקפידו להיות רגישים לשינויים ולסימנים של הילד.
4. תנו לגיטימציה לקושי גם של הילד וגם שלכם, ממש במילים להגיד את זה: "חמודי, אני רואה שקשה לך. גם לי קשה, אבל אנחנו לומדים לישון וזה יעזור לך".
5. רצוי לסמוך על הילד שהוא יכול ומסוגל לישון, לסמוך על עצמכם שאתם מסוגלים ללמד אותו לישון ולהתרכז בתהליך ולא בתוצאה כי שם הלימוד האמיתי נמצא.
6. כשיש התנגדות אצל ילדים גדולים יותר אפשר להכניס את זה למסגרת של גבולות ולעזור להם להתכונן לשינה עם המון הכנה ותקשורת. חשוב לייצר ההכנה בשעות אחר הצהריים והערב ולהגיד למשל: "עוד מעט אנחנו ניפרד מהצעצועים, נאכל ארוחת ערב ואחר כך נעשה אמבטיה". ממש לייצר את השיח הזה אחת לכמה זמן במהלך אחר הצהריים, זה גם יכין את הילד לקראת מה שהולך להיות וגם ייתן לו ביטחון.
לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
7. לפני השינה להכניס את הבית לאווירה שינה בשיטת המדרגות - לאחר זיהוי סימני העייפות להתחיל בלנתק גירויים בצורה הדרגתית, כלומר להרחיק מצעצועים או גירויים אחרים, להחשיך מעט הבית, לשבת איתו באווירה נינוחה, לדבר איתו בקול שקט, לחבק, לשיר שיר שקט או לקרוא סיפור.
לאחר שהתינוק נרגע מה"אקשן" - להכניס לחדר עם אור מעומעם ולהגיד לו ברוגע שהולכים לישון, לכבות את האורות לגמרי ולהרדים אותו או להניח אתו במיטה, בנוכחות שלכם או ללא, תלוי למה הוא רגיל.
8. לוודא שעושים תהליך שינה כששום דבר לא מפריע לילד, שהוא שבע ושאין לו קקי בחיתול.
הכותבת היא בעלת תואר שני ממכון ויצמן למדע ובעלים ומייסדת של Small Talk - המרכז להנחיית הורים
לפנייה לכתב/ת 
