הדור שגדל על דיאטות
השמנת ילדים היא לא גזירת גורל אבל דיאטות במרבית המקרים לא עוזרות. אז מה עושים? מתחילים להשקיע בתזונה נכונה, גם אם אין לכם זמן וכוח, ומפסיקים להתייחס לילד עם עודף משקל באופן שונה משאר הילדים
מספר הילדים עם עודף משקל הולך וגדל, ועם ההשמנה מופיעות גם בעיות הבריאות הנלוות שבדרך כלל מיוחסות למבוגרים. כאשר התחלתי לעסוק בתחום, לא העליתי בדעתי לשלוח ילדים ובני נוער לעשות בדיקת דם לגילוי סוכרת, למשל. כיום, אני כבר לא מתפלאת כאשר לילדים רמות סוכר גבוהות.
לא פשוט להיות רזה בעולם השפע. רק מעטים מבינינו בני מזל שיכולים לאכול ככל העולה על רוחם ולא לעלות במשקל. ואם לנו קשה להתמודד עם כל השפע הזה, תארו לעצמכם עד כמה קשה לילדים.
מה עובר על ילד עם עודף משקל? מי שהתנסה ב"חוויה" להיות הילד השמן בכיתה, יכול להבין זאת. שיעורי ההתעמלות הופכים לסיוט, הליכה לים או לבריכה הופכת למבצע וקניית בגדים היא חוויה טראומטית.
"מומחים" בדיאטות כבר בגיל צעיר
יחד עם ההשמנה נכנסים הילדים מגיל צעיר מאוד לעולם הדיאטות. זהו עולם שיפוטי, מבקר, מגביל ומאיים. אם לנו המבוגרים קשה לעמוד בכל הכללים, האיסורים והדיאטות הדרקוניות, תארו לעצמכם מה עושה עולם שכזה לילד, לביטחונו והדימוי העצמי שלו.
לא פלא שיעל (שם בדוי) בת ה-14 שישבה מולי ואמרה לי בשיחה הראשונה: "יושב לפניך מקרה חסר תקנה, אין לי אופי". רק בת 14 וכבר משוכנעת שהיא אדם חלש וחסר אופי. וזאת, למה? בגלל כל הדיאטות שהספיקה לעבור בשנות חייה הקצרים.
לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
"מתי לעזאזל", אני שואלת את עצמי, "הספיקה להתנסות". מסתבר שאת "הקריירה" היא התחילה בגיל שמונה. ואגב, כיום אנחנו כבר רואים ילדי גן שמתעסקים בדימוי הגוף שלהם, וזה לא מפתיע אם הילדה רואה את אמה מתבוננת במראה, נאנחת ומכניסה את הבטן. מה קולטים ילדים בנושאי דיאטה? מה קולט ילד כאשר הוא שומע את אמו אומרת "אוי, שמנתי כל כך, טוב, מחר מתחילים דיאטה". אם אנחנו רוצים לגדל דור בריא הרי כמו בדברים אחרים זה תלוי באווירה המשפחתית ובהתנהלות של כל בני המשפחה.
כיצד אנחנו מצפים מילד שיאכל בצורה נכונה ובריאה כאשר כל המשפחה אוכלת גבינות עתירות שומן, פיצוחים, פיתות ובורקס? לדרור בן ה-30 יש עדיין זיכרון ברור מגיל 15, כאשר אביו ישב מול הטלוויזיה ופיצח גרעינים. אחרי זמן ממושך מול שפע הפיצוחים שלא נגמר, שלח דרור יד אל הגרעינים. את התגובה של אביו "איפה כוח הרצון שלך, זה לא בשבילך, לך אסור", הוא לא שכח.
חשוב לייצר אווירת אכילה שפויה
לפני מספר שבועות הרציתי בפני קבוצת אימהות. בקשתי מהן לתאר לי יום אכילה טיפוסי. אחת הנשים, אימא לשני ילדים בני שבע ותשע התנדבה. ובכן, לארוחת הבוקר היא נותנת להם קורנפלקס עם חלב, לבית הספר פיתה עם ממרח שוקולד. בארוחת הצהריים הילדים מקבלים בדרך כלל שניצל תעשייתי או נקניקיות עם צ'יפס. אחר הצהריים כל מיני חטיפים ובערב, פיצה. "ומה עם ירקות"? שאלתי. "הילדים לא אוהבים", היא התשובה הקבועה. ובכן, התזונה של הילדים היא עתירת שומנים, סוכרים פשוטים, חומרים משמרים ובלי ערכים תזונתיים.
"מדוע לא להכין להם שניצל אמיתי?" אני תמיד שואלת. התשובה הקבועה היא שכיום ההורים מאוד עסוקים. ובכן, חברים, צר לי אבל תזונה בריאה ונכונה היא חלק מהאחריות ההורית. כמה זמן לוקח להכין שניצל? הרי כל מי שקורא את התוויות על שניצל תעשייתי למשל, יכול לראות שהוא מכיל כ-42% עוף. מה עם האחוזים הנותרים?
עוד בערוץ הורים:
- 12 דברים שהורים צריכים לעשות למען עצמם
- ההורים שלא ישלחו את הילדים לקייטנה
- כשהאבא טבעוני והילדים רוצים עוגת שוקולד
משפחה עם ילד בעל עודף משקל צריכה לבדוק את עצמה ואת הרגלי האכילה שלה. זו לא רק העבודה של הילד, אלא עבודה משותפת של כל המשפחה. זו אולי ההזדמנות לשפר את צורת האכילה של כל המשפחה וכך בזכות הילד נוצר השינוי.
הרצון לשינוי חייב לבוא מהילד עצמו. הלחצים שמפעילים לעיתים קרובות לא יעילות ומזיקות. חשוב ליצור בבית אווירה של אכילה שפויה ולתת דוגמה אישית. רוצים שהילדים יהיו פעילים יותר, קומו מהכורסה וצאו להליכה יחד עם הילדים.
הפסיקו לדבר על דיאטה ולאכול ללא הכרה. למדו את ילדיכם לאהוב את עצמם. כל אחד מאיתנו הוא הרבה יותר מסך הקילוגרמים שלו. בואו נשכח מהנוסחאות וטבלאות המשקל. אנחנו הרי רוצים לגדל דור בריא בגופו ובנפשו.
הכותבת היא יועצת תזונה בעלת תואר שני בחינוך לבריאות מאוניברסיטת קליפורניה בארה"ב ופרסמה שני ספרים בנושא
לפנייה לכתב/ת 
