"לא מספיק חרדי": האבא שנאבק לפגוש את ילדיו
שימי לב, חרדי תושב ירושלים, נקרע מגעגועים לילדיו לאחר שפגש בהם במהלך השנה אחרונה שלוש פעמים בלבד. על אף הסדרי הראייה שקבע בית הדין הרבני, הוא מספר כי נמנעת ממנו גישה לילדיו, לדבריו - בלחץ הקהילה החרדית. ובבית הדין? "סחבת. במקרה שלי - שש שנים של סחבת"
כבר שש שנים נאבק שימי לב, חרדי תושב ירושלים, בזכות הבסיסית שלו כאבא לפגוש את ילדיו. אלא שלב טוען כי שילוב של סחבת בשיתוף טענות על רמתו הדתית – הביאו לכך שפגש בהם רק שלוש פעמים במהלך השנה החולפת.
<<הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק >>
סיפורה של אסתי וינשטיין, חסידת גור לשעבר שהופרדה מילדיה והתאבדה, הסעיר את המדינה – אך בדיון בוועדה לזכויות הילד, השבוע, התברר שהיא ממש לא לבד. עדויות רבות שהגיעו לוועדה האשימו את בתי הדין הרבניים בעירוב שיקולים דתיים בהחלטות על משמורת. עוד נטען, כי גם כאשר יש הסדרי ראייה, הם לא נאכפים בגלל לחץ מתוך הקהילה.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- רבנים בכירים לתלמידות הדתיות: "אל תתייצבו בלשכות הגיוס"
- החילונים "ריקניים", הרפורמים "רשעים": מה לומדים הילדים החרדים
- מנהיגי יהדות ארה"ב: זה יהיה סוף מערכת היחסים עם ישראל
"ברגע שאתה לא מספיק חרדי בשביל הילדים או בשביל בית הדין, אז ימנעו ממך לראות את הילדים", אומר לב בראיון באולפן ynet. והוא מסייג בזהירות: "לא מדובר במניעה אקטיבית - החלטה שניתן לערער עליה - אלא בסחבת. בעוד דיון ועוד דיון ועוד תסקיר. במקרה שלי מדובר בשש שנים של סחבת".
"אנשים מסתתרים מאחורי הקהילתיות"
על אף העובדה שלדברי לב ישנם הסדרי ראייה והחלטות שהתקבלו בנושא, הרי שאין מי שאוכף אותן – ואף יש מי שמפריע. כך לדבריו, נמנע ממנו לראות את ילדיו בלחץ הקהילה החרדית שבה חיה אשתו לשעבר, בגלל שהוא לא "חרדי מספיק" – ואילו בית הדין הרבני לא ממהר לאכוף את החלטותיו שלו לכפיית הסדרי הראייה.
"אלו החלטות שאין בהן את המרכיב העונשי של בית הדין הרבני", הוא אומר. "לפני כשנה היה איזשהו עניין שהייתה מעורבת בו המשטרה. זה היה ביום שישי, ומתקשר אלי בכיר בעיריית ירושלים, כשהוא מנסה להשפיע עליי טלפונית להחליק את העניין... לסגור אותו בינינו. בעקבות כך באמת תקופה ארוכה אני לא רואה את הילדים... אנשים מסתתרים מאחורי הקהילתיות והנה התוצאה".
לב המגדיר עצמו כמשתייך לזרם החרדים המודרנים, מספר כי העיד בוועדה עם דמעות בעיניים, "אבל אין לי מה לעשות", כדבריו. "יש את האופציות של להילחם ולהגיע לפסים אלימים... אבל אני לא אעצר כי אני רוצה שלילדים שלי יהיה אבא. אז הלכתי ללמוד משפטים, ואת המלחמה שלי אנהל איפה שהיא צריכה להתנהל".
"היכולת לאכוף את ההחלטות - מאוד בעייתית"
יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ יפעת שאשא ביטון ("כולנו"), מספרת על עדויות של הורים "שנקרעים בקור רוח ואכזריות מילדיהם במשך תקופות ארוכות", לדבריה, "לפעמים גם יותר משנה, רק בגלל מידת הדתיות שלהם".
"גירושים זה סיפור קשה בפני עצמו בכל מגזר. אבל בחברה החרדית הסיפור מורכב שבעתיים. גם במקרים שבהם בית הדין הרבני קובע הסדרי ראייה, באה הקהילה או רב הקהילה ופשוט מוקיע החוצה את אותו הורה שמידת הדתיות שלו לא כל כך מתיישבת עם מה שהיו רוצים. לצערי הרב נוכחנו בוועדה שהיכולת לאכוף את זה היא מאוד-מאוד בעייתית".
לדברי חברת הכנסת, "לבית הדין יש את הדינאמיקה שלו, את סדר היום שלו, והוא מחליט מתי בעצם לקיים את הדיונים, כך שלצערי הרב אנחנו די מוגבלים מהבחינה הזו". כעת ממתינה שאשא-ביטון לתגובת משרד המשפטים לבקשה להפריד את נושא המשמורת מהדיונים על הגט, כך שהוא יידון תמיד בבית המשפט לענייני משפחה.
מהנהלת בתי הדין הרבניים נמסר: "איננו מגיבים להליכים משפטיים ואסור לנו על פי חוק להציג נתונים מתוך התיקים עצמם. כאשר מוצגים מקרים כאלה בתקשורת, ראוי להביא את התייחסות ההורה הנוסף במקום מתן תמונה חד-צדדית. יש לציין כי טובת הילד היא העומדת לנגד עיניו של בית הדין, ולא מצבו הדתי של אחד ההורים".