ומה עם שפירא, בורג, סרלין ורוקח?

עם פתיחת תיקי החטיפות של ילדי תימן, מזרח ובלקן החל המאבק על הזיכרון ההיסטורי ובמסגרתו הניסיון לקבע את האחריות הפוליטית לחטיפות. ברשתות החברתיות ובתקשורת הממוסדת מתבצע ניסיון להפיל את כל האחריות לחטיפות על "השמאל" שמזוהה עם מפא"י, המפלגה ששלטה בישראל כ-29 שנים ברציפות. ה"ימין" מתמקם בצד המאשים והדתיים הלאומיים מצטרפים אליהם או שותקים. כך, בפרשה אולי האפלה ביותר בתולדות ישראל משתמשים בהבחנה השיקרית בין ימין ושמאל כדי לבנות בשבילנו זיכרון מעוות.

עוד דעות ב-ynet:

צמצום החשמל לעזה, מדובר במעשה הנכון?

מדינת הלאום של היהודים או מדינת החרדים?

מתווה של התבוננות מחדש

אסור לסכן את השותפות עם יהודי ארה"ב

מעניין לראות את ה"ימין" המאשים, בעיקר כשהמפלגות השותפות למפא"י היו המפד"ל (כיום הבית היהודי) והציונים הכלליים (הליברלים שנטמעו בחרות כיום הליכוד). קחו למשל את מנהיגי המפלגות הללו: חיים שפירא ויוסף בורג מהמפד"ל, יוסף סרלין וישראל רוקח מהציונים הכלליים. שלושת הראשונים היו שרי הבריאות בשנים 1948-1955; מ-1952 שפירא ובורג כיהנו כשרי הסעד עד 1970; שפירא היה גם שר הפנים ב-1949-1952, וישראל רוקח היה שר הפנים לאחריו, עד 1955.

ידוע כי משרדי הבריאות והסעד עוסקים בהשגחה, טיפול ופיקוח בעניים ובילדיהם, ושמשרד הפנים אחראי על הטיפול והפיקוח על כניסות ויציאות של הורים וילדיהם מהמדינה. מדוע לא עולות שאלות כיום בדבר אחריותם של השרים הללו? כיצד שפירא ובורג אינם מזוהים עם אחריות? איך ייתכן שסרלין - שהתאמץ לצמצם את אחריות משרד הבריאות כלפי העולים ורוקח האאוגניסט, שתמך בתנועה להיגיינה רוחנית בישראל לא מזוהים עם אחריות כלשהי? למה רק "השמאל"?

הבא וניקח דוגמה אחרת ללבן את העניין: התנהלות הממשלות לדורותיהן בנושא הסטטוס קוו. כאן נגלה כי האחריות דווקא כן מתחלקת בין שותפי הקואליציה. בהסכם הסטטוס קוו שנחתם בתחילה בין בן גוריון לחזון איש החרדי, האשמה מתחלקת בין מפא"י לחרדים והציונות הדתית. גם כיום במשברים שמתחוללים בנושאי דת ומדינה, בשיח התקשורתי מתגלים אשמים רבים, בראשם החרדים, אבל גם הפוליטיקאים מהימין ש"מוכרים את המדינה" לחרדים. למרבה הפלא – כאן לא משתמשים בהבחנה ימין ושמאל. כאן מבקרים את כל העוסקים במלאכה.

אנו טוענים כי בפרשת החטיפות לא במקרה נפקד מקומם של פוליטיקאים/מפלגות מהימין, הדתי והליברלי. מפא"י היא אכן הנושאת הראשית באחריות על הדיכוי שהופעל על יושבי הארץ, וותיקים כחדשים. אינספור מחקרים היסטוריים וסוציולוגיים יכולים להעיד על כך. ואולם, משרדי הבריאות, הסעד והפנים זה גם המפד"ל והכלליים. האין זה מפתיע ששתי מפלגות שנמצאות כיום בשלטון לא מזוהות עם אחריות היסטורית לחטיפות?

על מנת לנקות את המפלגות הללו מאחריות, צריך לחולל ספינים מתוקשרים ולחזור עליהם מספיק פעמים כדי לצרוב אותם בתודעה. ספין טוב חייב לכלול קצת אמת, למשל להצביע על מפא"י כאחראית. אולם! וזהו אולם גדול, ביחד עם מפא"י היו מפלגות שמזוהות כימין. העובדות מלמדות אותנו שהממסד הפוליטי מעולם לא היה שמאל ולעומתו האופוזיציה מעולם לא היתה ימין. להבדיל אלף אלפי הבדלות, הממסד תמיד היה אשכנזי. יוצא מכך, שכיום ההבחנה שמאל-ימין משבשת את העובדות ההיסטוריות. למעשה, את הניסויים והחטיפות חייבים להבין כאסון שהמיטו עלינו מנהיגי הממסד האשכנזי-ציוני – מפא"י ושותפיהם לקואליציה מה שהיום נקרא "ימין"!

ד"ר הני זובידה, ראש החוג למדע המדינה באקדמית עמק יזרעאל. ד"ר בני נוריאלי, הוא מרצה בחוג למדע המדינה באקדמית עמק יזרעאל ובחוג לתקשורת במכללת ספיר