תמיד כשאני מתלהבת, הם בורחים ממני
נגה מצאה את עצמה בתוך מעגל קסמים מתסכל וכואב שמתחיל כשהבחור מתלהב ממנה בזמן שהיא משדרת "קוליות", ומסתיים כשהיא מתחילה להתלהב ואילו הוא מאבד עניין, מתרחק ומתפוגג. אימון אישי
כשנפגשנו בפעם הראשונה כדי לבדוק אם סדנה יכולה להתאים לה, נגה בעיקר הקשיבה. על פניה היפות הייתה מקועקעת הבעה חתומה, שלא כל כך רמזה על מה שהתחולל מבפנים. הרגשתי איך בקלות היופי והאינטליגנציה בשילוב הרוח הקרירה והמסקרנת שנדפה ממנה, יכולים להיות הדבר הסקסי שמושך את הגברים אליה. מה שלא היה ברור לי בשלב ההוא, זה מדוע הם "בורחים" ממנה בסופו של דבר, ומסיימים איתה את הקשר תוך מספר שבועות קצר בלבד.
הפגישה שלנו הסתיימה, ובדקה התשעים ותשע היא אמרה את ה"כן" למערכת היחסים שלנו והצטרפה לסדנה. הסיפור של נגה עם כל מה שקשור בזוגיות החל להתבהר ככל שצללנו פנימה, כאשר כל מפגש קבוצתי חשף עבורה ועבורי עוד דף במה שקורה לה ביחסים. נגה מצאה את עצמה בתוך מעגל קסמים מתסכל וכואב עם התחלה, אמצע וסוף ידועים מראש. בהתחלה הוא מתלהב, היא בודקת, בוחנת, משדרת "קוליות" ואז, ברגע שהיא מתמסרת לרגש, כל ה"קוליות" נעלמת באחת, ונגה מוצאת את עצמה "אול אובר דה פלייס".
פתאום זאת היא שמתקשרת, יוזמת, רוצה יותר מדי, נעלבת בקלות, מנתחת בלי סוף כל סיטואציה, עד להגעת אותו "גונג" חרישי שמסמל את תחילתו של הסוף, כשההמשך כבר ידוע מראש: הוא מאבד עניין, מתרחק ומתפוגג, ואילו היא נותרת פצועה ולבד.
היה זה המפגש הרביעי שסימן את תחילתו של השינוי. בתוך מסע חזרה בזמן ושיח על דפוסי כניסה לקשר, נגה החלה להיפתח. היא שיתפה בקול רועד כמה אנקדוטות מהילדה שהיא הייתה, ילדה שנתלשה ממקום מוכר לארץ חדשה. בעיניים דומעות היא נגעה בעצב הפתוח והסבירה איך תחושת הזרות עדיין קיימת עמוק בתוך הרקמות שלה. אל תחושת חוסר השייכות הצטרפו זיכרונות צורבים של דחייה מהילדים בכיתה, וקשר סימביוטי עם האימא שהתהדק עוד יותר מאז שהאבא נפטר, קצת אחרי שעלו ארצה.
נגה שחזרה שוב ושוב מערכות יחסים טוטאליות בהן היא מוכנה לוותר אפילו על עצמה, רק כדי לא לחוות שוב את חווית הנטישה. הפחד ברא שתי נוגות מאוד שונות: נגה של ההתחלה שהיא מרוחקת ומסקרנת, ונגה של אמצע-סוף הקשר, שהיא תלותית וחסרת ביטחון. אלו הן שתי דמויות מראה הפוכות שיוצרות דיסוננס, ומביאות את הכרוניקה לכדי סוף ידוע מראש.
ההסכמה שלה לשתף את קשייה בתוך הקבוצה הביאה לגילוי משמעותי. נגה הבינה שלמרות חשיפת הצדדים הפחות "אסתטיים" ובוודאי לא ה"קולים" שלה, השמיים לא נפלו. הבנות עדיין הסתכלו עליה בהערכה והיא לא ננטשה רגשית. ההבנה שהיא יכולה להציג את החלקים הללו שבה ועדיין להישאר שייכת, זרעו בה החלטה אמיצה ששינתה את דפוס היחסים שהכירה עד כה. היא שמה לעצמה ליעד להצליח להיות שקופה הרבה יותר מול גברים ובכלל, כאשר תהליך השינוי שלה כלל שלושה ערוצים מרכזיים:
1. לחזק את הביטחון
נגה החלה לחזק את תחושת הערך העצמי שלה. בתוך המרחב הקבוצתי זה דרש ממנה אומץ להמשיך להיות כנה ואותנטית, ומחוץ לקבוצה נגה התבקשה להתעמת עם המקומות שבהם היא הרגישה שהיא "לא מספיק". בכל מפגש עם גבר חדש נגה החלה לנסות ולסגל לעצמה קול פנימי שהוא הרבה פחות מחמיר, והרבה יותר מקבל ומעצים.
2. לפרק את התלות
במהלך המפגשים סקרנו את מערכות היחסים שלה מול אנשים משמעותיים בחייה, ומיפינו כיצד התלות באה לידי ביטוי בתגובות ובהתנהגות שלה. מסתבר שנגה הייתה זקוקה לאישור על כל דבר. היא התייעצה והתבלבלה ולא הייתה מסוגלת למצוא תשובות בתוך עצמה, מה שהוביל למלחמת התשה והעמיק את חוסר היכולת לקבל החלטות לבד. בחרנו יחד עם הקבוצה הגדרות עשייה ברורות שתפקידן לפרק את הדפוסים הקיימים ולסמן דרך חדשה להתנהלות, דרך נטולת ריצוי ופחד עם הרבה יותר הקשבה למה שנכון עבורה.
3. תקשורת שקופה
הערוץ השלישי היה שקיפות, ובמילים אחרות: להתחיל לדבר! להשמיע את מה שהיא חושבת, מרגישה ורוצה. המטרה הייתה לצמצם את הפער הגדול בין שתי הנגות, ולערבב אותן לכדי נגה אחת, אמיתית ופתוחה. החוויה במפגש בו ללא תכנון מקדים, היא מצאה את עצמה פגיעה וחלשה ובכל זאת מתקבלת באהבה, אפשרה לנגה לראות את האפשרות שזה יכול לקרות גם בחייה הרומנטיים. נגה הבינה שככל שהפחד שולט בנו, אנחנו מתרחקים מהיכולת לבוא לידי ביטוי ביחסים כמו שאנחנו, בפשטות ואותנטיות. החוכמה היא להסתכל לפחד הזה בעיניים ולשנות.
חמוטל לוי לשם היא מאמנת אישית ועסקית בנקודתיים - תהליכי זוגיות
