בתו של השף גולן גורפינקל הלכה לעולמה בגיל 15: "היא הייתה המלאך הקטן שלי"
שלושה ימים לאחר שחגגה את יום הולדתה ה-15 נפטרה מאי גורפינקל - בתו היחידה של שף מסעדת "דלאל" גולן גורפינקל - בתום מאבק של שנים במחלת הסרטן. אביה נפרד: "לעולם לא אתרגל לזה שהיא לא פה"
שלוש שנים וחצי נלחמה מאי גורפינקל במחלת הסרטן הקשה שתקפה אותה כשהייתה בת 11 וחצי, ואמש (ב') הלכה לעולמה במחלקה האונקולוגית בבית החולים איכילוב בתל אביב. למאי לא היו אחים ואחיות, והיא בת יחידה להוריה - ענת עמישי והשף של מסעדת "דלאל" בנווה צדק בתל אביב, גולן גורפינקל. "היא הייתה המלאך הקטן שלי", אמר אביה ל-ynet. "לעולם לא אתרגל לזה שהיא לא פה". היא תובא למנוחות היום ב-17:00 בבית העלמין קריית שאול.
מאי הייתה רקדנית מקצועית ורקדה מחול מודרני. לילה אחד, חודשים ספורים לאחר יום הולדתה ה-11, חשה מאי כאבים חזקים מאוד בברך. בתחילה חשבו שמדובר בכאבי גדילה ובכאבי מאמץ מהריקוד, אך צילום רנטגן שבוצע גילה ממצא חשוד. כעבור כמה ימים קיבלו ההורים את הבשורה הקשה כי בתם חולה בסרטן.
בריאיון למוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", שפורסם לפני כשנה וחצי, סיפר השף על רגע הבשורה: "אחרי שחזרו תוצאות הביופסיה שעשו לה הכניסו אותנו לחדר שבו חיכו לנו ארבעה רופאים ועובדת סוציאלית. פתחתי את הדלת ואז הבנתי לבד. אף אחד לא היה צריך לדבר. כולם ישבו מולנו בפנים קפואות עם הראש למטה. הבנתי מיד הכול".
אחרי סדרת טיפולים וניתוחים שונים הצליחו הרופאים להדוף את הסרטן, אך חודשים מעטים אחרי תום ההקרנות והטיפול הכימותרפי חזרה המחלה - והפעם עם גרורות. גורפינקל סיפר באותו ריאיון: "כל שלושה חודשים היינו עושים עושים סי-טי כי המחלה שולחת גרורות. אז היא עשתה סי-טי וחיכינו לתוצאות. כל פעם היינו נתונים בחרדה מהתוצאות. אימא של מאי שאלה אותי למה לוקח להם כל כך הרבה זמן לענות, כי הייתה לה תחושה לא טובה, ואני אמרתי לה שתפסיק עם השטויות וניסיתי להישאר אופטימי. ואז הגיעה שיחת הטלפון מהרופא.
"השעה הייתה 10:30 בבוקר ואז ראיתי את הטלפון של הרופא על הצג. בדיוק הייתי ב'דלאל' עם שני הסגנים שלי בשיחה, ופתאום קיבלתי דה ז'ה וו, כי כביכול כבר חזרנו לשגרה והכול היה בסדר ומגניב. הרופא ביקש שנגיע למחלקה כי הגיעו התוצאות. בפעם הראשונה לא קיבלתי את זה כמו שקיבלתי עכשיו, כי כשאתה נמצא במחלקה כל כך הרבה זמן אתה מבין מה הסיכון כשזה מגיע לריאות. ברחתי רחוק מהמסעדה והסגנים שלי הלכו אחריי, וכשהלכנו מספיק רחוק התפרקתי. בחיים לא התפרקתי ככה. ואז עשיתי סוויץ' וחזרנו לשגרת מחלה".
אמש, כאמור, הכניעה המחלה את מאי. "אימא שלה, שהיא רחוקה מאור הזרקורים, לא זזה ממנה והייתה ממש לביאה", סיפר האב. "מההתחלה ועד הסוף מאי דאגה שהכול יקרה כמו שהיא רוצה, עד הנשימה האחרונה. היא השאירה מורשת אחריה ושינתה את עולמי".