לא פשוט להיות היום חילוני
"תכנים חד-צדדיים במערכת החינוך, מבוכה מגזרית ורגשי נחיתות: מבלי משים נהפך המושג "חילוני" למילה נרדפת לריקנות, שטחיות וחוסר נאמנות. האם החילונים התעוררו סוף-סוף לעמוד על דעתם ולדרוש ברצינות את זהותם היהודית החופשית?"
שוו בנפשכם מה היה קורה אם ב"תלמוד תורה", מעבר לרחוב בבני ברק, היו נכנסים לגן ילדים שני מתנדבים חמודים מ"השומר הצעיר", משוחחים עם התלמידים, אומרים להם שאין אלוהים - ומדברים איתם על נטייה מינית ועל משפחה חדשה.
<<הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק >>
בימים האחרונים מורגשת עירנות ברוכה בקרב הציבור החילוני. זה התחיל עם בית ספר תיכון ממלכתי בתל אביב, שלא הסכים להיפגש עם בית ספר ממלכתי-דתי בגלל הגבלות וסייגים במעמד צד אחד, והמשיך במחאת הורים על תכנים דתיים שזולגים בלי מידה לספרי הלימוד.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- ספאסט-נישט: ראיתם פעם חרדי עם תיק גב? בין פחד שמוביל לחורבן - לפחד של אחריות: "הולך על חבל דק"
- כמהות לאהבה: הקשיבו לבדידות של הרווקות הדתיות
לא פשוט היום להיות חילוני. מבלי משים נהפך המושג "חילוני" למילה נרדפת לריקנות, שטחיות וחוסר נאמנות. האם החילונים התעוררו סוף-סוף לעמוד על דעתם ולדרוש ברצינות את זהותם היהודית החופשית?
"התעוררות חילונית"? אליה וקוץ בה
אני חושב שהמבוכה שחשים היום חילונים רבים היא במקומה, ואני גם שמח על כך שהתלמידים עומדים על דעתם, ומברך על הורים שמוחים על כך שמערכת החינוך לא מכבדת את ערכיהם ולא משקפת את דרך החיים החופשית שלהם. הם הרי בחרו לילדם מסגרת ממלכתית, ומותר להם לדרוש חינוך ישראלי כללי.
בעיה נוספת היא הפחד מכפייה דתית, והכאב המוצדק של הציבור שמערכת החינוך עושה עליו מניפולציה דתית. החשש הזה ירחיק עוד יותר את הציבור הישראלי מיהדותו. הפחד והבורות יעמיקו, והתוצאה היא עוד ניכור וניתוק וכעס. גם זה לא מתכון טוב ליהדות חילונית.
החילוניות איננה זרם ביהדות – ואסור שתיהפך לכזו. החילוניות היא תופעה קיומיות ששורשיה בנאורות, ובישראל היא קשורה קשר בל יניתק בצמיחה של הציונות כתנועה לאומית. אסור שהחילונים יבנו להם כאן ממסד משלהם, עם היררכיה ועם גדרות וחומות. אנחנו כאן הרוב, ונמשיך להוביל את התנועה הציונית למרות המשבר הזהותי שהציבור שלנו מצוי בה בעת הזו.
חילונים, תהיו גאים
החילוניות שלנו חייבת להיות בעלת גישה מכילה, פתוחה, ליברלית ופלורליסטית. זו גישה שפותחת חלון ומבט וראי לכלל ישראל. בן גוריון וחבריו בנו כאן בית יהודי לכל מי שחפץ בכך. הם הכירו את ארון הספרים היהודי, וראו עצמם כממשיכי המסורת היהודית; חלק הכרחי מן ההיסטוריה היהודית.
ברל כצנלסון, זלדה, זאב ז'בוטינסקי, רחל המשוררת, עגנון ולאה גולדברג יצרו כאן שפה ותרבות רבת-רבדים שתשמש כאן אכסניה לעם שיש בו תפיסות רבות ומגוונות של יהדות, וכולם בפנים. גם יהודי התפוצות מוזמנים.
הכל עניין של ביטחון עצמי, קשר אמיתי וחי עם התרבות וההיסטוריה היהודית, ומבט אופטימי לעתיד. הרי כעס, שנאה וניכור לא יקדמו אותנו. צריך להפוך את האנרגיה הזו לכוח מחדש ויוצר, שיחבר עוד ועוד ישראלים ליהדות פתוחה וחופשית. שנמשיך ליצור כאן שיח מכבד ומחבק של כל מי שבוחר להיות יהודי בדרכו, ועדיף לעשות זאת בחיוך ועם הומור יהודי טוב.
- הכותב הוא מנכ"ל "בינה", התנועה ליהדות חברתית
לפנייה לכתב/ת 
