רילוקיישן לחו"ל? הכירו את אלה שעשו את הדרך ההפוכה
איטלקי, צרפתייה וספרדייה עזבו את אירופה הקלאסית ובאו אל החום והקצב המהיר של ישראל כדי להתקדם בקריירה. איך הם מסתדרים עם התרבות העסקית שלנו ומה ימליצו למי שחושב לעשות צעד דומה? מר, ורוניק וכרמינה מספרים על איך זה להיות ברילוקיישן בישראל
לראות עולם: המשרות שימלאו לכם חותמות בדרכון
כרמינה מנדולה (carmine mandola), תושב פומפי שבאיטליה, הגיע עם משפחתו לישראל לפני כשנתיים וחצי על מנת להקים בישראל את הפעילות המקומית של חברת ביטוח האשראי הבינלאומית Coface, אחרי שעבד מטעם החברה בצרפת, בלגיה ולוקסמבורג.
מנדולה מתגורר ליד הים בתל אביב יחד עם משפחתו, ואומר כי לא נתקל בקשיי קליטה מרובים בישראל בשל ניסיונו בעבודה במדינות זרות: "אני מאמין שהמפתח לקליטה מוצלחת במדינה חדשה הוא לשמור על גישה פתוחה. לפעמים בהתחלה, הייתי צריך לבדוק אם ההודעות וההנחיות שלי לעובדים ולעמיתים לעבודה היו מובנות. בשל הבדלי התרבות, לא תמיד מה שהתכוונתי אליו התפרש כך גם אצל הצד השני.
"ברור שהייתי צריך לשנות כמה הרגלים כמו את קוד הלבוש שהוא מאוד לא פורמלי בארץ, וגם את הקשר המקצועי שהוא מאוד ידידותי בישראל".
"לעשות עסקים בישראל זה מעניין מאוד"
מנדולה מציין כי למרות ההבדלים הרבים בין ישראל לאיטליה מולדתו בכל הקשור להיסטוריה, דת, מזג אוויר, והתנהגות התושבים, ישנם גם הרבה דברים אליהם היה רגיל מעיר מולדתו, אשר עזרו לו בהשתלבות: "אני במקור מפומפיי שבדרום איטליה ולכן לא היו לי שום קשיים להשתקע בחיים החדשים שלי בישראל. מצאתי כמה דברים שיש לנו במשותף, כמו להגיע ישר לנקודה ולומר דברים כמו שהם".
מנדולה מתייחס גם לאופי הים תיכוני שבא לידי ביטוי בהתנהלות העסקית מול לקוחות וספקים: " לעשות עסקים בישראל זה מעניין מאוד, ובגלל שאני אוהב לנהל משא ומתן מצאתי את עצמי במדינה הנכונה".
מנדולה מתוודע לישראל לא רק במישור המקצועי: " אני אוהב ריצות ארוכות ומשתדל לרוץ בשעות הבוקר המוקדמות. בתוקף תפקידי אני מסתובב בכל הארץ, אבל הריצה מאפשרת לי להכיר את ישראל ואת נופיה, דרך הרגליים. השתתפתי כבר במרתון תל אביב, מירוץ הלילה של תל-אביב, חצי מרתון עין גדי, חצי מרתון בית שאן ואפילו מרתון בית לחם".
את השפה העברית מנדולה עדיין לא למד בצורה מסודרת אך הוא אומר שלא מדובר במכשול ממשי: " עוד לא היה לי הזמן ללמוד עברית כראוי, אך אני מתכוון לעשות זאת בחודשים הקרובים. יחד עם זאת, בישראל אפשר להסתדר ולדבר באנגלית כמעט עם כל אחד, ובטח עם לקוחות ויצואנים".
לשאלה איך משפחתו הסתדרה עם המעבר לישראל מנדולה עונה כי "בהתחלה היה קצת קשה, אך עכשיו המשפחה שלי לא רוצה לעזוב את ישראל..."
לאלה מאיתנו שמתלבטים לגבי רילוקיישן בעצמנו מנדולה ממליץ בחום לרכוש ניסיון בחו"ל. "אני חושב שעבודה וחיים במדינה זרה הם הרפתקה גדולה שבה ניתן לגדול ולהתפתח הן מבחינה מקצועית והן מבחינה חברתית".
הדבר היחד שאליו מתגעגע מנדולה הוא האוכל האיטלקי בבית אך עצתו לתושבים הזרים שמתלבטים אם להגיע לרילוקיישן בישראל פשוטה וברורה: "להפסיק להתלבט ופשוט להגיע ארצה. תשכחו מהחששות וממה שלעתים רואים בטלוויזיה. מדובר במדינה נפלאה ובטוחה. פשוט תגיעו ותיהנו".
העדיפה את ישראל על אמסטרדם ולא מתחרטת לרגע
מר חימנו (Mar Gimeno) שנולדה בעיר סארגוסה שבספרד היא דירקטורית בחטיבת הכימיה של חברת טבע בפתח תקווה. בחברה הציעו לה לבחור רילוקיישן לאמסטרדם או לישראל, ולמרות חוסר ההבנה של סביבתה הקרובה, בחרה להגיע למזרח התיכון: "היה לי ברור מהרגע הראשון שאבחר בישראל. מה אגיד לך, אנשים סביבי (גם ישראלים) נדהמו כולם מהבחירה שלי, הם לא הצליחו להבין את זה".
גם חימנו גרה קרוב לחוף בתל אביב והיא מספרת שהגיעה להרבה נסיעות עסקים לישראל לפני המעבר כך שהכירה את המדינה. "ידעתי שאני עומדת לאהוב אותה למרות שיהיה קשה בהתחלה".
חימנו מסמנת את הבירוקרטיה אצלנו כמכשול הראשון בקליטה בישראל: "זה היה קשה בחודשים הראשונים. פתאום צריך להתמודד עם כמה דברים במקביל – לשכור דירה, חשבונות, ארנונה. הרבה שלבים, שעות של המתנה לדברים פשוטים, פגישות שלוקחות חודשים, ובנוסף, אם אתה לא בטוח במה שאתה צריך, תכין את עצמך לאינסוף שעות של ניסיונות למצוא את מה שרצית".
אך לעומת זאת חימנו משבחת את היצירתיות הישראלית ואומרת כי התרבות העסקית בישראל "ישירה, פתוחה. לפעמים קצת 'בלאגן', אבל במקביל חדה ומלאה רעיונות חכמים. אנשים פתוחים לחשוב מחוץ לקופסה".
על העברית היא אומרת: "אני מנסה ללמוד אבל זה קשה. אני משתמשת באנגלית בעבודה כך שאין הרבה הזדמנויות להתאמן. גם ברחוב ובחיים הפרטיים, אנשים, כשהם מבינים שאני לא מישראל, הם עוברים לאנגלית כמעט באופן מיידי. במשרד אנשים מאוד תומכים ויש לנו את 'מילת השבוע', אז הם מלמדים אותי מילים מיוחדות ובדיחות. והם אומרים שהמבטא שלי די טוב!".
חימנו הגיעה לישראל לבד לפני קצת יותר משנתיים וחוץ מללמוד עברית הספיקה למצוא בן זוג ישראלי ובכלל להתאהב באנשים ובמזג האוויר. לדבריה חוץ מקצת לאוכל של אמא, היא לא ממש מתגעגעת הביתה.
"להגיע עם דף חלק שמוכן למילוי"
ורוניק פוסטמא (véronique postma) היא מנכ"לית חטיבת הכביסה וטיפוח הבית בחברת הנקל סוד, תפקיד אליו מונתה ביולי 2015 לאחר 13 שנות עבודה בהנקל סוד בצרפת. היא מספרת שבתחילה ההודעה על המעבר לישראל ערערה אותה מעט: "הופתעתי קצת בהתחלה ולא במובן החיובי, משום שרוב האנשים בצרפת רואים את ישראל בתור מדינה מסוכנת למדי", אך לאחר ששוחחה עם עמיתים שהכירו את ישראל דעתה השתנתה: "כולם המליצו לי לנצל את ההזדמנות משום שהם היו בטוחים שאנו נהנה מכך אז ההחלטה שלנו הייתה להגיע עם דף חלק המוכן למילוי".
פוסתמא מתגוררת בהרצליה פיתוח ומספרת שהגיעה עם משפחתה לחופשה בישראל חמישה חודשים לפני תחילת הרילוקיישן, כדי לבחון את השטח, אך הם מיד הרגישו בבית: "היתה לנו תחושה מאוד מוזרה של הרגשה מיידית שאנחנו בבית, בלי בעיות ממשיות של הסתגלות מלבד כתיבה בעברית. דיבור הוא לא בעיה הודות לאנגלית".
על הדרך בה עושים עסקים בישראל לפוסטמא יש כבר דעה מגובשת: "עסקים מהירים, החלטות מהירות, גמישים מאוד אבל לרוב יש מחסור במבט לטווח הרחוק ופעולה רגשית למדי".
היא מתגעגעת לקניות בפריז אך אוהבת את דרך החיים בישראל ומספרת כי "בארץ הרבה פחות לחוץ מפריז. מזג אוויר, ים, אוכל, התמהיל בין מודרניות להיסטוריה, והנחמדות של האנשים שלפעמים קצת קשוחים וישירים אבל תמיד תומכים". לפוסטמא יש שלושה ילדים גדולים בגילאים 15 עד 21 והיא מספרת שהם הסתגלו באופן מיידי, נהנים מהחופש, מהאנרגיה ומרגישים תחושה בלתי צפויה של ביטחון".
לשאלה מה תמליץ למי שחושב על רילוקיישן בישראל היא מציעה :"לשכוח את כל מה שאמרו לו קודם על המדינה, ולקבל את המדינה כפי שהיא: בלי שיפוט או השוואה. פשוט להקשיב ולראות".