מזונות שוויוניים? "החלטת העליון מנוגדת להלכה"
עקב מעבר למשמורת משותפת ביקש גבר להפחית את המזונות שבהם חויב. הדיינים בב"ש דחו אותו ומתחו וציינו: "ההחלטה – למרות פסיקת העליון"
זמן קצר בלבד אחרי החלטת בית המשפט העליון
בדבר השתתפות שוויונית של נשים גרושות במזונות במשמורת משותפת, מגיעה ביקורת "הלכתית": בפסק דין שניתן לאחרונה דחה בית הדין הרבני בבאר שבע גבר שביקש להפחית את סכום המזונות שבו הוא מחויב לאור המעבר למשמורת משותפת על הילדים. הדיינים סברו שהמגמה החדשה מנוגדת להלכה,
מה גם שהיא "מעוותת" ועלולה להביא אימהות לחרפת רעב.
פסק הדין עסק בבקשת אב לפטור אותו ממזונות ילדיו בני 11 ו-8 בעקבות קביעת משמורת משותפת. בני הזוג, שהתגרשו ב-2014, הסכימו בתחילה שמזונות הילדים יעמדו על 3,800 שקל (1,900 שקל לילד), וכי משמורתם תהיה בידי אמם תוך שנקבעו להם זמני שהות עם אביהם. אך בהמשך הגיעו ההורים להסכמה על משמורת משותפת, ובעקבות זאת הגיש האב לבית הדין הרבני תביעה לביטול מזונות. לטענתו כל אחד מהם מרוויח כ-11 אלף שקל, ולכן עליהם לחלוק באופן שווה בהוצאות הילדים:
יש לציין שהדיינים כתבו את פסק הדין עוד לפני פרסום ההלכה החדשה של העליון, אך הבהירו שהם עומדים מאחוריו גם לאחר מכן.
תביעה
העלילה על האב – ואיבדה משמורת על הילדים
עו"ד אופק תבור
במהלך מאבק בין בני זוג טענה האם שבעלה לשעבר תקף מינית את בתם. ביהמ"ש הגדיר את התנהלותה "הרסנית", והילדים יעברו לחזקת האב
אלא שהאם סירבה לשינוי. לטענתה, על אף האחריות ההורית המשותפת, עדיין היא הנושאת העיקרית בעול הכלכלי של גידול הילדים בהתחשב בכך שבסך הכול התווסף לאב לילה אחד של לינה. היא טענה שהסכימה למשמורת המשותפת כדי לחזק את הקשר בין הילדים לבין אביהם אבל לא ייתכן שתוספת של לינה שבועית תהפוך את הקערה על פיה ותדון אותה לחיי עוני.
הדיינים - הרב אליהו אריאל אדרי, הרב אבידן משה שפנייר והרב אברהם צבי גאופטמן - הבהירו כבר בתחילת פסק הדין כי לפי דין תורה האחריות למימון צרכי הילדים מוטלת על האב בלבד לכל הפחות עד גיל 15, וזאת במטרה שלא לפגוע ביכולתה של האם להתפנות לצורכי הילדים.
"משמורת ואחריות הורית משותפת אינה יכולה לשמש עילה לשחרור האב מחובתו לזון את ילדיו", כתבו והוסיפו שטענת האב "היא המשך למגמות שונות המנסרות בחלל האוויר, שהן הפוכות מדין התורה ואם יתממשו חלילה יגרמו חרפת רעב לילדים רבים".
הם כתבו כי לאורך שנים נהגו למתוח ביקורת על כך שבבית דין רבני נפסקים לילדים מזונות נמוכים יותר מבית המשפט למשפחה. אלא שדווקא החיוב הגבוה במזונות גרם לכך שאבות רבים קרסו תחת עול כבד מנשוא – וקראו לשינוי. "והנה, עיוות זה 'מתוקן' על ידי עיוות אחר, שבו חיוב המזונות הולך והופך לשוויוני", נכתב. "גם שיטה זו כקודמתה תוביל למשבר שבו יידונו אימהות וילדים לחרפת רעב בשם השותפות בנשיאה בעול".
בנסיבות אלה תהו הדיינים האם לא עדיף להודות בטעות ולחזור לשיטת ההלכה שמטילה על האב חובה מוחלטת, אך מחייבת אותו במזונות מידתיים שהולמים את מצבו הכלכלי ומותירים לו די למחייתו?
בסיכומו של דבר פסקו הדיינים שגובה המזונות שנקבע בין ההורים בהסכמה סביר ומשאיר לאב די והותר למחייתו. עם זאת, ולנוכח טענותיו בדבר שינויים לרעה בהכנסתו ובבריאותו, הם המליצו לו להגיש תביעה חדשה להפחתת מזונות.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד יצחק קארו עוסק בדיני משפחה
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
