טלוויזיה על הבוקר?
מבוגרים נרגעים בבוקר עם קפה ועיתון. אבל מה יכולים לעשות ילדים כדי לצאת מהלחץ של תחילת היום? האם הטלוויזיה והטאבלט הם מחוץ לתחום או לא? שוחחנו עם מומחיות להורות ולריפוי בעיסוק שנתנו לנו כמה טיפים יצירתיים לפעילויות מרגיעות על הבוקר, לפעוטות, ילדים ומבוגרים כאחד
בשיתוף תלמה
את רובנו מלווה בבוקר שאיפה אחת בסיסית: לצאת מהבית בשלום, ואם אפשר, גם ברוגע ובנחת. כדי לממש את המטרה הנשגבת הזאת ולהתנתק, ולו חלקית, מהמולת הבית ומלחץ הזמן שחולש על הבקרים שלנו, המבוגרים שבינינו משתדלים "לגנוב" לעצמם כמה דקות כדי ללגום משקה חם ולהציץ בעיתון.
אבל מה עם הדור הצעיר של הבית, שעדיין לא רשאי לשתות אספרסו ולא ממש מתחבר לכותרות העיתונים? האם, למשל, צפייה בטלוויזיה והתעסקות עם הטאבלט והסמארטפון על הבוקר מזיקה לילדינו, או דווקא מסייעת להם ולנו להירגע ולהתחיל את היום בכיף?
לקלאודיה כץ, מנחת הורים ומייסדת שיטת "חשיבה הורית", אין התנגדות עקרונית לכך שילדים יצפו בבוקר בטלוויזיה או ישחקו בטאבלט, כל עוד הפעילות הזאת לא פוגעת ביכולת של בני המשפחה לעמוד בלוח הזמנים של הבוקר. "לצפייה בטלוויזיה או לפעילות אחרת מול מסך בהחלט עשוי להיות אפקט מרגיע בבוקר עבור ילדים מסוימים, וזה גם יכול לתת קצת יותר זמן פנוי להורים למשימות שלהם. עם זאת, האתגר הגדול שלנו בבקרים הוא לנהל נכון את הזמן המוגבל שיש לנו. ילדים, בייחוד הצעירים שבהם, מתקשים יותר לעמוד בהקצבת זמן, בין השאר משום שמושג הזמן שלהם מעורפל. צריך ללמד אותם לשים לזה גבול".
איך עושים את זה?
"המחשה של מגבלות הזמן באמצעות עזרים חיצוניים כמו טייימר שמכוונים בטלפון הנייד, או שעון חול שמניחים על השולחן. מומלץ גם לסכם מראש עם הילד כמה 'זמן מסך' יעמוד לרשותו ולקבוע איתו שהוא זה שיכבה את המכשיר הרלוונטי ולא ההורה. זה נותן לילד תחושה שהוא שולט בגורלו ומעודד אותו לשתף פעולה ולעמוד במשימה".
לדברי כץ, לתכנון מראש של משימות ולוחות זמנים יש באופן כללי השפעה מרגיעה על בני הבית. כדי להפוך את לוח הזמנים לידידותי, מרגיע ומשמח יותר, היא אפילו ממליצה לנסות ללוות אותו בפלייליסט: סדרת שירים קבועים שחביבים על הילדים, שיעזרו להם לדעת מתי כל משימה מתחילה ונגמרת. "אפשר, למשל, להחליט שעד שהשיר של אדל נגמר מסיימים לצחצח שיניים ובמהלך השיר של בריטני ספירס מתלבשים".
מעבר לכך, כץ ממליצה מאוד על הומור, לא פחות ולא יותר, ככלי מצוין להרגעת הרוחות בבוקר. "קודם כל, חשוב שהורים ינסו לראות את הצד המצחיק באירועי הבוקר, גם אם משהו לא מסתדר. תמיד מומלץ להתבדח במקום לכעוס או לרדת אחד על השני. אפשר גם להחליט לבצע משימות בצורה הומוריסטית דרך משחקי תפקידים: למשל, להחליט שהיום אנחנו עושים הכל כמו משפחת קופיפים או פיראטים".
יעל פרוים, מרפאה בעיסוק התפתחותית, המתמחה בילדים, מדגישה שהבקרים שלנו כרוכים במעבר ממצב פסיבי של שינה למצב ערני שמצריך רמת תפקוד גבוהה יחסית, וכן במעברים נוספים בין משימות שונות. לדבריה, ישנם ילדים שקל להם יחסית לבצע את המעברים הללו ויש כאלה שמתקשים בכך, ולכן חשוב שההורים יתווכו עבור ילדיהם את המעבר, בהתאם לצרכים ולנטיות של כל ילד.
"אם לילד קשה לקום בבוקר, על אף ששנת הלילה שלו מספקת ואיכותית, ייתכן שהוא זקוק לגרייה מעוררת, כגון מגע ודגדוגים ועיסוי או השמעת מוזיקה קצבית", הוא אומרת. "אם, לדוגמה, יש ילדים שחייבים לבצע שלושים קפיצות על הטרמפולינה כדי להתחיל לתפקד בבוקר, אז צריך לאפשר להם את זה".
ומה לגבי היצמדות למסכים בבוקר?
"אין נוסחה אחת שמתאימה לכל המשפחות", אומרת פרוים. "בין השאר, הורים צריכים לשאול את עצמם עד כמה הילדים מסוגלים לעבור בקלות ממצב של צפייה בטלוויזיה למצב של ביצוע משימות. אם הילדים מתקשים במעבר הזה, אז עדיף לקבוע שקודם כל יתארגנו, ויוכלו לצפות בטלוויזיה רק אם יישאר זמן פנוי".
עוד מציינת פרוים שלרמת הרוגע של ההורים, כמו גם לציפיות שהם מפנים כלפי עצמם וכלפי ילדיהם, יש השפעה מכרעת על מידת הוויסות הרגשי של הילדים. "אם הורה צריך לפתוח את הבוקר עם מקלחת או קפה כדי להיות רגוע יותר, חשוב שהוא ימצא זמן לעשות את זה כי זה יקל גם עליו וגם על הילדים. חוץ מזה, הורים צריכים לשאול את עצמם אם רצף משימות הבוקר שהוחלט עליו הוא אכן ריאלי ומותאם לצרכים של בני המשפחה. ככל שתהיה התאמה רבה יותר בין הציפיות שלנו מעצמנו ומהילדים לבין רמת התפקוד שלנו ושלהם, כך תגדל שביעות הרצון שלנו ונהיה רגועים יותר".
פרוים מתייחסת גם לסוגיית ארוחת הבוקר: "פעולת האכילה היא גורם מווסת שמרגיע את הגוף, ולכן מומלץ לאכול בבוקר וגם להשתדל שההורים יאכלו יחד עם הילדים. אכילה משותפת בבוקר היא זמן איכות והזדמנות לשוחח עם הילד על הלילה שהיה ועל מה שעומד לקרות היום. יש לזה השפעה נעימה ומרגיעה".
ומה לגבי תינוקות, שבכי בלתי פוסק שלהם עלול להחריף את מצוקת הבוקר של ההורים והילדים האחרים בבית?
לדיקלה הראל, מאמנת הורים לילדים מגיל לידה עד חמש ומרצה בתחום, יש כמה טיפים: "תינוקות קולטים היטב את מצב הרוח של ההורים שלהם. ככל שנהיה נינוחים ורגועים יותר במפגש הראשוני עם התינוק בבוקר, וככל שניגש אליו עם אנרגיות חיוביות וחיוכים, כך גובר הסיכוי שגם הוא יהיה רגוע יותר. אם האם הניקה בלילה וקשה לה לקום מוקדם יותר, אפשר להחליט שהאב הוא זה שייגש לתינוק כשהוא מתעורר בבוקר".
עוד מדגישה הראל כי חשוב שתהליך ההשכמה יתרחש בהדרגתיות, כדי להקל על המעבר של התינוק משינה לערות. "אם התינוק פקח עיניים אבל שוכב במיטה נינוח ורוגע, לא חייבים מיד להרים אותו ולהכניס אותו לקצב שלנו. מומלץ בהתחלה לברך את התינוק בבוקר טוב ולדבר איתו, אפשר לשיר לילד, לגשת איתו אל החלון, לפתוח לאט את התריסים, להראות את השמש הזורחת ולהסביר לו שהתחיל יום חדש".
ומה לגבי פעוטות וילדים בגיל הגן, שלעיתים קרובות נוטים לנהל מאבקי עצמאות?
הראל ממליצה לוותר על מלחמות ובמקום זה לנסות לשתף אותם. "למשל, אפשר לתת לילד לשים אבקת קקאו בכוס של השוקו, או להתחרות עם הילדה מי נכנס קודם למקלחת כדי לצחצח שיניים, או לתת לבת שלי לצחצח לי שיניים בעוד שאני אצחצח את השיניים שלה. העשייה והמשחק מעסיקים את הילדים ומגייסים אותם לטובת הפעילות".
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף תלמה
לפנייה לכתב/ת 
