איך ילד עם הפרעת קשב מרגיש בחופש
סיום הקייטנות והיציאה לחופש דורשים מילד עם הפרעות קשב וריכוז להתנהל ללא כל מסגרת ברורה ומוכרת. דווקא בשלב זה ההורים חושבים שכדאי לוותר על הטיפול התרופתי. כיצד מקבלים את ההחלטה הטובה עבור הילד ומה עובר עליו מחוץ למסגרת הלימודית?
עם סיום הקייטנות יוצאים הילדים אל החופש, הכולל טיולים משפחתיים בארץ ובחו"ל ולעיתים רביצה מול מסך הטלוויזיה. היעדר המסגרת לתקופה כה ממושכת עלול להקשות על ילדים, בעיקר כאלה הסובלים מהפרעת קשב.
כבר ידוע כי הפרעת הקשב מקשה על ילדים בתפקודם במסגרת הלימודית, בהתנהלות בבית ומול חברים ובבילוי מחוץ לבית. מעטים הם אלה שהפרעת הקשב משבשת אך ורק את תפקודם בלימודים. אצל מרבית הילדים הפרעת הקשב ממשיכה לפגום באורח החיים גם מעבר לשעות הלימודים, בעיקר אלה שגם סובלים מהיפראקטיביות המלווה בפעלתנות יתר.
הפרעת הקשב משפיעה על תחומים שונים בחיי הילד – ביכולתו לשחק עם אחרים, במילוי הוראות פשוטות בבית, בהתנהלות השגרתית בבוקר כמו קימה וצחצוח שיניים, ביציאה לבילוי משותף עם ההורים במסעדה, בסרט או בקניות - הילד חסר מנוח וכל בילוי כזה כרוך בהתרוצצותו המתמדת, ללא כל מטרה ברורה.
ואולם מפני שרבים סבורים כי זוהי הפרעה בתחום הלימודי בלבד, דווקא בזמן החופשה ההורים חושבים שאולי כדאי לוותר על הטיפול התרופתי - הרי הילד אינו לומד. אבל היציאה מהמסגרת הלימודית לחופשה ממושכת בעצם דורשת מהילד להתנהל ללא כל מסגרת ברורה ומוכרת.
האם הילד יכול להסתדר?
במחקר שפורסם לאחרונה ב-ISRAEL MEDICAL JOURNAL, שבחן את מתן הטיפול התרופתי בחופשת הקיץ, נמצא כי אצל הורים שעיקר הקשר שלהם היה עם רופא הילדים או רופא המשפחה נראתה ירידה דרמטית בשימוש בתרופות הקשב אצל ילדיהם. לעומתם, אצל הורים שעיקר הקשר שלהם היה מול נוירולוגים או פסיכיאטרים, המומחים בהפרעת קשב, הייתה ירידה מזערית בלבד בשימוש בטיפול התרופתי.
ההבדל נובע כנראה מהבנה עמוקה יותר של הפרעת הקשב והשלכותיה העתידיות: תהליך הקשב קשור במוליכים עצביים בשם דופאמין ונוראפינפרין, והתרופות המקובלות היום מגבירות את פעילותם של מוליכים אלה ובכך מגבירות את הקשב.
קראו עוד:
- "אני הילד שגדל עם הפרעות קשב וריכוז"
- זו הסיבה שהספינר מזיק לילדים עם הפרעות קשב
ילד שמתקשה לא רק בבית הספר אלא בפעילויות עם חברים ומשפחה - ואינו מקבל טיפול תרופתי, רמות הדופאמין ונוראפינפרין שלו ימשיכו להיות נמוכות וכמוהן גם רמת הקשב שלו. הדבר מכביד על המשפחה, גורם למתחים ולכעסים מיותרים ומעל לכול - מקשה על הילד עצמו.
פעמים רבות שמעתי הורה שאומר כי הוא יכול "להסתדר עם הילד" גם כאשר אינו מטופל בתרופה. אך האם הילד יכול להסתדר עם עצמו? ילד שאינו מטופל לא מצליח לתפקד באורח תקין במסגרות השונות ועד מהרה ירגיש נחות מאחרים - הדימוי העצמי והביטחון שלו יירדו.
היום יש תרופות ממשפחת המתילפנידאט - כמו ריטלין, קונצרטה ופוקאלין - או ממשפחת האמפתאמינים - כמו ויואנס ואטנט. תרופות אלה נבדלות אלה מאלה במשך פעולתן ולכן חשוב להתאים את התרופה לילד בחופשת הקיץ. המגוון הרחב של התרופות לטיפול בקשב מאפשר לנו להחליף לתרופה אחרת שתיטיב עימו יותר, ואין כל צורך להפסיק את הטיפול לחלוטין.
החשש מתופעות לוואי
מרבית ההורים מבקשים להפסיק את הטיפול התרופתי מחשש לתופעות לוואי. מובן שאם ישנן כאלה והן קשות ניתן להפסיק את הטיפול, אך קודם לכן יש לבדוק אם הטיפול שמקבל הילד אכן מתאים לו. אם תופעות הלוואי מהתרופה גורמות לו סבל יותר מאשר מסייעות לו, הרי אנו מחטיאים את המטרה, שהיא עזרה לילד.
הדבר החשוב ביותר שצריך להנחות את ההורים הוא איכות החיים של הילד עצמו. אם הוא מצליח לתפקד היטב ללא התרופה ובלי כל בעיות, ייתכן וניתן להפסיק את הטיפול. אולם אם הוא נתקל בכעסים רבים, אם ילדים אחרים אינם רוצים לשחק איתו, אם ההורים נדרשים כל הזמן להעיר לו ולהעניש אותו, אם המשפחה אינה יכולה לצאת איתו לטייל או לבלות בשל מצבו - הרי שיש מקום לתהות אם ה"מנוחה" מהטיפול כדאית ונכונה.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
אנחנו רוצים ילד מאושר, המסוגל לתפקד ללא צורך בתיווכם של ההורים, ילד בעל ביטחון שכיף להיות במחיצתו וכיף לו להיות עם עצמו. מעניין לציין כי ממצאי המחקר שבוצע בארץ דומים לאלו שבוצעו בארה"ב: ההורים חוששים מהטיפול התרופתי, אך מטפל מומחה בתחום יודע כי לפני קביעת התבניות של "טוב" או "לא טוב" יש להביט על הילד עצמו ולהיכנס לנעליו.
חופשת הקיץ אינה דורשת דווקא את הפסקת הטיפול, כי אם את בחינת צורכי הילד עצמו ו"תפירת" הטיפול על פי מידותיו. הצורך של ההורים לילד בעל הפרעת קשב לאלתר ולארגן פעילויות שונות וייחודיות בחופשת הקיץ כדי שהילד לא ישתעמם פוחת כשניתן טיפול תרופתי.
עם זאת, אכן חשוב להעסיק את הילד לוודא שיש לו סדר יום מובנה, ועדיף שהפעילות תהיה בחוץ. הורים עובדים רבים מתפשרים על הפתרון הנוח של צפייה בטלוויזיה או משחק בטאבלט, אך חשוב מאוד להימנע מכך ולבנות לילד מסגרת שהוא מכיר וחש בה בנוח ובטוח.
ד"ר אריה אשכנזי הוא סגן מנהל המכון להתפתחות הילד בבית חולים תל-השומר
לפנייה לכתב/ת 
