אחרי 30 שנה: דיירים מוגנים עומדים בפני פינוי

בני זוג שהתגוררו במשך עשורים על שטח של עמידר ברמלה ביקשו לקבל אותו. כשהחברה פתחה במכרז והדירה אותם ממנו - ביהמ"ש התערב

עו"ד אברהם (בומה) ברחדפורסם: 24.08.17 , 17:12

בית המשפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד מצא לאחרונה מחדלים משמעותיים במכרז של חברת עמידר לשיווק קרקע וזכויות בנייה על קרקע ברמלה, שעליה התגוררו בני זוג כדיירים מוגנים במשך 30 שנה. השופטת ורדה מרוז החליטה אמנם לא לבטל את המכרז משום שהוא נמצא בשלבים מתקדמים, אבל הורתה לשנות את ההתנהלות מול הדיירים המוגנים.

במרס 2014 פנו בני הזוג ביחידת דיור ברמלה לעמידר בבקשה לרכוש אותה בפטור ממכרז. תשובתה השלילית של עמידר התקבלה שלוש שנים לאחר מכן ונכתב בה בפשטות כי הם אינם עומדים בתנאים לקבלת הפטור. בסמוך הוציאה עמידר מכרז פומבי לשיווק הקרקע, ובתגובה הגישו בני הזוג עתירה לביטולו עקב פגמים מהותיים, חוסר שקיפות ואי עמידה בנהלים.

חוק ונדלן

שופט: דייר עמידר עני ובודד לא ייזרק לרחוב

עו"ד צביה דותן סטרנס

צדק חברתי בבית משפט השלום בקריית גת: החברה רצתה לפנות גבר ערירי ששכר דירה שלה, אבל השופט אקסלרד קבע שהצדק לא מאפשר זאת

שופט: דייר עמידר עני ובודד לא ייזרק לרחוב

הם טענו שזכותם לרכוש את הדירה שבה הם מחזיקים זה כ-30 שנה נשללה בהחלטה דלת פרטים, המפלה אותם לרעה לעומת אלפי דיירים מוגנים שהתאפשר להם לעשות זאת. הם הפנו לכך שלא צוין במכרז מהו היקף זכויות הבנייה בקרקע ומהו מספר היחידות שניתן לבנות עליה, ומדובר בפרטים מהותיים לצורך בדיקת זכאותם לרכישה בפטור ממכרז. הם התייחסו בטענה זו לנוהל שקובע כי פטור ממכרז לדיירים מוגנים יוענק במידה שזכויות הבנייה מאפשרות לבנות עד ארבע יחידות דיור ולחילופין יש בה פחות מ-400 מ"ר. הם ציינו כי בהחלטת עמידר אין כל אינדיקציה לכך שאינם עומדים בתנאים אלה.

אלא שמנגד טענה עמידר כי החלטתה לדחות את הבקשה נסמכה על חוות דעת תכנונית שהעלתה כי היקף השטח וזכויות הבנייה בו גדולים מהמותר לצורך הפטור ולכן היא פעלה כדין. לדבריה, עיקרון "העדפת המכרז" קובע שפטור הוא החריג והוא מקנה לה שיקול דעת לשלול זכאות לפטור אם יש אינטרסים גוברים, כמו במקרה הזה, שבו היה צורך במקסום הבנייה בשטח כחלק מפתרון מצוקת הדיור. באשר לנתונים החסרים נטען כי במכרז יש הוראות ברורות המפנות את המציעים לבדוק את מצב השטח ולכן היא לא הייתה מחויבת לפרט בו את המידע התכנוני.

אולם השופטת ורדה מרוז מצאה כמה מחדלים בהתנהלותה של עמידר, שלטעמה לא עמדה בנהלים המחייבים אותה לבדוק לעומק את זכותם של העותרים ליהנות מהפטור, לא פירטה את השטחים שמהם מורכבת הקרקע וגודלם, ונמנעה מלהגיש את חוות הדעת התכנונית שעל בסיסה נדחתה בקשת העותרים.

היא הבהירה כי תשובתה הלאקונית של עמידר מעידה גם על כך שלא בחנה ברצינות אם העותרים נכנסים להגדרות הפטור, וגם על חוסר התחשבות בבני זוג שגורלם תלוי בתוצאות המכרז. בכך הפרה עמידר את חובתה לנהוג בשקיפות ובתום לב מוגבר.

עוד נקבע כי הוראת המכרז שמטילה את האחריות לבדיקת המצב התכנוני על המציעים לא תואמת את הנהלים שמחייבים את עמידר לפרט את הנתונים הללו במסגרת המכרז. עמידר, צוין, לא הציגה את חוות הדעת התכנונית ומנעה מבית המשפט את האפשרות לבחון אם החלטתה הייתה סבירה.

ואולם, על אף פגמים אלה, השופטת מרוז החליטה לא לבטל את המכרז לנוכח העובדה שהוא נמצא בשלב מתקדם. הפתרון שהציעה הוא שהמכרז יחזור לוועדת המכרזים של עמידר, שתציג בפני העותרים את מלוא הנתונים על אודות החלטתה ותאפשר להם להגיש הצעה במידה שיחפצו בכך.

לבסוף הבהירה השופטת שאם לאחר קבלת ההסברים והנתונים יסברו העותרים שההחלטה בכל זאת הייתה שגויה, הם יוכלו להגיש עתירה נוספת בנושא.