בוקר טוב, כיתה א'
ה-1 בספטמבר שועט לעברנו בצעדי ענק. חלקנו עדיין בשאנטי של החופש הגדול, אבל זה הזמן לחשוב איך עוזרים לילדים להסתגל מחדש להשכמה מוקדמת וללחץ המשימות של הבוקר. האם כדאי בכלל לעשות להם הכנה מראש? המומחים משיבים
בשיתוף תלמה
"אבל אמא, אני לא יכולה לקום כל כך מוקדם. בחופש התרגלתי לישון עד עשר בוקר". סביר להניח שהמשפט הזה מעורר בכם זיכרונות נוגים מימי תחילת ספטמבר של שנים עברו, שבהם אתם הייתם ילדים.
הבקרים הראשונים של חזרה לגן ולבית הספר יכולים להלחיץ. ילדיכם נדרשים לבצע מעבר חד ממצב צבירה של חופש גדול - שבו חלו עליהם מעט מאוד כללים והגבלות - למתכונת תובענית.
שאלנו מומחים להורות ולשינה איך אפשר להקל על ילדים והורים את המעבר מהחופש הגדול לשנת הלימודים, בכל הנוגע להתארגנות יעילה בבקרים.
ממחר: דיאטת שינה
אין ספק שסוגיית ההשכמה בבקרים מטרידה הורים רבים לקראת חזרתם של הילדים למסגרות החינוך. יש אומנם ילדים שגם בחופש הגדול מנהלים סדר יום קדחתני וקמים כבר עם הזריחה, אבל רבים מסגלים לעצמם הרגלי שינה שיפריעו להם מאוד בלימודים. אז מה עושים?
לד"ר יונתן קושניר, פסיכולוג קליני ומומחה להפרעות חרדה ושינה אצל ילדים ומבוגרים, יש כמה דברי הרגעה: "בסך הכל, ברוב המקרים הילדים מתאפסים במהלך הימים הראשונים ללימודים כי אנחנו נוטים להסתגל לדרישות שמוכתבות לנו על ידי המסגרות שאנחנו נמצאים בהן.
עם זאת, יש בהחלט ילדים שהתרגלו ללכת לישון מאוחר ולקום מאוחר בחופש ויתקשו להסתגל להשכמה מוקדמת, ויש כאלה, בעיקר מתבגרים, שממש חל אצלם היפוך בין יום ולילה ויחוו מעין ג'ט לג עם החזרה ללימודים".
על מנת להתמודד עם קשיי ההתעוררות בבקרים הראשונים של הגן ובית-הספר מציע קושניר להורים להתחיל להרגיל את הילדים להתעורר מוקדם יותר כבר בימים האחרונים של החופש. לדבריו, "מומלץ לעשות את זה באופן הדרגתי ומדי יום להקדים ברבע שעה או חצי שעה את שעת ההשכמה. כדאי, כמובן, גם לעודד את הילדים ללכת לישון מוקדם יותר בימים האחרונים של החופש, אבל את זה לרוב קשה יותר לעשות".
ואם הילדים הולכים לישון ממש מאוחר, גם אז צריך להעיר אותם מוקדם?
"כן, כי אחרת אנחנו משעתקים את המעגל של הירדמות מאוחרת והשכמה מאוחרת. למעשה, אחת הדרכים להתמודד עם דפוסי שינה לא רצויים היא 'דיאטת שינה', כלומר יצירת חסך שינה שגורם לנו, בסופו של דבר, לעייפות מוגברת לקראת הלילה ולהירדמות מוקדמת יותר, כך אנחנו שוברים את המעגל ומווסתים מחדש את דפוסי השינה שלנו".
הכנה לחזרה ללימודים חשובה לא רק בתחום השינה, מסבירה קלאודיה כץ, מנחת הורים ומייסדת שיטת "חשיבה הורית". לדבריה, "אנחנו צריכים להתייחס לחזרה לשגרת הבוקר של שנת הלימודים כאל פרויקט שצריך לתכנן אותו. קודם כל, אנחנו צריכים להחליט מראש מהו רצף המשימות שחשוב לנו לבצע בבוקר, על מה אנחנו יכולים לוותר ועל מה לא, לקבוע לעצמנו לוח זמנים שמתאים לנו, ואז לתרגל את התוכנית שלנו במהלך השבוע שלפני החזרה ללימודים".
גם הילדים אמורים להשתתף בתרגול?
"בהחלט. למשל, אם חשוב לנו שהילדים לא יצפו בטלוויזיה בבוקר של יום לימודים, אז מתרגלים איתם בשבוע האחרון של החופש להיות בבוקר בלי טלוויזיה. חשוב לרתום אותם לתהליך ולהסביר להם שהאילוצים של החזרה ללימודים, שלא הם בחרו ולא אתם בחרתם, מחייבים שגרת בוקר חדשה. כך אפשר לדון איתם יחד איך מגיעים ליעד הרצוי.
"באותה מידה, אפשר להכין מראש את טבלת הכריכים שהילדים ייקחו איתם לגן ולבית הספר ובימים שלקראת החזרה ללימודים לבדוק בפועל מה הם הכריכים שהילדים מעדיפים".
כדי לרכך את המעבר מהחופש חזרה אל המסגרת, מציעה כץ להימנע ממכשולים מיותרים שעלולים ליצור מתחים בבוקר, וגם במשך היום. "אם, למשל, הילד רגיל לשאת איתו שמיכה או חיתול, וההורים חוששים שזה יפריע לו בגן או יסכן אותו בשעת משחק, אז במקום להפסיק את המנהג הזה לחלוטין, אפשר להחליט שמחלקים את הבד לכמה חלקים ונותנים לילד לקחת איתו פיסת בד קטנה יותר או מכניסים לתיק של הילד את החפץ שהוא רגיל לקחת ביד", היא אומרת.
טיפ נוסף של כץ: "לא ריאלי לצפות שהכול יילך חלק כבר בהתחלה. לכן גם מומלץ, למשל, לא לקבוע ישיבה בעבודה בשמונה או בשמונה וחצי בבוקר בימים הראשונים של החזרה ללימודים".
דיאלוג להפחתת חרדה
ענת דונוביץ, מטפלת משפחתית, מדריכת הורים ופסיכותרפיסטית, מסבירה כי בימים שלקראת החזרה ללימודים חשוב לקיים דיאלוג שוטף עם הילדים אודות הצפוי להם בגן ובבית הספר ולתת בשיחות כאלה מקום גם להעלאת חששות וחרדות.
לדבריה: "חשוב לדבר עם הילדים מראש גם על סדר היום החדש שלהם, על שגרת הפעולות החדשה בבוקר וגם על השהות במסגרת החינוכית עצמה. כדי להפחית חששות מהלא נודע, מומלץ לערוך סיור עם הילדים בבית הספר או בגן החדש, מעבר למפגשי ההיכרות שנערכים ביוזמת מוסדות הלימוד עצמם, ולהסביר לילדים בפרוטרוט מה יקרה בבקרים הראשונים של שנת הלימודים, בבית ובבית הספר".
דונוביץ מדגישה, כי הלחץ והחששות של ההורים לקראת המעבר מהחופש ללימודים מקרין על הילדים: לעיתים הלחץ של הילדים נובע בעיקר מהמסרים שמשדרים להם ההורים באופן בלתי-מודע. "חשוב", היא אומרת, "שהורים יבחנו את עצמם ויבדקו עד כמה הלחץ שלהם מההתנהלות של הילדים עם החזרה ללימודים באמת מוצדק, או שהוא מסתמך בעיקר על חוויות שלהם עצמם כילדים או על ניסיון עבר שלהם עם ילדיהם האחרים. ככל שההורים יהיו רגועים יותר, כך סביר יותר שהילדים יהיו רגועים יותר. אם הלחץ של ההורים גדול במיוחד, כדאי לחלוק אותו עם חברים, ואם צריך, גם לפנות לאיש מקצוע".
דונוביץ ממליצה להכין את הילדים לבקרים החדשים הצפויים להם בדרך של משחק: "למשל, אפשר להפוך את תרגול שגרת הבוקר החדשה בימי החופש האחרונים למעין משימה תחרותית ולהגיד לילדים: 'בוא נראה אם אנחנו מצליחים להתארגן תוך עשרים דקות' או 'בוא נראה מי מספיק להתארגן ראשון'".
וכשהכל נראה מייאש? "הקשיים של הימים הראשונים בדרך כלל זמניים וחולפים", מזכירה דונוביץ. "הרי כבר עברנו את התקופה הזאת בשנים קודמות. כדאי לזכור את זה כדי להימנע מלחץ מיותר".
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף תלמה
לפנייה לכתב/ת 
