שילוב ערבים בהייטק: יותר סטודנטים אך עדיין מעט מאוד עובדים

גידול חד במספר הסטודנטים הערבים הלומדים מקצועות הייטק: עד לאחרונה מעטים מהמגזר הערבי למדו את התארים הרלוונטיים באקדמיה, אך בשנים האחרונות חל מפנה - בשנת הלימודים תשע"ו (2016) שיעור הערבים מקרב לומדי התארים הרלוונטיים גדל לכמעט פי 4 מבעבר.

עם זאת, שיעור העובדים הערבים מקבלי שכר גבוה בתעשיית ההייטק נותר נמוך בשנים האחרונות ועומד על 1.4% בלבד, לעומת שיעור של 17.4% מכלל העובדים, כך עולה מדו"ח הכלכלן הראשי במשרד האוצר, אשר נכתב בשיתוף מטה הממונה על התעסוקה במשרד העבודה.

בשנת 2016 שיעור הסטודנטים מהמגזר הערבי שלמדו מדעי המחשב והנדסת חשמל עמד על 9.5% מקרב הסטודנטים במקצועות אלו (סה"כ 2,222 סטודנטים), בעוד בשנים שבין 1985-2014 שיעורם עמד על 2.3% בממוצע בלבד (סה"כ 1,598 בוגרים בכל השנים).

עם זאת, העליה במספר הסטודנטים הערבים למקצועות ההיי טק אינה מבטיחה שאותם סטודנטים אכן יסימו את לימודיהם ויקבלו את התואר. עפ"י הדו"ח רק 51% מקרב הסטודנטים הערבים ילידי 1975- 1985 שהתחילו ללמוד מקצועות הייטק סיימו את לימודיהם בהצלחה באותו התחום והיו זכאים לתואר ראשון, לעומת 68% מכלל הסטודנטים.

אחת הסיבות להשתלבות הנמוכה: שיטת "חבר מביא חבר"

בשנת 2014 בוגרי תואר ראשון במדעי המחשב מהמגזר הערבי, ילידי השנים 1981-1985, השתכרו בממוצע 19,921 שקל (שכר שנמצא בסקר שני בגובהו רק לבוגרי לימודי רפואה) ובוגרי תואר בהנדסת חשמל מהמגזר הערבי השתכרו בממוצע 15,941.

כמו כן בחן הדו"ח את שיעור ההשתלבות בתעסוקה, בעוד ש-75% מקרב בוגרי תארים אקדמיים במקצועות ההייטק היהודים השתלבו בתעשיית ההייטק, בקרב ערבים עמד השיעור על 58%. ולפיכך לבוגר תואר במקצועות הייטק מהמגזר היהודי סיכוי גבוה פי 1.3 מעמיתו מהמגזר הערבי להשתלב בתעשיית ההייטק.

עוד מראה הדו"ח כי בעוד ציון הקרוב למקסימלי (150 נק') בפרק הכמותי במבחן הפסיכומטרי בקרב גברים יהודים ילידי 1975-1985 מנבא סיכוי של 50% לעבוד בשכר גבוה בהייטק, בקרב גברים ערבים בעלי אותם מאפיינים הסיכוי עומד על 28% בלבד.

עפ"י בדו"ח, להבדל בשיעור ההשתלבות בין המגזרים עשויות להיות סיבות מגוונות וביניהן פער בכישורים הנרכשים בגילאים המוקדמים המשתקפים במיצ"ב, בשיעורי הזכאות לבגרות ובבחינה הפסיכומטרית, אך גם בניסיון (שנצבר בשירות הצבאי למשל), בידיעת השפה האנגלית והעברית, בהעדפות שונות בנוגע למיקום הגאוגרפי של מקום העבודה, דעות קדומות ואפליה מצד המעסיקים ועוד.

קושי נוסף שעשוי להסביר את הפער בשיעור ההשתלבות טמון במיעוט קשרים לעובדים בתעשייה שבמקרים רבים שיטת הגיוס בה מבוססת על "חבר מביא חבר". בהתחשב ש- 2% בלבד מהעובדים בתעשיית ההייטק הם ערבים, אין זה מפתיע כי שיטת גיוס המבוססת על היכרות מוקדמת של עובדים בתוך התעשייה תייצר מגבלה על מגוון המשרות הפתוחות בפני מועמד ערבי.

משרד העבודה: "פועלים לפיתוח תכניות להסרת חסמים תעסוקתיים"

במשרד העבודה והרווחה אמרו כי "לאור העלייה החדה במספר הסטודנטים למקצועות ההייטק מהמגזר הערבי, שיעור התעסוקה הנמוך והביקוש האדיר לעובדים משכילים ומיומנים בתעשייה, המשרד מוביל תוכניות השמה ייעודית לשילוב עובדים מהאוכלוסייה הערבית אשר הובילו לכך שמשנת 2015 הושמו 918 בוגרים מהמגזר הערבי בתפקידים טכנולוגיים בשכר גבוה בתעשיית ההייטק והיא צפויה להגיע ל-1,150 השמות עד סוף 2017, בהשקעה של כ-12 מיליון ש"ח".

"הגידול המשמעותי בשיעור הסטודנטים למקצועות ההייטק מהמגזר הערבי יכול ללמד על התגברות התחושה כי אפשר למצוא עבודה בתחום וניתן להשתלב במה שנתפס עד כה כמועדון חברים סגור", מסבירה יעל מזוז הרפז, מנהלת תחום תעסוקה עתירת ידע במשרד העבודה והרווחה. "בסיוע תכנית ההשמה של המשרד, אני מאמינה ומקווה שנצליח לפרוץ את החסמים ולהביא להגדלה של מספר העובדים מהמגזר הערבי בהייטק ואף במספר המנהלים בתעשייה".