קבוצת החתירה בירקון שכולם בה חולים בפרקינסון
כשהם גילו שיש להם פרקינסון הם ידעו שהם לא מוותרים על החיים. כיום, מלבד השיפור בפן הבריאותי, קבוצת החתירה לחולי פרקינסון בפארק הירקון מראה לכולם אופטימיות מהי - ועל הדרך מוכיחה כיצד אפשר להפיק טוב בחיים, גם עם מצבים פחות קלים. צפו
רוצים לקבל הצצה מקרוב לאימון של קבוצת החתירה? צפו:
הם קמים מוקדם בכל יום שישי ונפגשים על גדות נהר הירקון, מתמקמים ב"מרכז דניאל לחתירה". כמה מתחילים בחימום בוקר - מותחים את השרירים בתנועות קצרות, כמה אחרים עוד שותים קפה בניחותא. במבט ראשון היה אפשר לחשוב שזו עוד קבוצת ספורטאים עם מודעות ספורטיבית גבוהה - אחת מיני רבות שפוקדות את הפארק מדי בוקר, אלא שקבוצת החותרים הזו נבדלת מעט משאר הקבוצות. כל חבריה, למעט בני משפחה - חולים במחלת הפרקינסון.
מנער שמנמן ל"מר פיזיק" ישראל: המהפך המדהים של עידן
רק 10 דקות: האימון שיעבוד על כל שריר בגוף
להעלות שריפת השומן למקסימום: הכירו את אימון ה-HIIT
מחלת הפרקינסון משפיעה על יכולת התנועה עקב פגיעה במנגנון ייצור הדופמין במוח, האחראי על העברת מסרים עצביים. הדבר גורם לפגיעה מוטורית המביאה לקושי בביצוע תנועות: המטופלים מתקשים להניע בחופשיות את חלקי גופם וזקוקים למאמץ ניכר על מנת להתגבר על הנוקשות שמלווה את הקיפאון התנועתי. בחלק מהמקרים הם גם מתמודדים עם רעד בלתי רצוני שמשתלט על התנועות, אשר נעשות עם השנים, גם הפשוטות שבהן - קשות לביצוע.
מחקרים שונים שנעשו בשנים האחרונות טוענים כי פעילות גופנית עשויה לסייע לחולי פרקינסון לשמור על תפקוד וניידות ומאפשרת להם שליטה רבה על בריאותם, זאת בשילוב טיפול תרופתי הנלקח באופן קבוע. במקרים מסוימים, היא אפילו עדיפה על תרופות, טוענים חוקרים.
הרעיון לקבוצת החתירה הייחודית נהגה ע"י מרכז ומאמן הקבוצה, עופר פז, כחלק מלימודי פיזיותרפיה באוניברסיטת תל אביב, שם הוא נחשף לשיטות והדרכים הנכונות לעבודה עם קבוצת חולים זו.
בתור מאמן של קבוצת חתירה בפארק הירקון, הוא נוכח לדעת כי פעולת החתירה מערבת מגוון אלמנטים טיפוליים המיוחסים כמיטיבים עם החולים, ביניהם: עבודה על חיזוק הגו, תנועות גדולות, קצב ועוד – כל אלה נמצאו כבר באופן טבעי בפעולה עצמה.
עופר פנה למומחים בתחום הפרקינסון - רופאים ופיזיותרפיסטים, ביניהם, פרופ' שרון חסין, מנהלת המכון להפרעות תנועה בבי״ח שיבא, שתמכה מאוד ברעיון: "מדריך הסירה מעודד את הקבוצה בתיפוף ובקריאה - אפילו חולה שנמצא במצב של קיפאון יכול להתגבר ולהישאב לקצב, לריתמיות של ההפעלה הקבוצתית, לחתירה. בנוסף, ידוע שחולי פרקינסון צריכים להיות כמה שיותר מחוץ לבית, קרוב לטבע, באווירה שמחה, ספורטיבית וחיונית - וזה בדיוק מה שיש באימון", היא מסבירה.
מפגש ספורטיבי, אך חברתי לא פחות
כחלק מהתהליך חקר עופר קבוצות פיזיותרפיה "קונבציונליות" במכונים ובבתי חולים ואף קיבל רוח גבית ותמיכה ממנהל מרכז דניאל לחתירה, איתן גלוזמן, שאפשרו את התנעת הפרויקט. מאז, כבר שנה וארבעה חודשים, נפגשת קבוצת "חותרי הפארק" בכל יום שישי בפארק הירקון. חברי הקבוצה מספרים ששם הקבוצה נבחר במפגש הראשון ע"י אחד החברים, שאמר "אנחנו חותרים בפארק הירקון ויש לנו פרקינסון, לכן אני מציע ששם הקבוצה יהיה "חותרי הפארק".
בקבוצה נמנים כ-20-25 חותרים. רובם המכריע חיים עם פרקינסון, והשאר הם בני משפחה שבאים לחתור עם יקיריהם. הם אינם עושים זאת רק לשם הבריאות, למעשה, הם מאמינים שצריך להפוך את הפיזיותרפיה למשהו מהנה, משהו שיוכלו לספר עליו בגאווה לחבריהם מאשר לנסות להסתירו. בילוי ספורטיבי של ממש בחיק הטבע.
כאשר הם נשאלים מה מייחד פעילות זו מאחרים, הם מציינים בחום רב את צוות המדריכים המקצועי ואת חבריהם לחתירה. חקו גייפמן, בן 61, הצטרף לקבוצה לפני כשנה. לדבריו, השילוב בין ספורט במאמץ גבוה שכזה יחד עם הפן והאינטראקציה החברתיים הוא שילוב מנצח.
"נכחתי פעם בסמינר שעסק במחלת הפרקינסון ועלתה בו השאלה מה כדאי לעשות כדי שהסימפטומים קצת יירגעו. רוב האנשים אמרו ספורט, אבל עוד יותר חשובה האינטראקציה החברתית. אני יכול להיות בחדר כושר ולבצע על אוטומט את פעולת ההליכה או הריצה, אבל בקבוצת החתירה המוח צריך ליצור קשרים חדשים. בפן החברתי צריך להגיב לדברים שאנשים אומרים, צריך לחשוב וליצור קשרים במוח".
לפנייה לכתב/ת 
