סוד המקדש הנעלם: "היו ארבעה בתי מקדש"
שלמה, שבי בבל, ההלניסטים והורדוס - כולם בנו מקדשים על הר הבית. פרופ' דן בהט מקדיש את חייו לחשיפת הוכחות לקיומם של בתי המקדש ולמציאת "מקדש שלמה" - הבית הראשון. את הפרסומים הוא מקפיד לעשות באנגלית, כדי שחוקרים בחו"ל לא יוכלו להגיד: "לא ידענו שהיו פה יהודים"
על הר הבית היו ארבעה בתי מקדש, גבולותיהם היו קטנים בהרבה ממה שנדמה לנו – והכותל הוא למעשה קיר תמך לרחבת ההר המחודשת שבנה הורדוס: הארכיאולוג פרופסור דן בהט, מומחה בעל שם עולמי וחתן פרס ירושלים לארכיאולוגיה, חושף מחקרים חדשים אודות ההר הנפיץ בעולם, ובראשם את גבולות המקדש – חשיפה שיש לה השלכות דתיות והלכתיות בוויכוח על העלייה להר הבית.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
"היו ארבעה בתי מקדש: הראשון נבנה על ידי שלמה ונהרס על ידי נבוכדנצר; השני נבנה על ידי שבי גלות בבל; אותו מקדש נבנה שוב מחדש בתקופה ההלניסטית בסביבות 280-300 לפני הספירה - זה כאמור השלישי, ואילו הרביעי נבנה על ידי הורדוס בשנת 22 לספירה", קובע פרופ' בהט, שמרצה על הגילויים הללו במסגרת הכנס "טיטוס בירושלים: כנס מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה", שנערך היום (ה').
קראו עוד בערוץ היהדות :
- "אלוהים היקר שלום, אני בכלל מאמינה בישו"
- מעור של תנין או נחש פיתון: כיפות לעשירים בלבד
- המילה שלא מדברים עליה: אני הייתי בת 9, הוא בן 20/
שרי דיסקינד
לדברי בהט, הסיבה שקוראים למקדשים הללו כולם "בית שני", היא משום שבין בנייתם לא הייתה כמעט הפסקה בפולחן הדתי על ההר, "חוץ מקטע קצר בתקופת מרד המכבים, כאשר המתייוונים קיימו שם את פולחן זאוס, לכן הכול נחשב לבית המקדש השני".
המקדש - "כמו מקדשים הלניסטיים אחרים"
בהט איננו מסתמך רק על מקורות ארכיאולוגיים, וטוען שעקבות למציאותם של בתי המקדש ניתן למצוא כבר בכתבי התקופה עצמם. אלה, לדבריו, לא רק תיעדו את בנייתם של המקדשים החדשים, אלא ציינו מפורשות מי יזם אותה.
עדות לבנייה המחודשת מוצא בהט גם בתיאורים השונים והסותרים שיש במקורות על בית המקדש: "בספר עזרא מסופר שכאשר ראו בני הדור הקודם - הזקנים שהכירו את מקדש שלמה - את המקדש החדש, הם פרצו בבכי. לעומת זאת, המקורות ההלניסטיים מדברים על הר בית אדיר, ענקי, עם אספקת מים, מבנה גדול ומפואר. אז ברור שזה לא יכול להיות אותו מקדש, ומישהו למעשה בנה משהו אחר בין לבין".
את התשובה מצא בהט באחד ה"ספרים החיצוניים" (כתבי קודש שנותרו מחוץ לתנ"ך), ספר "בן סירא" שבמאמר מוסגר הוא אומר כי איננו מבין כיצד לא נכנס לתנ"ך: "בספר מסופר ששמעון הכהן הגדול בנה את המקדש ההליניסטי. הסופר משווה את שמעון לשני הבנאים שבנו את מקדש שבי ציון, זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק. זאת אומרת שהוא מדבר גם פה על מבצע בנייה ממש מההתחלה, כמו שקרה עם הגולים שחזרו מבבל".
לדברי בהט, הסיבה לבנייתו המחודשת של המקדש נעוצה ברוח התקופה ההלניסטית. "מה שאנחנו יודעים על המקדש הזה, הוא שהיה מאוד דומה למקדשים הלניסטיים", אומר בהט, ומציין כי יש בידיו דוגמאות מקבילות של מקדשים הלניסטיים הזהים במראם לבית המקדש היהודי, המתואר במשנה על מידותיו המדויקות. "ביהדות התקדש המקדש ההלניסטי הזה, ולא המקדש המאוחר והגדול יותר של הורדוס".
"הר הבית הוא 'האקרופוליס של ירושלים'"
בהט מתאר כי במקדש ההלניסטי - וביתר דגש בזה שבנה הורדוס - הוקמו חומות וביצורים מרשימים שהקיפו את כל שטח ההר לפני חומותיו הפנימיות של המקדש. את אותה החומה אנחנו מזהים היום כ"כותל המערבי". לדבריו, מלבד אותן חומות אדירות, גם פני השטח הטבעיים של ההר עצמו שונו לחלוטין.
"הר הבית הוא 'האקרופוליס של ירושלים'", מבהיר בהט. "בערים ההלניסטיות היו המקדשים בעיר העליונה. כך זה באתונה עד היום, המקדשים ממוקמים בהר. ההר היה למעשה המבצר של אתונה. העיר העליונה נוצרה למעשה על ידי המתייוונים עוד הרבה לפני שזכו לכינוי הזה בעקבות קרבות החשמונאים.
"הם רצו לבנות עיר במתכונת הלניסטית עם עיר עליונה של מקדשים, אז איפה יש מקום לדבר כזה בגבעת עיר דוד? ניתן לראות, למשל, בבית שאן שהעיר ישבה כולה על התל. רק בתקופה ההלניסטית יש ירידה למטה, ואז רואים את כל השרידים שנשארו שם מהתקופה הרומית. בתקופה הזו יורדים מהתל הקטן בימי בית ראשון של עיר דוד, ומתפשטים על שטח גדול כדי להקים עיר במתכונת הלניסטית, כאשר המקדש נותר לפי הגישה ההלניסטית על ההר".
הר הבית של המשנה
הר הבית, כפי שאנחנו רואים אותו היום, הוא מלבן שטוח רחב. אלה, לדברי בהט, לא פני השטח הטבעיים של הר המוריה המקראי: "מה שרואים היום זו העבודה של הורדוס, שהיה בנאי גדול", הוא אומר, "אבל זה יותר מאוחר. הר הבית ההלניסטי שאני מדבר עליו, נמצא מתחת. הורדוס הקיף את המקדש ההלניסטי משלושה צדדים, וכך הסתיר אותו. הבעיה שלנו היום זה איך לחפש בתוך אותו הר הבית של הורדוס, את המיקום של הר הבית העתיק".
"גם מאותו מקדש הלניסטי שאני מכנה 'המקדש הנעלם', יש פה ושם שרידים ארכיאולוגיים שיכולים להעיד על קיומו. למשל, התפר המפורסם בחומה המזרחית, מערכת מדרגות ענקיות שכנראה הייתה הגבול הדרומי, בורות מים שונים שמאוד חשובים - המרובעים הם ככל הנראה מתקופתו של הורדוס, והעגולים שייכים למקדש הקדום והיו כנראה חלק ממערכת השערים של המקדש (שערי חולדה). אלה הם הממצאים הארכיאולוגיים ממש".
לדברי בהט, "בית המקדש ההלניסטי הוא 'הר הבית' של המשנה, וניתן לראות איך הוא היה מונח על הר הבית הנוכחי. אם כיפת הסלע היא אכן מקום קודש הקודשים, זה מתאים במדויק.
"המשנה עצמה אומרת שבית המקדש לא עמד במרכז הר הבית, אלא ברבע הצפון-מערבי שלו", תיאור שלדברי בהט מתכתב היטב עם הטופוגרפיה הטבעית של התל, שבנקודה של "כיפת הסלע" היא אכן הגבוהה ביותר.
לדבריו, קדושת הר הבית נובעת מקדושת הר המוריה. "המקדש ההלניסטי מכסה במדויק את חלקי ההר המקודשים. ההרחבה שבנה הורדוס חורגת מעבר לגבול הטבעי של ההר, ולכן קדושתה פחותה". לדבריו, הממצאים הארכיאולוגיים והטופוגרפיים בשטח מחזקים את אותם גבולות המתוארים במשנה.
כארכיאולוג ואיש אקדמיה, מהו השימוש שנעשה במשנה או בכתבים אחרים מאותה תקופה, לביסוס ארכיאולוגי של ממצאים שונים ופענוחם?
"המקורות זה הדבר שהכי עוזר לי. הם ממש משלימים את הידע הארכיאולוגי. הם מדויקים מאוד".
בורות מדעית
אך הר הבית הוא אתר מרתק לא רק מבחינה ארכיאולוגית – כי אם פוליטית, חברתית ותרבותית. "מבחינתי, אני לומד את ירושלים. אני מתייחס לכל חפירה, כל גילוי משמעותי. המוני אנשים מכל העולם מגלים התעניינות בירושלים. קשה לתאר את העניין הרב שיש, למשל, לנוצרים על הר הבית. את המוסלמים זה פחות מעניין".
למה?
"כי אם זה היה מעניין אותם והם היו אנשים הגונים, אז כל העבר היהודי היה צריך להתגלות להם, והם לא יכולים להתמודד עם זה. תארי לך שהם יגלו שרידים מימי בית ראשון... כל תיאוריית אונסקו שלהם תתמוטט. המספר של אלה שנכנסים לפרטים הקטנים מצומצם".
בהט טוען כי קיימת בורות מדעית (ולא רק משום שאונסק"ו יכולה הייתה לקבוע שאין עדויות לקיום יהודי על הר הבית), הנובעת מכך שרבים מהגילויים החדשים מתפרסמים בעברית, על ידי ארכיאולוגים ישראלים. "אין חשיפה לידע הזה בחוץ. אין תמונה מלאה. מאז 1967 היו מאות ואלפי חפירות שגילו אינספור ממצאים. כל דבר שאני כותב, אני כותב גם באנגלית".
- "טיטוס בירושלים: כנס מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה" נערך היום (ה', 7/9) בגן הלאומי עיר דוד. הכניסה חופשית.
