עדות מהתנ"ך: נחשף אתר מימי בית המקדש הראשון
כשספר מלכים קם לתחייה: מלחמת המלך חזקיהו בעבודה הזרה זוכה לאישוש היסטורי, עם חשיפתו של "מקדש שער" מתקופת בית המקדש הראשון. בין הממצאים: מזבח מחולל - ובית שימוש שנועד לטמא את האזור. עוד נחשפו: חותם ועליו הכיתוב "למלך חברון", ועדויות לקרבות שניהל סנחריב ביהודים. חוקרי רשות העתיקות: "זו עדות מפתח לסיפור המקראי"
מלחמת חזקיהו בעבודה הזרה המתוארת במקרא, זוכה לאישוש היסטורי עם חשיפתו של "מקדש שער" מתקופת בית המקדש הראשון , בעיר תל לכיש, ועמו מזבחות שחוללו וטומאו – ככל הנראה במטרה לרכז את הפולחן הדתי בירושלים בלבד.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
"מקדש שער" נחשף בחפירות שערכה רשות העתיקות בגן לאומי תל לכיש שמדרום לבית שמש. באתר נמצאו עדויות קדומות ודרמטיות למלחמה שערך המלך חזקיהו בפולחן מחוץ לירושלים, כפי שמוזכר בספר מלכים ב': "הוא הסיר את הבמות ושיבר את המצבות וכרת את האשרה".
קראו עוד בערוץ היהדות :
אי היהודים: החיים בגטו היהודי הראשון
בין היתר, נמצאו באתר החפירות מזבח שקרנותיו נופצו במזיד, ובית שימוש שנבנה בסמוך לו בכדי לטמא את המקום שהיה קדוש. "תגלית היסטורית ויוצאת דופן", הכריזו ברשות העתיקות לאחר החשיפה.
הבוקר (ד') הציגו אנשי רשות העתיקות את התגלית בירושלים: "מקדש שער" המתוארך לתקופת בית המקדש הראשון, מהמאה ה-8 לפני הספירה. שטחו של התל – 124 דונם.
"הסיפור המקראי מתרחש ממש פה"
העיר לכיש נחשבה למרכזית באותם הימים, ולשנייה בחשיבותה אחרי ירושלים. החפירה באזור התרחשה בין החודשים ינואר למרץ, והתבצעה על ידי רשות העתיקות וביוזמת משרד ירושלים ומורשת ורשות הטבע והגנים, כחלק מפיתוחו של הגן הלאומי תל לכיש.
"זה תל עצום, מרכזי, עיר מִנהל אדירה מימי בית ראשון, החל מימיו של רחבעם, ועד לחורבן המקדש בשנת 586 לפנה"ס", סיפר סער גנור, מנהל אתר החפירה מטעם רשות העתיקות.
חלקו הצפוני של השער נתגלה לפני עשרות שנים, אולם בחפירות הנוכחיות נחשף השער במלואו - ומתברר שהוא נחשב לגדול ביותר שנמצא בארץ מתקופת הבית הראשון. "הסיפור המקראי מתרחש ממש פה", כך גנור. "וייתכן שאנו עדים ממש לסיטואציה שפה ישבו הזקנים והשופטים, בשער העיר".
בתוך השער נמצאו שישה תאים, כשבראשון נמצאו ספסלים, קנקנים, יעים להעמסת תבואה ("סקופים") וידיות קנקנים, שעליהן הוטבע חותם הנושא את שם הפקיד או חותם עם הכיתוב "למלך".
על שתיים מהטביעות, מופיע הכיתוב "למלך חברן" (חברון), באחת נכתב "למלך" עם תיאור חיפושית שלה 4 כנפיים, וטביעה נוספת נושאת את השם "לנחם עבדי" שהיה, ככל הנראה, פקיד בכיר בימי חזקיהו. על פי הערכות, הקנקנים היו קשורים להכנות הצבאיות של ממלכת יהודה למלחמה בסנחריב מלך אשור, שהתרחשה בתקופתו של חזקיהו, בסוף המאה ה-8 לפנה"ס.
בנוסף נמצא באתר "מקדש שער", שהעדויות שהתגלו בתוכו השאירו את החוקרים נרגשים. "בתוך אחד החדרים נמצא ספסל ששימש להנחת מנחות, ולצדו היה פתח שהוביל אל קודש הקודשים", הסביר גנור. "בחדר הזה מצאנו, למרבה ההתרגשות, שני מזבחות ארבע קרניים ועשרות ממצאי כלי חרס, הכוללים נרות, קערות וקנים".
גנור מוסיף כי "העובדה שקרנות המזבח נקטמו באופן מכוון, מצביעה ככל הנראה על הרפורמה הדתית המיוחסת למלך חזקיהו, שבמסגרתה הוחלט לרכז את הפולחן בירושלים ולבטל את במות הפולחן שהוקמו מחוצה לה... זה עדות מפתח לסיפור המקראי".
לטמא את המקום באמצעות שירותים
גנור ציין כי בנוסף לקטימת קרנות המזבח, הוצב בתוך קודש הקודשים "בית כיסא" שנועד לטמא את המקום סופית. "מצאנו אבן שעוצבה ככיסא, ובמרכזה חור", אמר גנור. "אבנים מטיפוס זה, מזוהות במחקר הארכיאולוגי כשירותים. עדות לביטול מקומות פולחן על ידי הצבת שירותים, מוכרת במקרא ככלי להשמדת פולחן, אולם זו הפעם הראשונה שממצא ארכיאולוגי מאשש תופעה זו".
השער של תל לכיש חרב על ידי סנחריב מלך אשור בשנת 701 לפנה"ס. בחפירה נחשפו שכבות חורבן והרס, ובהן ראשי חיצים ואבני קלע, המלמדים על קרבות פנים מול פנים שהתרחשו בשער העיר של תל לכיש.
לדברי השר לירושלים ומורשת, ח"כ זאב אלקין, "התגלית המרתקת בתל לכיש, מוכיחה כיצד סיפורי התנ"ך המוכרים, הופכים לסיפורים היסטוריים וארכיאולוגיים. הממצאים שנאספו באתר הופכים לנגד עיננו לפסוקי התנ"ך, ומדברים בקולם".
שרת התרבות והספורט, ח"כ מירי רגב, אמרה כי מדובר בחשיפה המצטרפת אל שורה ארוכה של ממצאים שנמצאו ברחבי הארץ. "העבר מוצא את ביטויו ברגביה של הארץ ובכתובים. התנ"ך משרטט את גבולות הארץ ואת מורשתו של העם היהודי, שגלה מארצו ושב אל מולדתו. גילוי זה מעמיק את הקשר שלנו לאבות אבותינו שהלכו בתלמי הארץ הזו".
לדברי שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, "תל לכיש הוא אחד המקומות המובהקים שבו ניתן לקבל הוכחה חד-משמעית לאחיזה של עם ישראל בארצו. מרכז המבקרים שייבנה במקום יכיל את התבליט שנמצא בחדרו האינטימי של מלך אשור, ובו מתוארים אבותינו במלחמתם ובלכתם לשבי שהוביל לחיי הגולה הנמשכים עד היום. המזבח מימי המלך חזקיהו מהווה נקודת חיבור וקדושה נוספת ליישוב החשוב הזה".
בשלב זה, החליטה רשות העתיקות לכסות את השער באופן זמני לצרכי שימור, ולכן אין אפשרות לראותו. בימים אלו שוקדים ברשות הטבע והגנים, בשיתוף עם רשות העתיקות, על המשך פיתוח ושימור האתר, ופתיחתו למבקרים.
לפנייה לכתב/ת 
