התביעה נדחתה: ביה"ח לא אשם בפיגור שכלי
הורים לבן 11 תבעו את איכילוב ואת הכללית בטענה שהמעקב והטיפול בהיריון היו רשלניים. אבל ביהמ"ש המחוזי דחה אותם: "הרופאים פעלו כשורה"
בית המשפט המחוזי בלוד דחה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית שהגישו הורים לילד שנולד עם שיתוק מוחין ופיגור שכלי נגד שירותי בריאות כללית ונגד בית החולים איכילוב. השופטת בלהה טולקובסקי קבעה הרופאים שהיו מעורבים בהריונה של אמו ולידתו פעלו כשורה.
ב-2013 הגישו ההורים הגישו את תביעתם נגד הכללית ומדינת ישראל (מפעילת בית החולים). באמצעות עורכי הדין שלומית ברק וד"ר מיכאל צור הם טענו שמעקב ההיריון היה רשלני ולקה בהתעלמות מפער גדל והולך בהיקפי ראש העובר החל מהשבוע ה-30.
הילד נולד ב-2006 בניתוח קיסרי בבית החולים איכילוב בתל אביב. מעקב ההיריון בוצע במרפאות "כללית" ובשבוע ה-37 הפנה רופא של הקופה את התובעת למיון בשל ממצא חריג בהיקף הראש של העובר. בבית החולים בוצע אולטרסאונד נוסף שהראה שהיקף הראש בטווח הנורמה, אולם לנוכח חשד לעצירה בגדילת הבטן ומיעוט במי שפיר, הוחלט ליילד את העובר.
תביעה
600 אלף שקל לאישה שהפכה עקרה ברמב"ם
עו"ד אייל בן ישי
הצוות לא זיהה שארית שליה שנשארה ברחמה של יולדת בניתוח קיסרי, והיא לקתה בתסמונת "אשרמן". ביהמ"ש קבע שמדובר ברשלנות רפואית
נטען כי לנוכח פער של יותר משתי סטיות תקן בגודל הראש היה על בית החולים להפנות אותם לבדיקות נוספות כמו סקירת מוח ו-MRI, שהיו מאתרות פתולוגיה מוחית. לטענת ההורים, רופאי בית החולים התרשלו בכך שלא אבחנו את העובר כחולה במיקרוצפליה – ראש קטן מהממוצע לבני אותו גיל – ולא הציגו לתובעים את האפשרות להפסקת הריון.
הכללית, שיוצגה על ידי עורכי הדין תמי קרת-ארד וקרין בר, טענה שמעקב ההיריון היה מקצועי לגמרי, לא היה כשל אבחנתי כלשהו, וכאשר אובחן חשד לפיגור בגדילה – בשבוע ה-37 להריון – התובעת הופנתה לבית החולים. המדינה טענה שצוות בית החולים פעל ללא דופי בהתאם למצב הרפואי שנראה בפניו בזמן אמת. לדבריה התינוק נולד עם היקף ראש תקין, והמיקרוצפליה התפתחה רק בשלב מאוחר יותר.
מומחה בעייתי
ואכן השופטת בלהה טולקובסקי הגיעה למסקנה ש"לא הוכח שהקטין נולד כשהוא סובל ממיקרוצפליה, וסביר יותר שמדובר במיקרוצפליה נרכשת שהתפתחה רק לאחר לידתו של הקטין".
לדבריה רופאי כללית נהגו באופן סביר כשהפנו את התובעת לבית חולים מיד לאחר שהתעורר חשד למיקרוצפליה, ולאחר מכן, רופאי בית החולים נהגו באופן מקצועי וראוי כאשר לא התעלמו מבדיקה זו אלא העלו אותה על גרף וביצעו בדיקה נוספת למחרת, שנמצאה בטווח הנורמה – מדידה שהוכחה בדיעבד כמדויקת.
על בסיס חוות דעת מומחים מטעם הנתבעים, שנתמכה בספרות מקצועית, השתכנעה השופטת שלפי הפרקטיקה המקובלת, אבחון של מיקרוצפליה בהיריון נעשה רק כאשר נמצאת חריגה של יותר משלוש סטיות תקן - וזה לא היה המקרה. בתוך כך היא ציינה שלא התרשמה לחיוב ממומחה התובעים, שבין היתר התעלם באופן תמוה מבדיקות האולטרסאונד שבוצעו בבית החולים יומיים לפני הלידה.
לפיכך דחתה השופטת טולקובסקי את טענות התובעים בדבר התרשלות בשל אי אבחון מיקרוצפליה. מתוך התחשבות בנטל הכלכלי המוטל על ההורים עקב הטיפול בבנם, הם חויבו לשלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות משפט מופחתות בסך 10,000 שקל בלבד.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתאר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעים: עו"ד ש. ברק, עו"ד ד"ר מ. צור
- ב"כ הנתבעת 1: עו"ד ת. קרת, עו"ד וק. בר
- ב"כ הנתבעת 2: עו"ד טל בוקשטיין ממשרד סהר, סטוביצקי ושות'
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
