יעדי התעסוקה שיקבלו מועד ב' ב-2030: ערביות וחרדים
נכון לסוף 2016 רק שליש מהנשים הערביות וחצי מהגברים החרדים משתתפים בשוק העבודה, שיעור נמוך משמעותית מיעדי הממשלה ל2020. כך עולה מהנתונים שהוצגו ב"ועדת תעסוקה 2030" שהתכנסה השבוע לראשונה
יעדי הממשלה לשילוב אוכלוסיות מיוחדות הושגו חלקית. השבוע התכנסה לראשונה "ועדת תעסוקה 2030" שהקים שר העבודה והרווחה, חיים כץ, ובמסגרת הדיון הראשון, הוצגו נתוני המקרו של שוק התעסוקה, ומצב שוק התעסוקה כפי שהיה בעת שהתכנסה ועדת התעסוקה הקודמת, בשנת 2010, אשר במסגרתה נקבעו יעדי הממשלה ל-2020.
לפי הנתונים ניתן לראות ירידה בשיעור האבטלה, עליה בשיעורי ההשתתפות בשוק העבודה והן עליה בשיעורי התעסוקה בשנים האחרונות. אך בעוד שיעדי 2020 לכלל האוכלוסיה, כמו גם לגברים ערבים ונשים חרדיות הושגו כבר עתה, נותרו הנשים הערביות והגברים חרדים רחוקים מהיעדים שהוצבו עבורם.
הנתונים מראים באופן בולט את אי העמידה ביעדי הממשלה בשיעור התעסוקה של גברים חרדים כפי שהוצגו בדו"ח הכלכלן הראשי של האוצר שפורסם אתמול, וכן בקרב הנשים הערביות. יעד הממשלה שנקבע להעסקת נשים ערביות בגילאים 25-64 ב-2020 היה 41% בעוד ששיעור התעסוקה נכון לסוף 2016 עומד על 32.4% בלבד. והיעד שנקבע להעסקת גברים חרדים ב-2020 היה 63% בעוד שיעור התעסוקה לסוף 2016 עמד על 51.7% בלבד.
מטרות הוועדה, כפי שהוגדרו ע"י משרד העבודה כוללות קביעת יעדים מדידים חדשים לתחום התעסוקה ב-2030 וגיבוש המלצות, מדיניות והצעות ישימות אשר יאפשרו עמידה ביעדים שנקבעו. על הוועדה להגיש את המלצותיה בתוך חצי שנה מיום כינוסה הראשון השבוע. בראשות הוועדה עומד הפרופ' צבי אקשטיין, שעמד גם בראשות הוועדה הקודמת שקבעה את יעדי 2020, וכן נציגים בולטים מהממשלה, מהמגזר העסקי ומהמגזר השלישי.
שר העבודה והרווחה, חיים כץ: "שוק התעסוקה הישראלי נמצא במצב טוב מאי פעם - האבטלה נמוכה ושיעור ההשתתפות הולך ועולה. יחד עם זאת, עדיין ניצבים בפנינו אתגרים כמו העלאת פריון העובדים, התאמה לקצב השינויים הטכנולוגיים שהולך ומתגבר ומוביל לשוק תעסוקה שמשתנה במהירות, הצורך בהכשרה איכותית גמישה ומתעדכנת, שילוב של מגוון קבוצות באוכלוסייה בתעסוקה – כל אלו מציבים בפנינו אתגרים הדורשים טיפול עומק".
בין השאר, צוות יעדי תעסוקה של הוועדה ידון בהעלאת הפריון וההון האנושי של העובדים. על פי נתוני ה-OECD , פריון העבודה של עובד ישראלי ממוצע נמוך באופן משמעותי ממדינות הOECD, במונחי כח קנייה. אחד הגורמים לפריון העבודה הנמוך הוא רמת הכישורים הנמוכה של העובדים בישראל, כפי שעלה ממבחן המיומנויות PIAAC של ה-OECD, כאשר האוכלוסיות בעלות רמת הכישורים הנמוכה יותר הן החברה החרדית והחברה הערבית.